כשהבנקים מתחנפים אלינו

גילוי נאות: הטריגר למאמר זה הוא ידיעה שקראתי במקורות שונים: "לאומי חוגג שנת שיא: רווח של 10.3 מיליארד שקל ודיבידנד ענק למשקיעים. הבנק הגדול בישראל פרסם תוצאות שיא לשנת 2025: רווח של 10.3 מיליארד שקל, דיבידנד חסר תקדים - ועכשיו גם תוכנית אופציות לכל העובדים".

על זה ייאמר - עיני לא צרה ברווחיו ובעושרו של איש. כלקוח (קטן, זעיר, מוחלש, כמעט לא מורגש) של בנק זה אני מבקש להידרש לתופעה שלא מאפיינת ולא מייחדת רק אותו: יש משהו מכעיס, מקומם, מתחסד כמעט עד כדי צביעות, בפרסומות של אחדים מהבנקים היותר גדולים בישראל. באמצעות פרזנטורים ידועים, ידוענים, מדושני עונג, כסף ואגו, הם מציגים בעיקר את הנגישות והזמינות של השירותים השונים.

הגדיל לעשות אחד מהם שמפרסם את מספר הטלפון של מנכ"לו, קבל עם וצופי הפרסומות, ומתהדר בזמינותו גם בשעות הקטנות של הלילה. כל הכבוד. שעות פוריות לביצוע פעולות בנקאיות שאינן כרוכות בהרצת מניות.

זה חשוב, אבל לא זה העיקר. ולא די בכך. לא. זה לא מספיק. ודאי לא כשמדובר בבנק, אשר כבר לפני שנים הציג עצמו כ"לא רק בנק אלא ידיד". אם אני יודע דבר או שניים על אודות ידידות, ידיעה זו מתמצה בהכרה, כי ידידות אינה מבוססת על אינטרס. הבנק הידידותי לכאורה לא מפצה אותי על כסף שאני משאיר (משיקולים שונים) בחשבון עובר ושב, ולא מעניק לי, גם לא על תקופה ממושכת, אלא שברי אחוזים. פינטס. צחוק מהעבודה, כמעט כתבתי - לעג לרש. אני לא מבסס את הקשרים האישיים שלי עם אנשים אשר בבסיס הקשר שלהם עמי מונח, גם אם מובלע (אני יודע לזהות) אינטרס.

אני לא מבקש טובות (לעתים רחוקות בלבד - מעט הטבות המגיעות לי כדין, ככל שאני נחשף למידע על אודות זכאותי ליהנות מהן) אבל מבקש להעלות כאן תהייה, שמתמצה לשאלה רטורית - מדוע הבנק גובה ריבית גבוהה על מינוס בחשבון אבל מעניק פירורי פרומילים ליתרה חיובית בו? זו שאלה שאין עליה תשובה, הבנק ודאי לא ישיב עליה, לבד ממילה אחת - ככה. בשתי מלים - ככה זה. ובשלוש מלים - כי הוא יכול. זה הכל.

הבנקים הם גופים אדירי כוח וממון. היזקקות אנשים לשירותיהם הופכת את התלות בהם של אנשים רבים לבלתי נמנעת. לא אחת, חיוכן החביב ויחסן האדיב של מי מהפקידות בבנקים עלולים להטעות. יפה שהן רואות ביחס אנושי חלק בלתי נפרד משירות לקוחות, אבל גם הן כפופות למדיניות הקשוחה של הבנק כלפי לקוחותיו (בעיקר - הקטנים שבהם). בהחלט טוב ואף יפה, שמנכ"ל הבנק "שלי" זמין לקבל שיחת טלפון גם בשעות הקטנות של הלילה, שבהן, כל אדם סביר לא יעז להתקשר, אבל לא זה העיקר. עם יחס אנושי, חם ונעים ככל שהוא, לא הולכים למכולת.