קורות חייו של יהורם
יהורם גאון נולד בשנת 1939 בירושלים למשפחה ספרדית ים‑תיכונית, ועיר הבירה הייתה תמיד חלק מהזהות שלו. התערוכה מדגישה את המעבר הילדותי של יהורם משכונות בירושלים, כולל התייחסות לשכונות האחרות, לחיי היום‑יום ולסביבה העירונית, המהווה חלק מהעיצוב העצמי והאומנותי שלו.
הזמרת רמה סמסונוב, הייתה הראשונה שעודדה אותו לשיר. הוא שר את שיריו של חיים חפר: "הנני כאן כמו ציפורים חגות", היה בלהקת "התרנגולים" שם שר את שיריו של חפר ושל צעירה בשם נעמי שמר, ששיתפה עימו פעולה וכתבה במיוחד עבורו של השיר "חצב". יהורם שיתף פעולה גם עם שלישיית גשר הירקון בשפע שירים שיצאו לבמות. למעלה משבעים עשורים שר גאון שירים מפרי עטם של משה וילנסקי, אפי נצר, יהורם טהרלב ודובי זלצר.
גאון זכה בפרסים: פרס במקום הראשון ב"פסטיבל הזמר והפזמון" בשנת 1969 עם השיר: "בלדה לחובש". זכה ב"פרס ישראל" לזמר ישראלי בשנת 2004, והשתתף בתוכנית "שישי עם גאון" בטלוויזיה הישראלית. יש דגש על תחילת דרכו בלהקות צבאיות ("הנחל", "התרנגולים"), המסמנות את הצעדים הראשונים בדרך אל הזמר המשלב שירה, משחק, וחיים ציבוריים.
תרומה לקולנוע הישראלי
גאון שיחק במספר סרטים בולטים לאורך השנים. למשל: בסרט "קזבלן", למי יש יותר כבוד, שבו גילם את דמות קזבלן במחזה קולנועי מצליח מאד, שעסק בבעיות עדתיות. מודגש בסרט הפער החברתי בינו, כבן למשפחה מרוקאית, לבין אהובתו האשכנזייה. נגע ללבי הקטע שקזבלן, חייל מצטיין, אמר למפקדו: "להיות לוחם, זה טוב לך, אבל לשתות תה איתך, אתה לא רוצה". דובי זלצר הצליח לחבר מילים שלא פגעו באף אחד משני הצדדים: "כולנו יהודים".
הנתונים בפילמוגרפיה מראים, שגם בהופעות הקולנועיות גאון לא הסתפק רק בתפקיד שולי, אלא תפס מקום מרכזי בסרטים חשובים לאורך העשורים. כמו הסרט בו גילם את יוני (אחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל ומעוטר בעיטור המופת) במבצע אנטבה לשחרור בני הערבה ממטוס "אייר פראנס", שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. (בעקבות מותו, הוענק למבצע השם "מבצע יונתן".) סרט זה היה מועמד לאוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר.
זמר עברי, מיתוסים ושירים
כזמר, תרומתו של גאון לזמר העברי היא מהמרכזיות ביותר בתרבות הישראלית המודרנית. שיריו הפכו לחלק מפס הקול הלאומי: שירים כמו "לך ירושלים", "המלחמה האחרונה", "שיר החובש", "הנני כאן", "רוזה רוזה", "היכן הן הבחורות ההן", "לא תנצחו אותי", "לא נפסיק לשיר" ועוד רבים וטובים.
גם מהופעה בטלוויזיה לא משך ידו, והשתתף בתוכניות כמו" "שישי בגאון" ו"גאון של אבא", וכן ושיחק בסדרות: "קרובים קרובים" (בה גילם את יורם ההיפוכונדר, קומדיה ישראלית), "מר מאני" - סדרת דרמה, "גאון של אבא", "סברי מרנן" וכן בתוכנית הילדים: "ליד עריסת הקולנוע" וב"נבלות".
גאון לא רק אמן אלא גם דמות ציבורית, וזכה בחייו לקבלת תארים והכרה: פרס "יקיר ירושלים" וחתן "פרס ישראל", כאמור, על תרומתו לזמר העברי. כל אלה ואחרים מוצאים ביטויים בתערוכה המזמרת.
פעילותו הציבורית כוללת גם תפקידים טקסיים, השתתפות באירועי זיכרון וקידום הזהות התרבותית של ירושלים ושל מדינת ישראל. מהראיונות והמאמרים עולה כי יהורם גאון רואה בעיר ירושלים חלק משרשרת הערכים שהוא נושא גם כשהוא לא חי בה באופן קבוע - הוא "ירושלמי בנשמה", והתערוכה מציגה אותו כירושלמי על-פי זהותו.
מה המיוחד בתערוכה?
כאמור, מיצגים אינטראקטיביים ומדריך קולי - יוצרים תחושת קרבה; אפשר לשמוע את קולו של גאון עצמו בקטעים רבים מסרטים בהם השתתף, בסדרות בטלוויזיה ועוד, לחוות את דרכו דרך קולו ושיריו, וכן לצפות בפריטים נדירים ואישיים - כתבי יד, כובעים ואביזרים, שמראים לא רק את הצד האומנותי של האומן אלא גם את המיוחד בו כאדם. הם לא רק מוצגים, אלא חלק אינטגרלי מסיפור חייו.
עד הגג!
התערוכה המזמרת של יהורם גאון תורמת לא רק לשימור מורשת תרבותית של זמרים, אלא היא גם זיכרון למורשת של דור הנושא עימו ערכים ולאומיות!
מאד נהניתי מהתערוכה ואפילו יש בדעתי ללכת ולראותה שוב, לשיר ביחד עם קהל שונה את השירים האהובים עליי, להיזכר בסדרות בטלוויזיה ובסרטים הבלתי נשכחים שראיתי, בהם שיחק יהורם גאון ואף להיזכר בילדותי בשכונת "נחלת צבי" בירושלים של אז, בה כולנו היינו עבור כולנו, כרוכים יחדיו בטוב וברע, מסייעים אחד לשני, בזמן שלא היה דשא לשכן, חיים חיי צניעות ושמחים במה שיש לנו עד הגג!
שנה טובה וחתימה טובה לכם ולכל עם ישראל!
תפוס כינוי יחודי
העקרון הראשון של הפתעה. זו ה...
