החובה להבטיח הליך הוגן
עקרונות היסוד במשפט הפלילי מחייבים להעניק לנאשם זכות להליך הוגן, הכולל זמן סביר להיערכות, כולל ייצוג אפקטיבי. כמו-כן הם מחייבים את השופטים הדנים בתיק לאזן בין הצורך החיוני לייעל את הליכי המשפט לבין ההכרח לשמור על זכויותיו המקודשות של נאשם. כאשר השופטת רבקה פרידמן-פלדמן מכתיבה קצב דיונים חריג וקיצוני במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל אילוץ אישי (מועד פרישתה הקבוע בחוק) - היא פוגעת בעקרונות הנ"ל ובזכויות הנאשמים בתיק זה.
כללי האתיקה השיפוטית
כללי האתיקה מחייבים שופט להימנע מניהול תיק אם קיים חשש ממשי שלא יוכל להשלימו. שופט אינו רשאי להכתיב קצב דיונים חריג או להכביד על הצדדים רק כדי להתאים את ההליך ללוח הזמנים האישי שלו. חובתם של השופטים פרידמן-פלדמן (אב"ד), משה בר-עם ועודד שחם אינה רק לקדם את ההליך ולהביא לסיומו - אלא להבטיח את תקינותו, את הוגנותו - ואת שלמותו. אחריותם המשפטית של בר-עם ושחם אינה נופלת מזו של פרידמן-פלדמן. ומאחר שהיא אינה יוזמת פרישה מהתיק -
על-אף ניגוד העניינים האישי אליו נקלעה - הם אמורים להובילה החוצה מהתיק.
החלטת השופטים – ציטוט מלא
השופטים דחו את בקשותיו של נתניהו, של באי-כוחו ושל יתר הנאשמים, שביקשו מהם לחזור בהם מהחלטתם לקיים דיונים ארבעה ימים בשבוע. כך נימקו את החלטתם (29.10.25):
-
"הטענות שנשמעו אינן מתמודדות עם האילוץ העיקרי המחייב את הוספת הדיונים, עליו עמדנו בהחלטתנו מיום 10.09.2025. אילוץ זה, הנוגע לתקופת הכהונה הקצוב בדין של אחד מחברי המותב, לא השתנתה, ואף אינו צפוי להשתנות. לפיכך, ובלא לגרוע מן ההערכה הרבה שיש לנו למאמץ העצום המוקדש על-ידי התביעה, על-ידי ההגנה, ועל-ידי נתניהו עצמו, לעמוד במתכונת הדיונים האינטנסיבית שנקבעה בתיק זה, החלטתנו עומדת בעינה"
הציטוט הזה מדגיש כי שיקול מרכזי להאצת הדיונים הוא מועד פרישתה של השופטת - ולא בהכרח צורכי ההליך או זכויות הצדדים.
מועד פרישתה של השופטת
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן היא ילידת 7.03.1958. בהתאם לחוק, מועד פרישתה הקבוע הוא 07.03.2028. המשמעות: נותרו פחות משלוש שנים להשלמת המשפט - תקופה קצרה יחסית לתיק כה מורכב, שפרשת ההגנה בו רק בתחילתה.
יודגש: אין מדובר רק בפרשת ההגנה של נתניהו, אלא גם בפרשת ההגנה של שלושת הנאשמים האחרים - ארנון (נוני) מוזס, שאול אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ'. כל אחד מהם עתיד לזמן עשרות עדים או אף יותר (אין לדעת בשלב זה כמה יזמנו). ועדיהם יידרשו לעמוד גם בחקירה נגדית.
החוק הקנדי: סעיפים רלוונטיים מהקוד הפלילי
הקוד הפלילי הקנדי מספק מסגרת ברורה להתמודדות עם מצב שבו שופט אינו יכול להשלים את ניהול תיק פלילי - בין אם בשל מחלה, מינוי לבית משפט גבוה יותר, או פרישה:
- סעיף 669.2 קובע כי אם שופט "אינו יכול להמשיך" בניהול ההליך - ניתן להעביר את התיק לשופט אחר; המשמעות: החוק מכיר בכך שפרישה צפויה היא עילה לגיטימית להעברת תיק - כדי להבטיח את המשך ההליך.
