100 שנים ליסוד החווה החקלאית המנדטורית בבית שאן

בשנת 1925 הקימו הבריטים בבית שאן שהיה אז ישוב קטן, חווה חקלאית הם הקיפו את החווה בחומת אבן עשויה אבני בזלת שחורה מאבני המקום ובנו בשטחה מספר מבנים ומחסנים

אלי אלון יומני בלוגרים תגובות
בלב בית שאן, ברחוב שחם הסמוך לרחוב שד' הארבעה, שוכנת חווה חקלאית שהוקמה על-ידי שלטונות המנדט לפני 100 שנים. לא רבים מכירים את החווה ובטח לא את עברה ההיסטורי. החווה משמשת כיום חווה לימודית - מרכז לימודי ללימודי טבע חקלאות וסביבה לתלמידי בתי ספר.

בשנת 1925, כאמור לפני כ-100שנים, הקימו הבריטים בבית שאן שהיה אז ישוב קטן, חווה חקלאית. הם הקיפו את החווה בחומת אבן עשויה אבני בזלת שחורה מאבני המקום ובנו בשטחה מספר מבנים ומחסנים, ובינהם מכלאה לסוסים ולבעלי חיים אחרים. בכניסה לחווה נבנה שער מרשים וגבוה הקיים עד היום עשוי אף הוא אבני בזלת. מעל בית השער הייתה עמדת שמירה ממנה ניתן היה לצפות על הסביבה ולירות בשעת צורך.

בתחילתה שימשה החווה כבית ספר, אם תרצו בית ספר חקלאי לילדי העיר בית שאן הערבית (בדואים ברובם). החווה הייתה חלק מהמבנים של המשק החי בבית-הספר. הסככה שימשה כרפת, והפרות נרכשו במשקי האזור. מאוחר יותר, כך מספרים ותיקי האזור, שימשה החווה כקרנטינה - תחנת הסגר לבעלי חיים. לכאן הובאו בעלי החיים, כמו כבשים, פרות ועזים, מעבר הירדן המזרחי. בעלי החיים הושמו בחווה בהסגר ונבדקו על-ידי וטרינרים במטרה לבדוק אם הם כשירים מבחינה בריאותית לאכילה ולרבייה ואלו שנשאו מחלות הושמדו. הבדיקה נמשכה כ-40 יום ומכאן השם קרנטינה (קראנט - פירושו 40 יום). לא מצאתי כל תיעוד וסימוכין לכך שהמקום שימש כקרנטינה - תחנת הסגר.

בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-40 של המאה ה-20 התרחבה החווה וגדל כושר הייצור החקלאי שלה, וזאת בעידוד ובמימון השלטונות הבריטיים כחלק ממדיניותם באותן שנים לפתח את מדינות המזרח התיכון על-מנת שיוכלו להסתדר, מבחינה כלכלית, באופן עצמאי ככל שניתן, ללא תלות במדינות אירופה, שהיו נתונות במלחמה.
מתקן בחווה מתקופת המנדט הבריטי, שימו לב לכתובת שעליה [צילום: אלי אלון]

החווה לאחר קום המדינה

עם כיבוש בית שאן ב-13-12 במאי שנת 1948, בריחת תושביה הערבים ועזיבת הבריטים את הארץ, פסקה הפעילות בחווה, מבניה נעזבו וננטשו, והחווה נשארה נטושה לגמרי. העזובה שלטה במקום. ותיקי בית שאן מספרים, כי המקום הפך למקום מחבוא של ילדי בית שאן שהיו בורחים מבית הספר כדי לעשן, להבעיר מדורות וכדומה. בשנת 1973 הוחלט לגאול את החווה החקלאית הנטושה והמוזנחת משמומנה ועזובתה ולהקים במקום כיתות לימוד לתלמידי בתי ספר בעיר.

חנוכת חווה לימודית במעמד שר החינוך ידלין

בשנת 1974 נחנכה החווה הלימודית במעמד שר החינוך דאז אהרון ידלין. מורה בבית שאן שמכירה את החווה עוד משנותיה הראשונות, מספרת לי, כי היה צורך להתחיל הכל מהיסוד. המקום היה נטוש עזוב ומוזנח מאד, סימני השריפות שהבעירו הילדים ניכרו היטב במבנים שחלק מקירותיהן כוסו בפיח. הוחל לשפץ וליפות את החווה, ריצפת הבטון שהייתה בכמה מבנים שנותרו בחווה מתקופת המנדט רוצפה באריחים וכן הוקמו חממה ומשתלה ונשתל פרדס קטן. ייתכן שבמהלך עבודות השיפוצים בחווה, שנעשו בשנות ה-70, נהרסו בתום לב או שלא בתום לב מתקנים היסטוריים מבלי להבין את ערכם וחשיבותם ההיסטורית. מספרים לי כי בחווה היו מתקנים לקשירת בעלי חיים, כתובות מתקופת המנדט ועוד.

