בין שדרות לשדרות רוטשילד

יחסי מרכז-פריפריה בתרבות הישראלית ● סקירת קובץ בעריכת היילברונר ולוין - והשוואתו לזמן הנוכחי ● עיקרו של הפער, בשונה מאז פרסום הקובץ, שינה כיוון ועיקרו היום: פערים בתחום החינוך, הבריאות, מערכת תחבורה מהירה, טיפול במפגעי אקלים, זיהום אוויר, תחושת הביטחון האישי, וחוסר נציגות מספקת בממשלה ובמוסדות השלטון הבכירים

חנינא פורת יומני בלוגרים תגובות

פתיח

המלחמה שמלווה אותנו כבר שנתיים העמיקה את הפער בין מרכז לפריפריה. משום כך סברתי שיש מקום לסקור קובץ העוסק בנושא מראשית שנות האלפיים ולבחון האם חל שינוי בפער ומהו. במקביל, בשלהי השנה, ימלאו עשור שנים לפרופ' זאב צחור ז"ל (מייסד ונשיא מכללת ספיר, מכללה פריפריאלית) שהרבה לעסוק בפערים בין הנגב למרכז הארץ ועשה רבות על-מנת לצמצמו. ואכן במאמרו בקובץ ימצא הקורא אישור לכך.

הקובץ אף מכיל "מבט אירופי" על הפער ומשום כך, סקרנו גם מאמרים שנכתבו "משם" בהנחה שניתן ללמוד מההיסטוריה של אירופה ומהפערים שם. הסקירה כולה נכתבה מהזווית שביקשה לבדוק האם השתנה משהו בהוויית הפער התרבותי-חברתי-כלכלי-גאוגרפי שהיה קיים בראשית שנות האלפיים בהשוואה לימנו, כלומר לשנת 2025.
הקובץ והתקנתו
על הכריכה הקדמית ניתן צילום החצוי לשניים והמתאר את המרכז והיפוכו - הפריפריה
▪ ▪ ▪
קובץ המאמרים בעריכת היילברונר ולוין הכולל 14 מאמרים של חוקרים מהארץ ומחו"ל (פרינסטון, ליברפול וקלן), יצא לאור בשנת 2007. הוא מכיל כ-270 עמ' המחולקים לשלושה פרקים מרכזיים. משום שלא נסקור את כל המאמרים נזכיר כבר כאן את רשימת כל המשתתפים:

שלמה אנג'ל, אמיר בן-פורת, זלי גורביץ', אנטייה פון גרבניץ, קריסטוף גרוננברג, יהודה גרינפילד-גילת, עודד היילברונר, יואב ויכסלפיש, ענת זנגר, ורד זפרן-גני, מיכאל לוין, דריה מעוז, מעוז עזריהו וזאב צחור. כל חוקר צירף הערות שוליים בסוף מאמרו וחלקם כללו שירים, ציורים ועוד.

על הכריכה הקדמית ניתן צילום החצוי לשניים והמתאר את המרכז והיפוכו - הפריפריה, ובכריכה האחורית ניתנו מספר פסקאות המצביעות על נושא הקובץ ומנסה לדון בשאלה כמוטו: "האם ישראל הינה מדינה ללא פריפריה או פריפריה ללא מדינה?".
מרכז, פריפריה ומה שביניהם
המרכז נתפס כמקום מתקדם, חופשי ופלורליסטי בעוד שהפריפריה נתפסת כראקציונרית, סגורה ונחשלת
▪ ▪ ▪
פרק זה מהווה מעין הקדמה ובו סוקר הסופר מה משמעות הביטוי "פריפריה" בישראל בעשור הראשון של שנות האלפיים וכן מתמצת בכמה שורות את הנושא המרכזי של כל מאמר ומאמר. הנקודה המרכזית מבחינתו - היא הוויכוח בין מרכז לפריפריה כלומר, הוויכוח בין המקום אשר טוען לכתר הראשוניות, ההמצאה והחדשנות - מקום שבו מתרחשים הדברים "האמיתיים" בתחומי החיים ובין המקום "הקטן", המחקה את המרכז ומצוי בהשפעתו.

