|
|
|
|
|
יבגייה קירשטיין. קולומבריום המקצועות, 2025 [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
להשתנות, להתפתח ולהתנסח מחדש. "הביאנלה המוצגת בפניכם מבטאת את מחויבותו של המוזאון לפעול כמרחב ציבורי של תרבות חיה ורלוונטית, כזה המטפח יצירה עכשווית, נשען על אוספיו ההיסטוריים ומקיים, כמוסד תרבות, דיאלוג מתמשך עם החברה בתוכה הוא פועל. החיבור בין יוצרים, אוספים, מחקר, הקהל והחברה הוא לתפיסתי ליבת תפקידו של מוז"א, מוזאון ארץ-ישראל, תל אביב, בעת הזו". מנהל המוזאון הודה לצוות ולקהל. רז סמירה, סמנכ"לית ואוצרת ראשית: "אנחנו נרגשות לפתוח את המהדורה השלישית של הביאנלה, שכבר הפכה למסורת משמעותית במוז"א, מוזאון ארץ-ישראל, תל אביב. זוהי מסורת שמבקשת להציג קשת רחבה של תחומי אמנות ואמנות (קראפט), ולשקף את הלך הרוח המורכב שלאחר שבעה באוקטובר. הביאנלה מעניקה במה למדיומים כמו טקסטיל, צורפות, וקרמיקה, שלעיתים אינם זוכים לבית קבוע במוזאונים.
הביאנלה מאפשרת להם לעמוד במרכז. השנה בחרנו לשלב פריטים היסטוריים מאוספי המוזאון, המתכתבים עם עבודות עכשוויות ויוצרים דיאלוג חדש בין עבר להווה. תהליך דומה מתקיים גם בביתנים השונים ברחבי המוזאון, שבהם ההיסטורי והעכשווי נפגשים ומטעינים זה את זה במשמעות חדשה". אנריאטה אליעזר ברונר, אוצרת התערוכה: "היצירה לעולם איננה ניטרלית – כל מעשה יצירתי משקף את רוח זמנו ומעיד כיצד אמנים ויוצרים מגיבים למתחים, לחששות ולתחושת הדחיפות של ההווה. מתוך מציאות של שבר ואי-ודאות, הביאנלה מציעה קצב אחר, איטי יותר, מוחשי ומתמשך, ומבקשת לראות בתחומי הקראפט והעיצוב לא רק ביטוי אמנותי, אלא גם טכנולוגיות של קשב ואחריות: צורות חשיבה דרך עשייה חומרית, פעולות שבאמצעותן חומרים ותהליכי עבודה מתגלים כשדות ידע רחבים, והעשייה עצמה ככוח חי – כוח שבאמצעותו אנו זוכרים, כואבים, מתקנים.
|
|
|
|
|
|
רובי בקל, רידינג 2024. אבק על קנווס [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
מתקנים, חולמים וממשיכים ליצור." גלית גאון, אוצרת התערוכה: "קיומה של הביאנלה במוזאון בו נמצאים אוספי תרבות חומרית מרתקים, מקומיים וחשובים, אפשרה לנו לייצר שלושה מעגלי פעולה במרחב המוזיאלי. התערוכה המרכזית שבה מוצגים ביטויים עכשוויים המגיבים לתמה המובילה, לצידה, בחרנו לפתח שלושה עשר פרויקטים מרתקים שהם דיאלוג בין מחקר ויצירה - בין אוצרי ואוצרות המוזאון ובין מעצבים ומעצבות שלמדו את אוספי המוזאון ויצרו עבודה חדשה מתוכם. בכך, אנחנו מאמינות כי החפצים החדשים שמגיעים מדי ביאנלה למוזאון יהפכו לחלק מאוסף הקבע - מעין מעגל של "חפץ מחפץ". במעגל השלישי והאקדמי הזמנו מחלקות לעיצוב לפתוח שיחה ודיון עם קהל המבקרים על תהליכי יצירה, השראה, עיבוד ושימור. יחד, הם יוצרים מעין שלושה זמנים: עתיד, הווה ועבר המתקיימים יחד בתקופת התערוכה.
נושא הביאנלה
נושא הביאנלה לשנת 2026 שואב השראה משירו האפי מעשים וימים של הֵסְיוֹדוֹס מן המאה ה-8 לפנה"ס - אחד ההרהורים הקדומים על ה"עבודה" הנתפסת לא רק כעמל או מלאכה, אלא כמעשה קיומי ומוסרי גם יחד. השיר, שנכתב כהדרכה מעשית לחיים ראויים והוגנים, מקבל כיום משמעות מחודשת, כאשר מעשה היצירה מתגלה כפרקטיקה מודעת ומתמשכת של חוסן, ולעיתים גם של התנגדות, הנובעת מן הרצון להתריע, להגן, ולרפא.
|
|
|
|
|
|
רונית ברנגה, קריאה למוזות, 2026. תבליט קיר קרמי [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
תערוכה מרכזית (מרכז רוטשילד)
על גג הבניין של מרכז רוטשילד בו נערכת התערוכה המרכזית, המשתרעת על פני כל מרכז רוטשילד ניצב פסלה של ורד אברמוביץ. הפסל מתאר דמות ילדה שכנפיים חוברות אליה. היא מזכירה את סיפור המיתולוגי על איקרוס ודדלוס המתייחס לרצונו של האדם לעוף... התערוכה מאגדת למעלה מ-200 עבודות ופרויקטים מחקריים במנעד רחב של חומרים, מדיומים ופרקטיקות - מקרמיקה, זכוכית וטקסטיל ועד עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית, צילום, וידאו-ארט, לצד עבודות המשלבות בין מלאכות מסורתיות לטכנולוגיות חדשות, בין ידע מקומי לחשיבה עכשווית ובין עשייה חומרית למעורבות חברתית עם דגש על מחקר חומרי ופרקטיקות ניסיוניות. התערוכה בנויה סביב צירים תמתיים העוסקים בעמל, טבע, זהות וזיכרון תרבותי, זמן והמשכיות, מחקר ותהליך, וכן במושגים של בית, אגירה ושייכות.
