הצביעות קווים לדמותה

אמרו לנו שהם שומרי הסף, שחובה לנהוג בהם כבוד, שהם הסכר בפני התמוטטות המבצר הדמוקרטי, שהם החומה האחרונה לפני התמוטטות מדינת ישראל והפיכתה למדינת עולם שלישי. כל מי שהעז להעלות בדל הרהור, רסיס מחשבה, רבע הגיג, חצי מילה, מילת ביקורת, משפט שאלה פגש חומה של השתקה, שלילת חופש הביטוי והשתלטות עוינת של משטרת המחשבות מגינת הדמוקרטיה.

מפכ"ל המשטרה זה קודש, רמטכ"ל זה קודש קודשים, היועץ המשפטי לממשלה זה ענן הכבוד, פרקליט המדינה הוא עמוד האש, מבקר המדינה זה הניצב בשערי שמיים, שופט זה המלאך שמאחרי הפרגוד ושופט עליון זה התומך בכיסא הכבוד, כולם הוד והדר כבוד, שרפים המורמים מעם.

והנה, מה שהיה ברור כל כך לכולם, ימין ושמאל, מרכז, הפך בשנים האחרונות לכבוד על תנאי, הדר רק אם אתה מהצד הנכון, שמירה על הדמוקרטיה בתנאי שזו הדמוקרטיה של אדוני הארץ, והנה מתברר כי אפשר להשתלח בפראות, בגסות רוח, בעזות מצח במפכ"ל המשטרה, ברמטכ"ל, במבקר המדינה, בשופט, בשופט עליון. החבורה השולטת במוקדי הכח וההשפעה, אשר רוממות הדמוקרטיה בגרונה, רוממות השמירה על כבוד שומרי הסף הינה נשמת אפם.

תשאלו את המפכ"ל דני לוי, שכונה בכינויי גנאי, בזלזול מופגן כסחבה שניתן לנגב בה את הריצפה, עוטר בתואר העבד של עושה רצונו, ודימויים מעולם החי. כל חטאו שמונה על-ידי השר הממונה. ואף פורום המפכ"לים בעבר לא תבע את עלבונו. תשאלו את הרמטכ"ל אייל זמיר, שנצלב על עמוד הקלון של התקשורת ומוקדי ההשפעה מאחר שהיה מינוי שראש הממשלה חפץ ביקרו, שכונה בשלל גינויים נוראיים, שנהרות של צבע אדום נשפכו סביב ביתו. ואף רמטכ"ל ושר ביטחון עבר לא תבעו את עלבונו.

תשאלו את מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הנמצא על תקן החשוד תמיד, אשר אין לשתף עימו פעולה, חובה להטיל דופי ביושרו, בכנות ביקורתו, כל חטאו היותו מינויו של ראש הממשלה. ואף מבקר מדינה לשעבר לא תבע את עלבונו. תשאלו את נשיא בית המשפט השלום ראשון לציון, השופט מנחם מזרחי, אשר העז שלא לצופף שורות ולא לשיר את שיר המקהלה, על שהעז לשאול שאלות ולבדוק לעומק, בכיכר העמידו חבית זפת רותחת, נוצות וזפת חמה. ואף נשיא בית משפט עליון לא תבע את עלבונו.

תשאלו את שופט בית המשפט העליון, המשנה לנשיא, נעם סולברג, אשר העז להרהר על התנהלותה של היועצת המשפטית לממשלה ושערי הגהנום, במקומות הנכונים, נפתחו, ואין יותר לעמוד מולו בחיל ורעדה, ברטט ובתחושת אפסות האדם. ואף שופטי עליון ונשיאי עליון לא תבעו עלבונו.

אל תשאלו על היועצת המשפטית לממשלה, אל תשאלו על פרקליט המדינה, הם שומרי הסף המוגנים ביותר ביקום, אין להרהר אחר החלטותיהם, אין לפקפק בהצהרותיהם, אין להטיל ספק בתום מחשבתם ויושרם. הם ואין בילתם. נשיא המדינה לא הביע זעזוע כשתקפו ותוקפים את שומרי הסף מהצד הלא נכון, לא פורסמה הצהרה, לא הובע זעזוע עמוק הרגישות, כמו תמיד, סלקטיבית.

כשיבקשו מכם בפעם הבאה לעמוד בדום מתוח, ברטט ויראה, במבט מושפל, אל מול שומרי הסף, זכרו, יש שומרי סף ויש מי שמותר לרמוס, לדרוס, לבזות, להשפיל ולפגוע, הכל תלוי בפוזיציה, תסתכלו על שומרי הסף המאותרגים ותבינו.