לא להתחיל מבניני מגורים [צילום: שחר יערי/פלאש 90]
ערים חדשות כמנוע צמיחה לאומי
|
הנתונים הדמוגרפים מצביעים על הכפלת אוכלוסיית המדינה לכ-20 מיליון תושבים עד לשנת 2060, שבכול שנה מתווספים כ-200 אלף תושבים, שזה כ-60 אלף בתי אב ● ברור שהערים הקיימות הצפופות כבר היום לעייפה, לא יוכלו לקלוט בתוכן את המסה הגדולה הזו |
אפתח בכך שלאחרונה החליטה הממשלה, בהמלצת שר הבינוי והשיכון, לשקול את הקמתה של עיר חרדית חדשה בת כ-30 אלף יחידות דיור ממערב לקריית גת, סמוך לצומת פלוגות. להחלטה זו, שאני מקווה שאכן תמומש לאור המיקום בקרבת צירי תחבורה אסטרטגיים דוגמת כביש 40 וחוצה ישראל וכן דקות נסיעה ספורות מתחנת הרכבת של קריית גת, מעוררת שוב את הצורך הדמוגרפי והלאומי של מדינת ישראל לקדם הקמת ערים חדשות, זאת תוך דגש על הפריפריה של צפון הארץ ודרומה.
הדעה הרווחת, שאותה אני שומע לא פעם מפי קולגות ואנשים מן היישוב, הינה שאין טעם בהקמת ערים כאלה, גם בשל עלויות ההקמה והפיתוח הגבוהות וגם משום שהן עלולות, חלילה, להתחרות עם ערים קיימות על אותה אוכלוסייה ועל משאבי התעסוקה באותו אזור. לדעתי אין משגה גדול מכך, זאת בשל הסיבות הבאות:
ראשית, הנתונים הדמוגרפים מצביעים על הכפלת אוכלוסיית המדינה לכ-20 מיליון תושבים עד לשנת 2060, שבכול שנה מתווספים כ-200 אלף תושבים, שזה כ-60 אלף בתי אב. ברור שהערים הקיימות הצפופות כבר היום לעייפה, לא יוכלו לקלוט בתוכן את המסה הגדולה הזו.
שנית, מדינת ישראל מאז 1948, חרתה על דגלה את נושא כיבוש השממה והרחבת אזורי הביקוש ממרכז הארץ בואכה מרחבי הנגב והגליל. אחד האמצעים הבדוקים לכך היה בהקמתן של ערי פיתוח דוגמת מעלות, כרמיאל, נוף הגליל ומגדל העמק בגליל ושדרות, נתיבות, אופקים, דימונה, ירוחם ומצפה רמון בנגב. ברור כי כל עיר חדשה שתוקם בעתיד, תהווה לא רק פתרון דיור למאות אלפי ישראלים, אלא גם תממש, הלכה ולמעשה ריבונות של המדינה על השטח בו הוקמה וגם על סביבותיו.
שלישית, הטענה שערים חדשות הקמתן תהיה יקרה והן יתחרו, כביכול, עם ערים ותיקות, משוללת לדעתי כל יסוד. אדרבה: היא תעודד בהן התחדשות עירונית, תביא לתחרות בריאה ביניהן על אוכלוסייה חזקה שתגיע ממרכז הארץ, תמנף פיתוח מתחמי תעסוקה גדולים שישרתו את כל האזור ותשביח אותו לאין שיעור. לדוגמה, הקמת עיר גדולה חדשה בגליל בסמוך לכביש 77 וצומת גולני לא תהווה תחרות לטבריה. נהפוך הוא. היא תייצר תנועה של אוכלוסייה איכותית לעבר הגליל המזרחי ועוטף כנרת, תחזק גם את התיירות ותמתח משמעותית את אזור הביקוש.
רביעית, ברור כי הצלחת הקמתן של ערים חדשות מותנה בתכנון מדוקדק, כמו זה שהיה בשנות ה-50 של המאה שעברה לאשדוד ובשנות ה-90 למודיעין ובמהלך העשור האחרון העיר חריש שממזרח לחדרה. הטיפ שלי למתכננים: לא להתחיל מבנייני מגורים, טעות שכיחה שחזרה על עצמה פעמים רבות בעבר, אלא דווקא מתעסוקה, תחבורה, תשתית תיירותית ומעטפת של איכות חיים שאינה נופלת מזו של תל אביב וערי גוש-דן.