- סעיף 669.1 מאפשר להעביר תיק לשופט אחר אם טרם נשמעו ראיות; במקרה של נתניהו, פרשת ההגנה רק בתחילתה - ולכן ניתן לטעון כי העברת התיק בשלב זה תואמת את עקרונות החוק הקנדי.
|
|
|
|
עמית חדד, נתניהו. משפט מורכב [צילום: יאיר שגיא, פול]
|
|
הכבדה בלתי מוצדקת – ויש חלופות פשוטות
הלחץ שמפעילים השופטים על הנאשמים ועל באי-כוחם - לנהל דיונים ארבעה ימים בשבוע - אינו הוגן. כעובדה, בישראל לא מתקיימים בתיק פלילי ארבעה ימים בשבוע - גם לא בתיקי פשע חמורים ביותר, שיש צורך בסיום המשפט מוקדם ככל שניתן מחמת מסוכנותם של הנאשמים. מדובר בדרישה חריגה, קל וחומר כאשר מדובר בראש ממשלה מכהן (כי אז דווקא יש מקום לצמצם דיונים), ובמיוחד בהתחשב בכך שקיימות דרכים פשוטות בהרבה לייעל את המשפט ולהביא לסיומו מוקדם יותר:
א) מחיקת אישום השוחד - השופטים הביעו עמדתם לפני זמן רב מאוד (29.06.23), וקראו לתביעה ולעומדת בראשה, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לחזור בה מסעיף השוחד. עמדה זו הוצגה בפני הצדדים לאחר סיום פרשת התביעה, ועוד לפני שנשמע העד הראשון בפרשת ההגנה. סעיף השוחד הוא המרכזי בתיק. סילוקו מכתב האישום יכול לחסוך חודשים רבים של שמיעת עשרות עדים. היועצת המשפטית סירבה לקבל את המלצת השופטים - ואלה לא עשו מאמץ להסביר לה כי מדובר בהמלצה שאין לסרב לה.
ב) המלצה לגישור - השופטים המליצו לצדדים לפנות לגישור בפני שופט מחוזי אחר שאינו נמנה עם ההרכב (31.05.23). גם המלצה זו נדחתה על-ידי היועצת המשפטית מיארה, אף שהייתה יכולה לייתר את המשך המשפט הפלילי. שוב, השופטים לא עשו דבר כדי להבהיר למיארה כי דווקא נוכח תפקידה כמי שעומדת בראש התביעה בישראל - היא צריכה לשמש דוגמה ולכבד המלצות של בית המשפט.
הערכת משך המשפט – והצורך להימנע מחיפזון
סוד גלוי הוא: המשפט התארך - לא במעט עקב המלחמה בת השנתיים נגד חמאס, חיזבאללה, אירן, החות'ים ועוד. המשפט עתיד להימשך עוד כמה שנים לפחות - וודאי עד סוף 2028, לאחר מועד פרישתה של השופטת פרידמן-פלדמן. הפתעות חיוביות ספק אם יהיו. להפך: השופטים נאלצים שוב ושוב לבטל דיונים נוכח פניותיו ואילוציו המדיניים והביטחוניים של ראש הממשלה. והבחירות לכנסת הצפויות ב-2026 אף הן יאלצו לדחות/לבטל דיונים.
הפתעה חיובית תיתכן רק אם תימלך היועצת המשפטית בדעתה, ובכל זאת תסכים למחיקת אישום השוחד (בפרשת בזק) ו/או ללכת לגישור. מה שלא נראה.
לכן, גם לפי החלטתה של השופטת הנכבדה, קיימת היתכנות גבוהה לכך שהמשפט יימשך הרבה לאחר מועד פרישתה הרשמי.
בנסיבות אלה, עליה להימנע מלכפות ניהול חפוז (החיפזון מהשטן...) של תיק כה רגיש - לפרוש מניהול התיק ולאפשר לשופט אחר לבוא בנעליה.
לסיכום: לפי הדין, הפסיקה וכללי האתיקה - יש מקום להבעת עמדה ברורה:
אם שופטת מודעת לכך שמועד פרישתה עלול למנוע את סיום המשפט - ואכן כך הודיעה השופטת פרידמן-פלדמן בהחלטתה השיפוטית - הרי שעליה לשקול פרישה מהתיק כבר עתה - ולא להכתיב קצב דיונים חריג שעלול לפגוע בזכויות הנאשמים, לסכן את ניהולו התקין וההוגן של תיק זה - ולפגוע באמון הציבור.
|
|
עיתונאי-חוקר. מייסד News1. מתמקד בחשיפות ובתחקירים בלעדיים בתחום המשפט העסקים והממשל. מקדש את חופש הביטוי. חשבון ב-X

| פייסבוק
| תאריך: |
30/10/2025
|
|
|
עודכן: |
30/10/2025
|
|
|