קריסת התמיכה הציבורית בארצות הברית

שלושים ושבעה אחוזים (73%) מהדמוקרטים מתנגדים לסיוע אמריקני נוסף לישראל - ביטחוני או כלכלי. זה שיא בתהליך מתמשך של הידרדרות, ולא רק בצד אחד: הצניחה החופשית בשיעור התומכים בישראל נרשמת גם בקרב רפובליקנים. אנחנו עסוקים ובצדק בשאלת ההשלכות שיהיו להסכם עם אירן על הגרעין, הטילים והפרוקסיז, אבל קריסת התמיכה בישראל בדעת הקהל האמריקנית היא איום אסטרטגי חמור אף יותר. לפי סקרים של הניו-יורק טיימס ומכון Pew שפורסמו לאחרונה, לשישים אחוזים (60%) מהאמריקנים יש דעה שלילית על ישראל, כולל לחמישים ושבעה אחוזים (57%) מהרפובליקנים מתחת לגיל 50. אלה מספרים שפעם היו בלתי נתפסים.

הייתי שותף לאורך השנים למאמצים של איפאק וגופים נוספים לחזק ולשמר את הברית בין המדינות. בשעתו, כמעט לא היה חבר קונגרס אחד (מתוך למעלה מחמש מאות) שהיה מעלה על דעתו לפקפק בצורך בשימור הברית הזאת. כיום, פוליטיקאים בכירים, בעיקר בצד הדמוקרטי, מתחרים ביניהם מי מרחיק את עצמו מישראל יותר. קל להסיר אחריות ולומר שאנו קורבנות של מציאות ומגמות שהן מעבר לשליטתנו. אבל זו מעולם לא הייתה דרכה של ישראל והציונות: תמיד הבנו את ההכרח בקיומה של ברית עם מעצמה וידענו לייצר מציאות כזאת.

גם כיום, ישראל חייבת להכיר בחלק שלה במשבר הזה. ניתן לשקם את היחסים עם שתי המפלגות, וייתכן שזה ידרוש לגלות נכונות לשלם מחירים מדיניים מסוימים; אחרת, הברית שהייתה במשך עשרות שנים נכס אסטרטגי מובן מאליו עלולה להתפוגג.