הנשיא חייב מדין תורה להפסיק את משפט ראש הממשלה

מצווה להפסיק את משפט ראש הממשלה. העמדתו לדין נוגדת את המשנה הקובעת "מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו" (סנהדרין פ"ב). המשפט הזה כבר גרם לנזק אדיר למדינה ולחברה, ומי יודע עוד כמה סבל וייסורים נסבול עד לסיומו. חוסר האמון בראש הממשלה פוגע במשילות, מערער את היציבות ופוגע בביטחון.

עצם העמדת ראש הממשלה למשפט פתח את המאבק בין הרשויות; השופטת והמושלת. זה אסון. במקום שישרתו את העם בהרמוניה כשטובת המדינה לנגד עיניהם, הם פועלים האחד נגד השני. מלחמת שליטה זו בין הרשויות גורמת לשסע ופילוג בעם. אויבינו ראו את הפיצול החברתי וקמו להשמידנו.

גם השופטים מחויבים למאמר רבי חנינא: הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאילמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו (אבות ג' ב'). מחשש שהמשפט יגרום לשסע בחברה היה עליהם לדחות את המשפט עד אחרי תום כהונתו. ביטחוננו תלוי באחדותנו ואפי' היינו עע"ז איש לא יוכל לנו (תנחומא).

ההיגיון פשוט. צריך לאפשר לראש הממשלה לנהל את המדינה מבלי להפריע לו. זה טרלול. זמנו חייב להיות מוכוון אך ורק לניהול המדינה. אם עלה חשד נגדו צריכים להמתין ולהגיש את התביעה לאחר תום כהונתו. כך נפסק בדיני מלכות. הרב א.י. הכהן קוק על-פי דעת הר"ן קבע "בזמן שאין מלך, כל משפטי המלוכה, גם מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה" קרי; האזרחים בוחרים את המנהיג.

הוסיף ואמר "אבל כשמתמנה מנהיג האומה לכל צרכיה בסגנון מלכותי על-פי דעת הכלל ודעת בית דין, ודאי הוא עומד במקום מלך, לעניין משפטי המלוכה הנוגעים להנהגת הכלל" (משפט כהן קמ"ד ט"ו). הסכים עימו הרב א"י וולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' א' סעי' ג') שכתב "גם בימינו הנשיא והממשלה והכנסת... שנבחרו על דעת רוב ישראל היושבים על אדמתם ואשר המה יותר מס' ריבוא, במקום מלך הם עומדים בכל הנוגע למצב הכללי של האומה, הדרושים לשעתם ולמעשה ולמעמד העולם".

גם אם ראש הממשלה ימחול על כבודו שהיא כבוד המלכות ויבקש להמשיך במשפט בציפייה לזיכוי מוחלט, על בית המשפט להקפיא את המשפט כל עוד הוא משמש בתפקיד הרם. להלכה אמר רב אשי: אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול, שנאמר "שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך" (קידושין ל"ב ב').

דוד המלך, לו היה חי, היה מבקש מהנשיא לסיים את המשפט של ראש הממשלה. כמאמרו אמר דוד המלך "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" (תהילים ט י'). מתי המשפט הוא משפט אמת? אם פסק הדין יחבר את הניצים. המשפט הזה פוגע אנושות במרקם החברתי שלנו ובאין אחדות אין יציבות ואין ביטחון.