בקומה העליונה מופיעה הצורה הארכיטיפית של הכד כמחווה מושגית ומרחבית מרכזית. הכד — בעת ובעונה אחת צורה, עקבה ונקודת התמצאות סימבולית, המתווכת בין גוף לקוסמוס – מגלם מקום של הכלה, המשכיות וחוסן. בין העבודות המוצגות במרכז רוטשילד אפשר למצוא, למשל, את יצירותיהם של ורד אהרונוביץ, יעל אוליאל, יונתן אולמן, יאלאו אנטנש, רונית ברנגה, אריה ברקוביץ, ויסאל ג׳ובראן אל עוקבי, זינב ג'רביע, מרים גמבורד, מאי דעאס, ענבל הופמן, עולא זיתון, ראפת חטאב, עדי יאיר, נובויה ימגוצ'י, איתי יעקב, ורדה יתום, שרון מורו, ארז נאבי פנה, פוגי נעים, אורי סאמט, יעל עצמוני, חיימי פניכל, ורד קמינסקי, רצינג צנג, אסתר קנובל, דפנה קפמן, ברק רותם, טל שושן, בוריס שפייזמן ורבים נוספים. כמו-כן מוצגים פרויקטים מחקריים בביתנים של אוספי הקבע.
|
|
|
|
|
|
מבט כללי [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
פרויקטים אלו מפעילים מחדש את האוספים הארכאולוגיים, ההיסטוריים והאתנוגרפיים דרך נקודות מבט עכשוויות ומציעים דיאלוג חי בין תרבות חומרית מן העבר ובין פרקטיקות יצירה עכשווית. ביתן הקרמיקה אוצרת: ילנה אלגרט-שרון פרויקטים: חרס גוף חסר (Lacuna) – ד"ר שלומית באומן רשומות ריקות – טליה מוקמל ביתן אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות אוצרת: רחל בונפיל פרויקט Overprint Song – גיא שגיא ביתן קדמן למטבעות אוצר: ד"ר יואב פרחי פרויקט: אות-מטבע-זהות – סטודיו RAG (רמי רשתי ואלון קנצ'וק) ביתן הזכוכית אוצרת: אנריאטה אליעזר ברונר פרויקטים: אבן בוחן – שחר קדם על דמעות ונשימה – לילך שטיאט ביתן אדם ועמלו אוצר: ד"ר אלי כהן-ששון פרויקטים: אם אין תצלום אין אדם – מיכל בראור רצף – סטודיו Reddish (נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן) תקופה של נס – נבט יצחק.
מבואת קלצ'קין אוצרת: רז סמירה גלויות מאתמול – ורה ולדימירסקי ביתן לפולקלור ולתרבות יהודית אוצרת: מאיה כהן-מוסק פרויקטים: תקוות פנדורה – סופי אבו שקרה מתחת לפני השטיח – רוני יחזקאל תל קסילה אוצרת: ילנה אלגרט-שרון פרויקט: התל – כרים יחיא.
|
|
|
|
|
|
ורד אהרונוביץ, ילדה עם כנפיים, 2023. פיברגלס, עץ ונוצות. [צילום: דליה הקר אוריון]
|
|
חממות אקדמיות
הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תארח זו אחר זו, ארבע חממות אקדמיות, ועבודה מבוססי מחקר. שלוש מהן יוצגו בגלריית המגדל וחממה אחת במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב: § בית גידול – שנקר, מפגש בין מחלקתי: עיצוב תעשייתי, עיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן, בית הספר לתקשורת חזותית § אמיתות מומצאות – המסלול האקדמי המכללה למנהל, בית הספר לעיצוב וחדשנות § Craft X Tech – אוניברסיטת חיפה, בית הספר לעיצוב, המחלקה לעיצוב אופנה § גלגול עקבות – מרכז אדמונד דה רוטשילד, החממה תוצג בשדרות רוטשילד 104, תל אביב בביאנלה נכללים גם פרויקטים קבוצתיים ושיתופיים, ביניהם: קולקטיב זמן תגובה; קולקטיב אַדְּרַבָּא; קבוצת חילוף חומרים המורכבת מתשעה מעצבים, יוצרים ומרצים; HiWAT, פרויקט אמנות ועיצוב לנשים אפריקניות מבקשות מקלט בישראל; איוטה, עיצוב למען שינוי חברתי ועוד. פרויקט מרשים שנוצר בשיתוף פעולה בין גורמים שונים, המשמר קשרים בין עבר והווה, אומנויות שונות, ומציאות ואומנות.
|
|