ביקרתי בחווה ההיסטורית בשנים האחרונות לפחות פעמיים. רק חלק קטן מהמבנים והמתקנים בה נותרו מתקופת המנדט. נותר בה מתקופת המנדט מבנה, מעין מכלאה לסוסים או אולי לבעלי חיים אחרים. על מבנה זה שלט מקורי באנגלית מהתקופה המנדטורית (כתוב עליו באנגלית Hill & Smith Ltd). עוד נותרו מתקופת המנדט שער הכניסה המרשים לחווה וכן גדר האבן העשויה מאבני הבזלת המקיפה אותה. בידה השמאלי של מרכז מבני החווה נמצא שער המוביל אל השטחים החקלאיים של החווה.
שער הכניסה לחווה החקלאית בבית שאן, יוני 2018 [צילום: אלי אלון]

החווה החקלאית כיום

המקום משמש מאז 1974 כחווה לימודית ללימודי חקלאות הסביבה ולהכרת הטבע לתלמידי בית שאן. בחווה ישנם ענפים שונים בהם מועסקים התלמידים: ענף התבלינים, צמחי בית, גן ירק ופרדס לימונים. אל החווה מגיעים תלמידים מבתי הספר בעיר כדי ללמוד על קיימות, סביבה וחקלאות - מודדים את הגשם ואת הטמפרטורה של האדמה, מגדלים גידולים שונים, לומדים עליהם ומכינים מהתוצרת מאכלים. לומדים להשתמש בשעון שמש, מייבשים עשבי תיבול, לומדים ומתנסים בשימור קרקע, אומנות במלאכות קדומות ועוד.

לא לאפשר לקבלני בניין ל"נגוס" בשטחי החווה

בשנים האחרונות מנסים כרישי וקבלני נדל"ן "לנגוס" בחוה הלימודית בבית שאן ובמיוחד בשטחיה החקלאים כדי להקים במקום שכונת מגורים מניבת תשואה. לאור זאת על גופי הטבע ושמירת הסביבה ובהם גם משרד החינוך, לעמוד על המשמר לבל יקבעו עובדות בשטח. הוכח שרשויות מקומיות חובבות נדל"ן שכן הוא מכניס ארנונה לקופתה.

חשוב לציין בכוחם של שיעורי הטבע והחקלאות וביקורי התלמידים בחווה החקלאית הלימודית, לקרב את הילדים והנוער לערכי טבע וסביבה, לחי, לצומח ולאדמה. את אנשי וכרישי הנדל"ן זה כידוע לא כל כך מעניין, אבל זה צריך לעניין את אנשי החינוך והגופים ה"ירוקים" ויש לקוות שלא יתנו לפגוע בחווה, שהיא באמת פנינת טבע ירוקה בעיר בית שאן שאינה משופעת כידוע ב"ריאות ירוקות "מסוג זה.
Author
עיתונאי. היה כתב עיתון "הארץ" ו"דבר". פייסבוק - ↗
תאריך: 28/01/2026 | עודכן: 28/01/2026
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
100 שנים ליסוד החווה החקלאית המנדטורית בבית שאן
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הנכד הקטן צהל כשהוביל אותנו לבקר ולראות את תחילת ההקמה של פיגומי הבית החדש שלו. הבנייה החלה במרחב המוגן. "סבא, בוא לראות את הממ"ד", אמר, בשמחת מוצא מטמון. הוא יודע מה זה ממ"ד. הוא הוזעק אליו, יחד עם הוריו, פעמים אחדות במהלך מלחמת 12 הימים. אזעקות לא מפחידות אותו. שם הוא פגש שכנים, חברים, עקורי-בית זמניים, מהגרים ארעיים אל חוף מבטחים בעירבון מוגבל.

ב-11 ביוני 2025, פרסם אתר צה"ל מחקר שכותרתו: "מראות שיירשמו בהיסטוריה: סרטוני וידאו שצילמו מחבלי הזרוע הצבאית של החמאס והשימוש בהם בחקר קרבות ובמחקר ההיסטורי".

היום הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק עידוד העיתונות המקומית והקהילתית, פ/6493/25, שמבקשת לחזק גופי תקשורת מקומיים באמצעות שלושה מהלכים מרכזיים: פטור מארנונה, הקצאה של לפחות 15% מתקציבי הפרסום של גופים ציבוריים לטובת מדיה מקומית, והקמת קרן ייעודית בהיקף של לפחות 20 מיליון שקלים בשנה.

לא מכבר מלאו 60 שנים למותה ללא עת של רות שפירא-סמילן - קריינית, עורכת ומגישת תוכניות רדיו בקול ישראל. רות הגישה את התוכנית "פינת הנוער", ובתחילת שנות החמישים את התוכנית הפופולרית "שירים כבקשתך". סגנון הגשתה האישי שלא היה מקובל באותן שנים ברדיו "המכופתר" וקולה הענוג והחם הפכו את רות שפירא לקריינית אהובה. בנובמבר 1965 הלכה לעולמה ממחלה קשה. נדם קולה והיא בת 43 במותה. עם השנים נשכח שמה ופועלה. כתבה זו באה לזכור ולהזכיר.

האוכלוסייה הישראלית בשטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן מהווה 5% מכלל אוכלוסיית ישראל. אך מצערת העדפה התקציבית המופנית ל-5% מהאוכלוסייה, שגרה באותם שטחים. קשה לקבל את העדפה בהשקעה תקציבית לילד בגדה המערבית לעומת ילד החי בפרפריה. על-פי נתוני משרד האוצר ההוצאה הציבורית לילד החי בשטחי הגדה המערבית, מתקרבת ל-30 אלף שקל בשנה. לעומת זאת ילד, שחי בפרפריה בצפון הארץ ובדרומה, ההוצאה הציבורית המושקעת בו מתרוממת מעט מעל 17 אלף שקל. לתופעה הזו יש שם - אין שוויון בנטל המס. אין שוויון בין העומדים מתחת לאלונקה של כלכלת ישראל.
+ כיתבו בפורומים של News1 + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: New@News1.co.il