המרכז נתפס כמקום מתקדם, חופשי ופלורליסטי בעוד שהפריפריה נתפסת כראקציונרית, סגורה ונחשלת. ראוי להזכיר כי יש הרואים בפריפריה את יתרונותיה ויש החושבים שאין כלל דיכוטומיה בביטויים אלה.

על הקובץ אומרים העורכים שמקורו בכינוס בינלאומי שנערך בתל אביב בשנת 2006. סריקת אמצעי התקשורת והעיתונות בשנים הללו מראה שהדרום והצפון נאבקים על זכותם לצאת מההגדרה "פריפריה" ולהוות מרכז לאזור שמסביבם. ההכרזות והדיבורים של הממשל בדבר הצורך בהפניית תקציבים ושינוי גישה כלפי הפריפריה יצרו על-פי פרופ' אורן יפתח-אל את המושג "ספריפריה" שמתפתח אט אט, ושהוא צירוף מילים המוכיח את הקשר הבלתי הוגן אך ההכרחי בין הספר לפריפריה ובמיוחד בצפון ובדרום הרחוקים.
מהותם של המחקרים באסופה
אמיר בן פורת ויואב ויכסלפיש מציינים את תרומת הכדורגל לצמצום הפער בין מרכז לפריפריה
▪ ▪ ▪
היילברונר עומד במאמרו על הגישות השונות לחקר מרכז-פריפריה מההיבט הטריטוריאלי-תרבותי-היסטורי. חוקרת האומנות הגרמניה אניטה פון גרבניץ טוענת כי המשמעות המיוחסת לאומנות והיחס אליה שונים במרכז מאלה שבפריפריה. הכלכלן שלמה אנג'ל מכיר בתופעה הכפולה - מרכז שולט ועם זאת ירידה במספר התושבים המתגוררים בו.

חלק זה בספר מסתיים במאמרו של זאב צחור הבוחן את מעמדו של הנגב מאז קום המדינה וקובע - הספר שהיה פעם מרכז הפך לפריפריה במשמעותו השלילית. המשורר והסוציולוג זלי גורביץ אינו מקבל את הניגוד בין ספר לפריפריה ומציע לראות זאת כמצב יחסי המאופיין בתנועה.

מאמרו של גרוננברג הבריטי, מסביר מגמה של הפיכת הפריפריה למרכז. בנושא זה עוסקת גם החוקרת הישראלית ורד זפרן-גני. הסוציולוגית דריה מעוז עומדת על משמעותם הרב-גונית של יחסי מרכז-פריפריה, ומעוז עזריהו, חוקר מהגאוגרפיה ההיסטורית, מדבר על האמביוולנטיות הנוצרת כתוצאה ממיקום בלתי ברור של המרכז והפריפריה.

אמיר בן פורת ויואב ויכסלפיש מציינים את תרומת הכדורגל לצמצום הפער בין מרכז לפריפריה. יהודה גרינפילד טוען כי את התפתחות ישראל ניתן להבין רק דרך יחסי מרכז-פריפריה. חוקרת הקולנוע ענת זנגר מנסה לזהות בין פריפריה לארץ ישראל הישנה. העורך מסיים סקירה זו במשפט: "כי הדיון בשאלה היכן היא הפריפריה או בקביעה כי "הפריפריה זה כאן", עדיין רחוק מלהגיע לפתרונו."

עקב המסגרת הקטנה המחויבת של "הפוסט", לא נוכל לסקור את כל המאמרים. משום כך בחרנו כמה מהם המייצגים כל אחד מבחינתו, פן אחר של שאלת "יחסי מרכז-פריפריה".
הריקוד הדיאלקטי
המרכז יהיה תמיד בעמדת עליונות ביחסיו הרבגוניים עם הנמוך והפריפריה
▪ ▪ ▪
היילברונר טוען שאת קווי ההפרדה בין ספר לפריפריה ירשה ישראל על-פי דוגמה אירופית שפותחה בשנות השבעים של המאה הקודמת. במהלך הזמן נמצאו מילים נוספות שהגדירו את המתח בין מרכז לפריפריה כמו למשל: מסורת; שוליים; פרובינציה; תלותי; נחשל; מזרח; מוכפף; נשלט; לעומת מילים המגדירות את המרכז: מטרופולין; מפותח; עצמאי; שולט; הגמוני; מערבי.

