זה אינו שוק חופשי - זו הפקעת מחירים

אותה שקית קקאו. אותו משקל. אותו מותג. שלושה סניפים שונים של רשתות מזון - ושלושה מחירים: 14.9 שקל, 15.9 שקל, ו-17.5 שקל. זו לא טעות. זה לא מקרי. זו שיטה.

צרכן סביר הנכנס לשלוש חנויות שונות ורואה את אותו מוצר בדיוק - שקית קקאו של 'עלית' במשקל 150 גרם - במחירים של 14.90 שקל, 15.90 שקל, 17.50 שקל, אינו נתקל ב"הבדל מקרי" או ב"שונות בתמחור". הוא נתקל בתופעה רחבה ומטרידה: הפקעת מחיר מוסווית, כזו שמתרחשת מתחת לרדאר החוקי, אך מעל סף ההגינות הציבורית. כאשר שקית קקאו פשוטה נמכרת בפערי מחיר חדים וללא הצדקה, אין מדובר בתחרות - אלא בניצול.

ייתכן שהחוק שותק, אך ההיגיון הכלכלי, האתיקה המסחרית והשכל הישר - צועקים. לפי החוק הישראלי, הפקעת מחיר מוגדרת בעיקר לגבי מוצרים מפוקחים. ואולם העובדה שמוצר אינו מפוקח אינה מעניקה היתר מוסרי או כלכלי לגביית מחיר מופרז. בתפילת נעילה הנאמרת במוצאי יום הכיפורים מופיע מספר פעמים המשפט: "למען נחדל מעושק ידינו", לזה בדיוק הכוונה.

הצרכן הקטן נכנס לחנות לקנות מצרך בסיסי, לא לערוך מחקר בהשוואת מחירים. הוא לא אמור לחשוד שבין מדף למדף מישהו החליט "לבדוק עד כמה אפשר למתוח את החבל". קקאו איננו מותרות. הוא לא אמור להפוך למבחן ערנות. פער של יותר מ-20% במחיר של אותו מוצר הוא לא תחרות - הוא זלזול. זלזול באינטליגנציה של הצרכן, בזמנו, ובכספו. זהו ניצול של עייפות, של חוסר תשומת לב, ושל ההנחה שרוב האנשים פשוט ישלמו וימשיכו הלאה.

רוב האנשים גם אינם זוכרים מה היה המחיר הקודם; אבל רק לפני כחודשיים אותה שקית עלתה 12.70 שקל בלבד!! ואז באים ומסבירים לנו שזה "השוק החופשי". לא. זה שוק שמנצל חופש. שוק חופשי אמיתי מבוסס על הוגנות ושקיפות, לא על הפתעה בקופה. מי שמפקיע מחירים אינו מתחרה - הוא צר ואויב ליושר הבסיסי.

החוק אולי שותק, אבל הציבור מרגיש. כל שקל מיותר שנגבה על קקאו, לחם או חלב, מצטבר לחור גדול בכיס ולשחיקת רמת החיים של כלל הציבור. ממש מכאיב לראות איך עושקים ללא רחם את מעוטי היכולת, ואלה יכולים להיות צעירים בתחילת דרכם וגם קשישים, נתמכי מחלקת הרווחה או שכירים החיים על משכורת ממוצעת ומדולדלת. זו לא תלונה על שלושה שקלים. זו מחאה על שיטה.

עוד מדהים לראות כי אף מפלגה, וגם לא אחד מאלה שרצים להתמודד כאן על מקום ברשימת המועמדים לכנסת או על ראשות הממשלה, אינם מדברים על כך. מעסיקים אותנו בענייני אוריך, פלדשטיין ושמואלביץ, אבל לא מדברים על העלייה הדרסטית במחירי הארנונה שעברה לה בשקט, כעין גניבת דעת וכסף הנעשית בדרך אגב. שום שלט לא נתלה על גשרי הכבישים ועל צידי הרחובות נגד גניבת המחירים השערורייתית המתבצעת אל מול עינינו.