אם תרצו אין זו אגדה

חזון לאומי מאחד

בישראל של היום עומדים לפתחנו אתגרים עצומים, אך גם הזדמנויות היסטוריות. לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית, פילוג חברתי, שחיקה באמון הציבור במוסדות והקצנה מכל עבר - הגיע הזמן לשינוי עומק. לא תיקון קוסמטי, אלא חזון לאומי חדש שמאחד, לא מפצל.

כדי להתקדם לעתיד בטוח וצודק יותר, יש לעצור מיידית מהלכים שפוגעים בדמוקרטיה - ובראשם הרפורמה המשפטית. ישראל זקוקה למערכת שלטונית שמייצרת איזונים, משתפת פעולה בין גושים ואינה נשלטת בידי קיצוניים. נדרשת רפורמה חוקתית שמחזקת יציבות, אחריות, שיתוף ציבור ושלטון החוק. במרכז השינוי צריך לעמוד עיקרון פשוט: כולם נושאים בנטל - כל אחד בדרכו.

גיוס חרדים - שוויון מתוך כבוד

הגיע הזמן להכריע בשאלה שכבר אינה שאלה: חובת שירות לכולם, גם לציבור החרדי. אך לא בכפייה ולא בביטול זהות - אלא מתוך הבנה עמוקה. יש להחיל חובת שירות מותאמת - צבאית, אזרחית או תורנית - כך ש:

• חרדים יוכלו לשרת במסגרת שמכבדת את אורח חייהם.

• מסלול "לימוד תורני בשירות העם" יישמר למצטיינים בלבד.

• מי שלא ישרת - לא יקבל זכויות עודפות.

• הלימוד לא ייתפס כהשתמטות, אלא כשליחות ייחודית.

מדינת ישראל תמשיך להכיר בלימוד התורה כערך לאומי, אך לא תאפשר שימוש בו כתירוץ להתחמקות כוללת. שירות - כן. התאמות - בהחלט. כפייה עיוורת - לא. כך יוצרים שוויון בלי למחוק זהות. רק כך יבוא תיקון אמיתי.

מה הלאה?

במקום ממשלות קצה שמובילות לקיטוב ובחירות חוזרות, עלינו לבנות שלטון מאוזן, שמבוסס על שיתוף פעולה רחב ואחריות משותפת. יש למנף הישגים ביטחוניים לא לייאוש או נקמה - אלא ליצירת מציאות חדשה, עם שיתוף פעולה אזורי, צמיחה כלכלית, ועוגן אזרחי ברור.

המזרח התיכון יכול להפוך ממרחב סכסוך לאזור של תקווה ופריחה. החלום אפשרי - אם נרצה ונבחר לפעול. עכשיו.