הנחת היסוד במאמרו היא - כי מתקיים יחס דיאלקטי בין מרכז לפריפריה המתקיים ומתחדש כל הזמן בהנחה שהמרכז הינו בעיקר "שליטה" והפריפריה היא במהותה - "התנגדות". החוקר קובע כי החשוב מכל במחקריו של הסוציולוג שטיין רוקן מתנסח כך: מרכז מהווה מרכז תרבותי ואינטלקטואלי היוצר, מווסת ומכוון את הטעם התרבותי של החברה את מרכזי המידע והידע שלה, ובסיוע מצעדים, פסטיבלים, מוזאונים ועוד היא ממלאת פונקציות סמליות וייצוגיות המגדירים את אחדותה של האומה.

קשה לדעת החוקר לאפיין טיפוס אידאלי של "פריפריה". עמדתו של היילברונר טוענת לממשות המרכז והמצאת "הפריפריה", מעידה על תלותה המוחלטת של הפריפריה במרכז ויכולתה הדלה להחליט בעצמה על גורלה ועתידה. הוא סוקר את ההיסטוריה של ארצות אירופה במאות הקודמות ומוכיח תלות זאת.

כמסקנה הוא קובע כי מאפייני הפריפריה מתבטאים בכך שנשארו מאחור במרוץ לקדמה כלכלית לכלכלת שוק, לחידושים טכנולוגיים ותרבותיים, מחיבור רופף לאמצעי התקשורת, והיותה פריפריה גאוגרפית המלווה בסטיגמה חברתית, בדימויים נחותים ובעייתיים. לכאן הוא משייך את עמדת פרופסור אדוארד סעיד שטען כי המרכז יהיה תמיד בעמדת עליונות ביחסיו הרבגוניים עם הנמוך והפריפריה.

בסיוע דוגמאות מארצות אירופה במאות ה-19 וה-20 מראה לנו החוקר כי אזורי "פריפריה" בעבר יכולים לעיתים להדביק את פיגורם ולהפוך לאזורים מובילים, למרכזים כלכליים ותרבותיים כמו למשל הערים ליברפול, ברצלונה ובעיר וימר. באותה מידה יכול גם המרכז להפך "לפריפריה" בעקבות מלחמה, שינוי בשיטות מסחר וגילוי שיטות ייצור מודרניות.

וכך מסכם החוקר את המאמר: " שיש לאזן את ההתפעמות "מהפריפריה" תוך הדגשת חשיבותו ההיסטורית-תרבותית של המערב למן המאה ה-17 והכרה בחשיבותו של "מרכז" (כל מרכז) ככוח הגמוני-מארגן, יוצר ושולט.
הנגב: עבר, הווה, עתיד
תוכניות לא מומשו [צילום: אבישי טייכר]

לא מבחירה
הדימוי של הנגב, שהיה מעין "מרכז" השתנה לאחר קום המדינה והנגב היה לפריפריה-גאוגרפית רחוקה ונחשלת. כך גם הדימוי של תושביו. שינוי זה, התחולל לאט, בעקבות יישובם של המהגרים החדשים בנגב שהובאו למדבר לא מתוך בחירה וללא זיקה לרעיונות המהפכניים

הם ראו במרחבי הנגב את המרכז אך ההיסטוריה קבעה לאכזבתם שדווקא תל אביב והמרכז הם שיקדמו את הישראליות
▪ ▪ ▪
זאב צחור סוקר את עמדות המנהיגים היהודיים משלהי המאה-19 כלפי יישוב הנגב שעדיין לא כונה אז "פריפריה". הרצל הציע תוכנית בשם "מדינת אל-עריש" שההתיישבות בנגב ובסיני תהיה ארץ ישראל החדשה. הבנקאי יצחק לוי ניהל משא-ומתן עם הבדואים על רכישת קרקעות עבור התיישבות יהודית רחבת היקף בין באר-שבע לעזה. האגרונום אהרון אהרונסון יצא עם משלחת לאתר אזורים בנגב עבור חיילים משוחררים.

