העובדות לא מעניינות

חוזר לעניין הדירוג של האקונומיסט, בגלל שכל מיני נוכלים/טיפשים תומכי ממשלת ההרס מציגים את הדירוג כאילו ישראל היא אחת משלוש הכלכלות החזקות בעולם, כשבמציאות ישראל ירדה מעט במיקום היחסי בתוצר לנפש (מתוקן כוח קנייה) בשלוש השנים האחרונות למקום ה-38.

מספיק לראות מי השכנות של ישראל בדירוג של האקונומיסט בשביל להבין שלא מדובר בציון גבוה לכלכלה, אלא לשיפור בכלכלה, ובעיקר לביצועים של הבורסה. במקום הראשון בדירוג פורטוגל, שני אירלנד, את המקום הרביעי חולקות קולומביה וספרד, וצ'כיה ויוון במקום השישי.

הכלכלה הישראלית מתאוששת מהמלחמה וחוזרת לפעילות כלכלית מלאה, רק שנכון להיום התוצר לנפש דומה לרמתו בסוף 2022, כלומר אובדן צמיחה של שלוש שנים. אז על מה מבוסס הדירוג? העלייה בבורסה, הצמיחה - או במילים של האקונומיסט: ישראל מתאוששת מהכאוס של 2023, האינפלציה הנמוכה (בזכות התעקשות של בנק ישראל מול לחצים של הממשלה להוריד ריבית), ותעסוקה - המחסור בידיים עובדות בזכות הממשלה שסגרה את הכניסה לעובדים פלשתינים ולא מצליחה להביא לישראל מספיק עובדים זרים.

העובדות, כרגיל, לא מפריעות לשופרות ולא לאיש עצמו: "זה עדות לעוצמה הכלכלית של מדינת ישראל ולמדיניות הכלכלית החזקה, האיתנה והמושכלת שאנחנו מנהלים." בלהג הוא מעולה, אבל במציאות נתניהו לא הוביל מהלך כלכלי משמעותי מאז שחזר לשלטון ב-2009. רק חיבל. והמדיניות הכלכלית המושכלת של הממשלה? על מה הוא מדבר?? בקיצור, יש לכלכלה הישראלית עוצמה שמבוססת על היזמות והחריצות של הישראלים (או חלקם), והכלכלה חוזרת למסלול למרות הממשלה ולא בזכות הממשלה.

מה עוד קורה במציאות? כאוס תחבורתי מוחלט, ללא כל טיפול משמעותי (פופוליזם של "צדק תחבורתי" לא נחשב) בשיפור התחבורה. הגירה: ישראלים חיוניים עוזבים, ויש לנו מאזן שלילי של הגירה של משכילים. מיומנויות עובדים ברמה נמוכה, מהנמוכות ב-OECD, השקעה בתשתיות בפיגור מסוכן, בתחום התחבורה, אנרגיה, תקשורת ואיכות הסביבה. יוקר מחייה מהגבוהים בעולם, וירידה ברמת החיים. והממשלה לא עושה דבר משמעותי לשיפור החיים של האזרחים (שאינם מתנחלים או חרדים) אבל בהחלט מצטיינת בשוד הקופה.