מהודו ועד שבועות

באופן סימבולי, שבועות הוא החג הראשון שיחגגו בארץ העולים החדשים מקהילת בני המנשה בנוף הגליל. מכל החגים, חג מתן התורה עליה שמרו בקנאות במשך אלפי שנות גלות בהודו הרחוקה. החג שמלכד דורות שהאמינו, חלמו והתפללו ליום שבו יזכו לדרוך בארץ המובטחת - זבת חלב ודבש.

שלוש מאות וחמישים עולים יחגגו במרכז הקליטה בנוף הגליל בו הם שוהים בימים אלה, בתקופת ההתאקלמות הראשונה בארץ. למרות שהם אינם דוברי עברית, רבים מהם ידקלמו בעל פה את מגילת רות על כל פסוקיה, בדיוק כפי שעשו דורי דורותיהם בשבט המנשה האבוד בהודו.

ההתרגשות לקראת החג ניכרת לא רק בהיבט הדתי בהיותו אחד משלושת הרגלים, אלא גם במאפייניו הישראלים: החיבור לאדמה, החקלאות, ביכורי קציר חיטים, תנובת הארץ וההתיישבות. כל אלה מתכנסים למאפייני קהילת המנשה והגעתם המכוונת דווקא לנוף הגליל - עיר שהפכה בשנים האחרונות לבירת הקהילה בישראל, עיר שביקשה אותם אליה עוד כשהיו בהודו, עיר שרואה בהם ביטוי עכשווי להגשמת החזון עליו הוקמה לפני שבעים שנה, לקלוט עולים מכל קצות תבל.

גל העלייה 2026 הוא המשך טבעי לקליטתם המוצלחת של כאלף וחמש מאות בני הקהילה הוותיקה שהשתלבו באופן יוצא מן הכלל בתעסוקה, בחינוך ובחיי החברה והתרבות בעיר - מדברים עברית, משרתים ביחידות קרביות בצה"ל, לומדים באקדמיה ולוקחים חלק פעיל בחיי המסחר והעסקים. אולם לצד השמחות, למרבה הצער, ספגה הקהילה גם את הכאב הישראלי הכבד ביותר, עם נפילתו של בן הקהילה, סמ"ר גרי גדעון הנגהל ז"ל, במלחמת חרבות ברזל.

בשיתוף משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, עיריית נוף הגליל נערכת למעברם של העולים לדירות קבע ולשילובם המלא בחיי הקהילה, בחינוך, בתעסוקה ובמרקם החיים בעיר. צוותי הקליטה בעירייה מבצעים בימים אלה מיפוי תחומי העיסוק וההכשרה של העולים כדי לשלבם בתעסוקה מיד עם סיום לימודיהם באולפן. צוותי החינוך בעירייה כבר החלו בקליטתם של שמונים ושישה ילדי הגנים והתלמידים במוסדות החינוך, באופן פרטני תוך הכרת הצרכים האישיים של כל ילד וילדה.

העלייה היא רק תחילת הדרך. האתגר האמיתי, והמשימה הלאומית והעירונית החשובה, נעוצים בהבנה שקליטה אמיתית לא מסתכמת במענה חומרי. קליטה אמיתית דורשת רגישות תרבותית, יחס אישי וליווי מקצועי צמוד שרואה כל עולה כפרט, קורא לו בשם שהביא מהודו, מתייחס בכבוד למנהגי הלבוש והמאכלים המסורתיים, ואינו מנסה לשנות או להדחיק אותם, אלא להפך, מאמץ אותם אל תוך החברה הישראלית ומעניק לעולים תחושת שייכות וביטחון מלא שהם רצויים כאן.

פעולת הקליטה מקבלת משמעות מיוחדת על-רקע המציאות הביטחונית. אחד הדברים הראשונים שהיינו צריכים להסביר לעולים הוא מהו מרחב מוגן, כיצד פועלים בזמן אזעקה ומה ההבדל בין שיגור מלבנון לשיגור מאירן. למרבה ההפתעה, העולים לא נבהלו. חלקם סיפרו שגם בהודו המצב הביטחוני דומה וכבר במהלך הטיסה שיננו את הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף.

ובנימה אישית: כראש העיר, אני גאה שזכיתי לקחת חלק בקליטת העולים ובעיקר בתהליך קבלת ההחלטה שהוביל אליה. הייתי שם בנתב"ג, כשהעולים נחתו בארץ. התרגשתי עד דמעות לראות נשים ותינוקות, זקנים ובני נוער מברכים "שהחיינו" עם ירידתם מהמטוס. קהילת בני המנשה הצנועה, החרוצה, הנאמנה, מגלמת בתוכה את הדבק שמחבר את כל שבטי ישראל היום ובמשך אלפי שנות קיומו של עם ישראל. זהו אותו דבק שחיבר מחדש את לוחות הברית שנשברו בקבלת התורה במעמד הר סיני.