מעט מאוד מתוכניות אלה מומש אך ברור היה חשיבות הנגב בעיני ההנהגה הציונית. ברל כצנלסון ובן-גוריון סיירו ועבדו בנגב והתלהבו מהאפשרויות הטמונות בו. בגיל 67 עבר בן-גוריון לחיות בקיבוץ שדה-בוקר שם ישב עם אשתו עד מותו. יתר על כן, על תמיכתו בפריפריה תעיד העובדה כי בן-גוריון הציע לכונן את בירת ישראל בכורנוב וכן לחץ להקמת דימונה כעיר למופת. ירושלים הייתה בעיני המנהיגות שייכת לעבר ואילו הנגב היבש, הוא הוא עתידה של המדינה.

בשנות הארבעים עלו רביבים ו-11 הנקודות במטרה ליצור ישראליות חדשה וכדברי הסופר אלכסנדר סנד - "הם (החלוצים) רצו לקדם את ההיסטוריה". הם ראו במרחבי הנגב את המרכז אך ההיסטוריה קבעה לאכזבתם שדווקא תל אביב והמרכז הם שיקדמו את הישראליות. גלי העלייה ההמונית מצפון אפריקה וניצולי השואה העדיפו את המרכז על פני ספר הנגב האיכותי והמהפכנים החיים בו משום שהיה מרוחק וקשה לשפר בו מעמד אישי וצבירת רכוש.

וכך, תוך שנים ספורות, חלו שינויים במיקום אזורי מרכז ופריפריה בתודעת הציבור הישראלי. הנגב שינה את מיקומו בתודעה הקולקטיבית של המדינה הצעירה. הדימוי של הנגב, שהיה מעין "מרכז" השתנה לאחר קום המדינה והנגב היה לפריפריה-גאוגרפית רחוקה ונחשלת. כך גם הדימוי של תושביו. שינוי זה, התחולל לאט, בעקבות יישובם של המהגרים החדשים בנגב שהובאו למדבר לא מתוך בחירה וללא זיקה לרעיונות המהפכניים. אצל המתיישבים הללו צצו רגשות תסכול וקיפוח ואף נוצרו עימותים בין המיעוט המהפכני הקודם (קיבוצים בעיקר משנות הארבעים והחמישים) לבין המהגרים שהושיבו אותם בניגוד לרצונם בנגב. בתוך כך, השתנה האתוס הציוני: "הספר שהיה פעם מרכז הפך לפריפריה במשמעותו השלילית".
פערים בטקסים ובאומנות
בפריפריה מספיק לפעמים להגיע למרכול השכונתי או לאצטדיון הכדורגל כדי לחוות אומנות
▪ ▪ ▪
הפער בין מרכז לפריפריה אינו בא לידי ביטוי רק באופן גאוגרפי וכלכלי. החוקרת אנטייה פון גרבניץ בודקת את הפער באמצעות התחום התרבותי ובהקשר למאמרה - באומנות. לטענתה המשמעות המיוחסת לאמונות והיחס אליה שונים במרכז מאלה שבפריפריה. לא תמיד לדבריה, החשיבות בשימוש באומנות תובן על-ידי אזרחי הפריפריה.

בניגוד לגבולות פיסיים בין הספר לפריפריה הרי שבתחום האומנות מרכז אמנותי "במרכז" יכול להיות הסטודיו של האומן או הזירה האומנותית במוזאונים, בגלריות, באוניברסיטאות ובמרכזי התרבות. בעוד שבפריפריה מספיק לפעמים להגיע למרכול השכונתי או לאצטדיון הכדורגל כדי לחוות אומנות.

גרבניץ טוענת כי עיתים השיח על אודות מרכז ופריפריה עוסק בשטחים מטושטשים, הרי שיח על האומנות הוא בעל משמעות שונה עבור יושבי המרכז והפריפריה. החוקרת בוחרת את המושג "טקס חניכה" שבאמצעותו ניתן להדגים את היחס לאומנות בין מרכז לפריפריה.

