כל ישראל חרדים

בימים שבהם כל ישראל חרדים וכולם בחרדות - אסור לאפשר לשיח הציבורי להיהפך לאלים, משסה, כזה שיקרע את הרקמה המשותפת

אברהם שרון יומני בלוגרים חגים ומועדים תגובות
"כָּל יִשְׂרָאֵל חֲרֵדִים" - הכותרת הזו היא כבר לא משחק מילים, אלא מציאות קיומית. בימים שבהם הדאגה היא נחלת הכלל, כאשר אנחנו ניצבים מול אתגרים אדירים, אסור לאפשר לשיח הציבורי להידרדר לכדי אלימות מילולית, שיסוי, או כזה שיקרע את הרקמה המשותפת, אשר זה מכבר הולכת ונפרמת. יש לנו יותר מדי מה לאבד, יותר מדי מה להפסיד. לא רק הציבור החרדי הוא 'עדה חרדה'. כל עדות ישראל - כל אחת וחרדתה: מעצמה, מהעדות האחרות, מהעתיד לבוא. החרדה הפכה למכנה המשותף הישראלי הטרגי ביותר.

אין לי עדה שאני שייך אליה או מזוהה עמה. אדם נטול כל עדה שהיא. כאשר לפעמים שואלים אותי - "אתה אשכנזי לא?" אני אמור להשיב בחיוך, אבל אני משיב שאני לא רואה עצמי שייך לעדה מסוימת. כישראלי - אני רוצה להרגיש בן בית בכל אחת מעדות ישראל, לרבות עדות אשר סביר להניח שלא ישושו לצרף אותי אליהן ולהפוך אותי לאחד משלהם.

החלוקה לעדות, למוצאים, לקבוצות אתניות, היא חלוקה שרבים שותפים לה. אני לא יכול להתעלם מההיגיון שבבסיסה אבל משהו עמוק בתוכי מתקומם נגדה. חלוקה כזאת לא מקרבת לבבות אלא מרחיקה ביניהם.

לא מדובר, חלילה, בהתכחשות לשורשים, למוצא, לעבר, לשרשרת הדורות של אילני היוחסין המתחילים בארצות הלידה של ההורים ושל הורי הוריהם. אני לא כופר בזכות המקודשת המותרת לכל אדם לראות עצמו נצר לכל מי שהוא מרגיש שהוא חלק ממנו. לדעתי, אפשר וחשוב ליישר קו ולהחיל על עצמנו זהות משותפת תוך כיבוד הייחוד והשוני, תוך התחשבות במאפייני הזהות השונים. לא במחיקה. לא בפסילה. לא בהתכחשות. לא בהכחשה. לא בהדחקה. לא בהתעלמות. חלילה. כל אחת מעדות ישראל היא, ודאי בשנתיים וקצת האחרונות, עדה חרדה. לגורלה ולעתידה של מדינת ישראל, להצדקת הזכות להיבדל מהכלל, להתייחד כעדה נפרדת.

את האלונקה נושאים על כתפיהם בני עדות רבות, לא כולן. יש שהוציאו עצמן מכלל הנושאים. יש שהחריגו עצמן בכוונת מכוון. בשל מורכבות הנושא ורגישותו, ובעיקר- בשל פוטנציאל הנזק וההרס שגלום בו, אם לא יטופל בכל הזהירות המתחייבת ממורכבותו, גם הלשון שבה מדברים על אודותיו צריכה להיות מתונה, מקרבת, משתפת. זה אתגר קשה, תובעני, אבל אפשר וצריך לעמוד בו. בד-בבד עם התביעה מהעדה החרדית להשתתף בנשיאה בעול, צריך להכיר בעומק החששות שלה לאיבוד צביונה אם וכאשר ייטמעו בניה בצבא, גם אם במסגרת מסגרות ייעודיות, שבהן קל יותר לשמור על הצביון ולקיים את הזהות.

בימים אלה, שבהם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲרֵדִים וכולם בחרדות - עלינו לאמץ את 'אבן הראשה' כסמל. עלינו להבין שהטעות והחשש, הפחד והייחוד - הם חלק מהחוסן המשותף. אסור לנו לאפשר לשיח הציבורי לההפך לאלים ומשסה. אם לא נשכיל לעמוד יחד מול החרדה המשותפת, נאבד את הרקמה המשותפת לגמרי. עלינו להתחיל לדבר לא רק על מי נושא את האלונקה, אלא איך כולנו נושאים אותה יחד, בלב פתוח שאינו אבן.
תאריך: 15/12/2025 | עודכן: 15/12/2025
+מיהודה המכבי ומתתיהו ועד עידו וגיא 09:10 15/12/25 | עמנואל בן-סבו | לרשימה המלאה
בבית שאן ובניו-יורק, בבני ברק ובברלין, בירושלים וברומא, במרוקו ובפולין, יתכנסו יהודים להדליק את הנר הראשון של חנוכה, לברך להדליק נר, שעשה ניסים, שהחיינו
[צילום: דור פזואלו/פלאש 90]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כל ישראל חרדים
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
רותי ד
16/12/25 07:22
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות / חגים ומועדים
בעוד רוב אזרחי ישראל מתכננים את הדלקת הנרות בבית, צה"ל נערך לכך שהאור יגיע גם לעמדות התצפית, לחפ"קים ולשטחי הלחימה. אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה והרבנות הצבאית יצאו למבצע רחב היקף, שנועד לאפשר לכל חייל וחיילת לקיים את מצוות החג - ולהרגיש את חנוכה גם רחוק מהבית.
13/12/2025 | עידן יוסף | חדשות

כדאי לשים לב לקו דמיוני משותף בין חג הסוכות - חג האסיף שהוא רגל מן התורה, לבין חנוכה שהוא בכלל מועד מאוחר שנקבע על-ידי חז"ל. לפי ספר המקבים, באותה שנה שבה גבר צבא יהודה המכבי על שלטון יוון, נבצר היה מעם ישראל לחוג את חג הסוכות, לרבות העלייה לרגל לירושלים. עם הניצחון, לקראת סוף חודש כסלו, בא הדבר על תיקונו ואז נחגג חג הסוכות שנחוג היה מדי שנה שמונה ימים, כשהוא משולב עם חגיגות הניצחון וחנוכת בית המקדש. כך נקבע חג חדש בלוח העברי שיסודו בחג הסוכות שנדחה. מאז, מדי שנה חוגגים שוב את חג הניצחון של המכבים כמו שחגגו אז, באותו חודש כסלו.

חנוכה הוא חג של ניסים, אבל כל הורה יודע שהנס הכי גדול שאנחנו מקווים לו בחורף הוא שהילדים ירימו את הראש מהמסך. הדילמה של דמי החנוכה ידועה: האם לתת לילד כסף (שילך כנראה לעוד "סקין" בפורטנייט או מטבעות ברובלוקס), או לקנות לו מתנה פיזית?

בין קירות האבן העתיקים של בית הכנסת הקדום בקצרין, התחדשה השמחה העתיקה ביותר - שמחת תורה. מאות חוגגים נשאו ספרי תורה בני זמננו בין עמודי האבן מלפני 1,500 שנה, ורקדו לאור פנסים צבעוניים ולצלילי תופים.

שני חיילים צועדים ברחוב יפו בירושלים, תרמיליהם הכבדים על גבם וארבעת המינים בידם. המראה הזה - צעירים במדים החוזרים מחזית הקרב או בדרך לבסיס, כשבלולב ובאתרוג אוחזים יחד עם נשקם - נעשה כמעט סמל של סוכות תשפ"ו.
+ כיתבו בפורומים של News1 + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il