חמישית, והכי חשוב: ערים חדשות אלה צריכות ואמורות להיות מנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי במהלך העשורים הקרובים, אתגר לאומי מהמעלה הראשונה והשקעה כלכלית שתחזיר את עצמה כפל כפליים, בדיוק כפי שמוביל המים הארצי היה בשנות ה-60 של המאה שעברה!
הדעה הרווחת, שאותה אני שומע לא פעם מפי קולגות ואנשים מן היישוב, הינה שאין טעם בהקמת ערים כאלה, גם בשל עלויות ההקמה והפיתוח הגבוהות וגם משום שהן עלולות, חלילה, להתחרות עם ערים קיימות על אותה אוכלוסייה ועל משאבי התעסוקה באותו אזור. לדעתי אין משגה גדול מכך, זאת בשל הסיבות הבאות:
ראשית, הנתונים הדמוגרפים מצביעים על הכפלת אוכלוסיית המדינה לכ-20 מיליון תושבים עד לשנת 2060, שבכול שנה מתווספים כ-200 אלף תושבים, שזה כ-60 אלף בתי אב. ברור שהערים הקיימות הצפופות כבר היום לעייפה, לא יוכלו לקלוט בתוכן את המסה הגדולה הזו.
שנית, מדינת ישראל מאז 1948, חרתה על דגלה את נושא כיבוש השממה והרחבת אזורי הביקוש ממרכז הארץ בואכה מרחבי הנגב והגליל. אחד האמצעים הבדוקים לכך היה בהקמתן של ערי פיתוח דוגמת מעלות, כרמיאל, נוף הגליל ומגדל העמק בגליל ושדרות, נתיבות, אופקים, דימונה, ירוחם ומצפה רמון בנגב. ברור כי כל עיר חדשה שתוקם בעתיד, תהווה לא רק פתרון דיור למאות אלפי ישראלים, אלא גם תממש, הלכה ולמעשה ריבונות של המדינה על השטח בו הוקמה וגם על סביבותיו.
שלישית, הטענה שערים חדשות הקמתן תהיה יקרה והן יתחרו, כביכול, עם ערים ותיקות, משוללת לדעתי כל יסוד. אדרבה: היא תעודד בהן התחדשות עירונית, תביא לתחרות בריאה ביניהן על אוכלוסייה חזקה שתגיע ממרכז הארץ, תמנף פיתוח מתחמי תעסוקה גדולים שישרתו את כל האזור ותשביח אותו לאין שיעור. לדוגמה, הקמת עיר גדולה חדשה בגליל בסמוך לכביש 77 וצומת גולני לא תהווה תחרות לטבריה. נהפוך הוא. היא תייצר תנועה של אוכלוסייה איכותית לעבר הגליל המזרחי ועוטף כנרת, תחזק גם את התיירות ותמתח משמעותית את אזור הביקוש.
רביעית, ברור כי הצלחת הקמתן של ערים חדשות מותנה בתכנון מדוקדק, כמו זה שהיה בשנות ה-50 של המאה שעברה לאשדוד ובשנות ה-90 למודיעין ובמהלך העשור האחרון העיר חריש שממזרח לחדרה. הטיפ שלי למתכננים: לא להתחיל מבנייני מגורים, טעות שכיחה שחזרה על עצמה פעמים רבות בעבר, אלא דווקא מתעסוקה, תחבורה, תשתית תיירותית ומעטפת של איכות חיים שאינה נופלת מזו של תל אביב וערי גוש-דן.
חמישית, והכי חשוב: ערים חדשות אלה צריכות ואמורות להיות מנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי במהלך העשורים הקרובים, אתגר לאומי מהמעלה הראשונה והשקעה כלכלית שתחזיר את עצמה כפל כפליים, בדיוק כפי שמוביל המים הארצי היה בשנות ה-60 של המאה שעברה!
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| ערים חדשות כמנוע צמיחה לאומי |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |
| רשימות קודמות | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| + כיתבו בפורומים של News1 | + חדשות נוספות ברשת | + הודעות נוספות ברשת | + בלוגרים ברשת |