לדעתה, "טקסי חניכה באומנות" יוגדרו כאומנות רק במרכז, שם קיימים קהלים בעלי מסורת של הבנה והתעניינות באומנות, ואילו בפריפריה, בהעדר קהלים אלה, לא תוכל להתרחש פעילות מעין זו. מסכמת החוקרת באמירה חדה וברורה - כי יכולתה של יצירה אומנותית אמיתית יכול להתגלות ולהתקיים רק במרכז.
מה בין השוליים למרכז
בכל יחידה שנבחר להתייחס אליה נמצא גם ראש וגם זנב, גם פנים וגם אחור, גם מרכז וגם שוליים
▪ ▪ ▪
זלי גורביץ', משורר ואנתרופולוג, שהיה בזמן פרסום הקובץ ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, משרטט בכלליות את הבעייתיות שביחסי הגומלין שבין שני מרחבים ממשיים - יחסי מרכז ופריפריה.

כמי שאינו מאמין בחלוקה דיכוטומית בין מרכז לפריפריה טוען כותב המאמר כי בכל יחידה שנבחר להתייחס אליה, ובכל יחס, נמצא גם ראש וגם זנב, גם פנים ואחור גם מרכז וגם שוליים. לכל מרכז לדעתו יש שוליים ולכל שוליים יש מרכז. זה נכון במשפחה כמו שזה נכון בטופוגרפיה חברתית של ארץ כלשהי, או של העולם כולו או בתודעת היחיד.

הוא מציע להביט על יחסי "מרכז פריפריה" לא מתוך עמדה הדורשת בחירה בין שתי ישויות, אלא כעל מצב יחסי המאופיין בתנועה, בין מרכז לשוליים, בין בית לחוץ, ובין ראש לזנב. לצורך הוכחת התזה שלו מסתמך הכותב על פסוק ממסכת אבות פרק ד', בו מועדף מצב של זנב לאריות שהוא טוב יותר מראש לשועלים.

הוא גם מביא את פירושו של יוסף חיים, רב ופרשן ידוע מבגדד, לפסוק זה שמשמעותו שכל אחד מאיתנו הוא בו-זמנית מרכז ושוליים. יתר על כן, החוקר משחק בפסוק ממסכת אבות וכותבו בשנית אך בצורה אחרת המוכיחה את טענתו כי בכל יחידה שנבחר להתייחס אליה נמצא גם ראש וגם זנב, גם פנים וגם אחור, גם מרכז וגם שוליים.
שביל קליפות התפוזים
שביל קליפות התפוזים [צילום: משה פרידן/לע"מ]
מה עושה הדור החדש עם הירושה הבלתי חוקית של דור המייסדים שברובה היא קרקעות בפריפריה שנלקחו בעת המלחמה מהערבים
▪ ▪ ▪
נפסח כאן על שני מאמרים הנוגעים לנגב האחד של אמיר בן פורת ויואב ויכסלפיש בשם "מרכז פריפריה כדורגל - עד כמה רחוקה תל אביב מאופקים"; והשני, מאמר של יהודה גרינפלד-גילת, בשם "מרכז-פריפריה וההון הסגולי - האם מסעודה משדרות תגיע ברכבת לתל אביב?" ונשאיר לקורא להתמודד איתם בעצמו.

נסקור עוד את מאמרה של ענת זנגר, מרצה בכירה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, העוסקת בתודעת הפריפריה כפי שמשתקפת בסרטים הישראלים ובסדרות הטלוויזיה. הפעם אין אלה הערים הדרומיות המזוהות עם נחשלות ועוני. היא בוחנת שבילים ורחובות צדדיים של יישובי הפריפריה הארצישראלית: יישובים כפריים ושכונות בפריפריה העירונית.

זנגר מזהה בין פריפריה לארץ ישראל הישנה והטובה דרך ייצוגיהם בקולנוע הישראלי העכשווי. תוך התמקדות בכמה סרטים ישראלים עכשוויים (בראשית שנות האלפיים) שממקמים את "הפריפריה" במוקד העלילה שלהם נבחנת הזיקה שמתקיימת בין הכתיבה של השביל ובין הטריטוריה כחלק ממשא-ומתן מתמשך על הזהות הישראלית.

במאמרה, השביל או הדרך מתפקדים כתחבולה נוסטלגית לכתיבת העבר מחדש שבו הפריפריה ובייחוד שביליה שהלכנו בעקבותיהם, מסמנים נוסטלגיה ותשוקה לכתוב מחדש את שביל קליפת התפוזים המוליך אל ויוצא מן הפריפריה הישראלית.

כך למשל טוענת החוקרת כי בסרט "שביל קליפת התפוזים" נשאלת השאלה מה עושה הדור החדש עם הירושה הבלתי חוקית של דור המייסדים שברובה היא קרקעות בפריפריה שנלקחו בעת המלחמה מהערבים. היא מעטרת טענה זו בשיר הידוע שקיעה כפרית: נוסטלגיה ופריפריה המתחיל בשורות "מי ינחנו דרך/ יגיד לי הנתיבה/ כבר עברנו כמה/ מדבריות וימים/ כבר הלכנו כמה/ כוחותינו תמים...//".
האם תחזיות החוקרים עמדו במבחן הזמן?
רכבת אחת מהירה בין תל אביב לדימונה ובעתיד לאילת הייתה תורמת הרבה יותר לצמצום הפער מאשר כל דיון או מחקר אקדמי על הפער ההולך ונמשך
▪ ▪ ▪
סקרתי קובץ מאמרים זה, שנכתב ופורסם לפי כעשרים שנה לערך מתוך כוונה לבחון את הקביעות של החוקרים באשר לפערים בין פריפריה למרכז. הסתבר לי, כי עיקרו של הפער, בשונה מאז פרסום הקובץ, שינה כיוון ועיקרו היום: פערים בתחום החינוך, הבריאות, מערכת תחבורה מהירה, טיפול במפגעי אקלים, זיהום אוויר, תחושת הביטחון האישי, וחוסר נציגות מספקת בממשלה ובמוסדות השלטון הבכירים ולאו-דווקא בהיבטים שהודגשו על-ידי החוקים משנת 2007.

הפריפריה היום תורמת למחקר, לתרבות (בתחום הסרטים והשירה), לאדריכלות מתקדמת, ואף לצרכנות בדמות קניונים ומרכזי מסחר. מכאן, להערכתי, המחקר הבא שיעסוק בהמשך קיום הפערים בין מרכז לפריפריה אינו יכול להסתפק בקביעות אקדמיות ובהכללות כמו תרבות או גאוגרפיה אלא, עליו לבודד כל רכיב ורכיב ולבחון אותו בהשוואה של השקעה מול תוצאה ותחושה מול מציאות.

בהיבט זה מצאתי את הקובץ "כמיושן" מעט בהשוואה לפערים החדשים שנוצרו בארץ מאז ובתחומים שלא הוזכרו כלל בקובץ הנסקר. ובאשר לנגב, הנזכר בשלושת המאמרים של זאב צחור, אמיר בן פורת ואחרים, יהודה גרינפלד-גילת - בולט עוד יותר הפער החדש ההולך ונוצר בשנת 2025 בין מרכז הארץ לנגב. כפי שאמר אחד החוקרים: רכבת אחת מהירה בין תל אביב לדימונה ובעתיד לאילת הייתה תורמת הרבה יותר לצמצום הפער מאשר כל דיון או מחקר אקדמי על הפער ההולך ונמשך.
לעיון נוסף (בעברית):

אליאדה, מירצ'ה, 2000, המיתוס של השיבה הנצחית.

סעיד א', 2000, אוריינטליזם, תל אביב.

אלמוג ע', 1997, הצהר-דיוקן, תל אביב.

כתריאל ת', 1999, מילות מפתח, תל אביב.

מלמן י', 1983, הישראלים החדשים, ירושלים ותל אביב.

בן פורת א', 2003, כדורגל ולאומיות, תל אביב.
Author
גיאוגרף-היסטורי | דוא"ל | רשימות | מעקב
ד"ר אמריטוס במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון.
תאריך: 09/10/2025 | עודכן: 09/10/2025
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]