אברהם טל [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
זכות הבחירה של האומן |
על-רקע החרמות נגד הופעות אומנים בגוש-עציון, הידיעה מדגישה כי במדינה יהודית ודמוקרטית זכותם המלאה של יוצרים להופיע בכל מקום, במיוחד לאחר שטבח שמחת תורה הוכיח כי האויב אינו מבחין בין קווים ומגזרים |
במדינה דמוקרטית מותר לאומן לבחור היכן ומול מי להופיע. באמת הפשוטה והבסיסית הזו אינה ברורה לחלקים בעם שמינו עצמם לקומיסרים של התרבות והממונים על המוסר והצדק.
חזרנו מהר לימי ההשתקה וההרתעה, ימי הטלת האימה והפחד, ימי סתימת הפיות וניהול החשבונות, ימי החרמות והנידויים. חזרנו מהר לימים בהם מי שהעז לפסוע, פסע קטנטן, מהשורה, הועמד אל עמוד הקלון, גופו נמרח בזפת רותחת, ומסרקות של ברזל סרקו את גופו.
חזרנו מהר לימי הקווים, הקו הירוק, הקו הצהוב, הקו האדום, הקו הכחול, הקווים המגדירים את הם ואנחנו. חזרנו מהר לשיטת הסימונים, לשיטת הצביעה הציבורית, הקומיסרים התרבותיים שבו לקבוע מי ראוי להופיע, היכן ומול מי, אחרת - אחת דתו ללינץ' ציבורי.
בטבח שבת שמחת תורה הבהירו הטובחים, הרוצחים, האונסים, השורפים, החוטפים, הבוזזים, המבתרים כי דין אחד ליהודי מתל אביב ליהודי מנוקדים, דין אחד ליהודי ליברלי ליהודי שמרן, כי דין אחד לקיבוצניק מהעמק למושבניק מההר, כי דין אחד לעולה מאתיופיה לבן הארץ, כי דין אחד לחרד לדבר ה' לכופר בעיקר - דין אחד, כולם יהודים, כולם מתנחלים, כולם בני מוות בכל סוגי המיתות הקיימות בעולם. חזרנו מהר מאוד לחרמות של אומנים המעזים להגיע להופיע בהיכלי התרבות ביהודה ושומרון, חזרנו מהר מאוד למחלוקת השנאה, מחלוקת הפירוד, השיסוי.
תופעת הטנטרתום בשיאה. בחודש אוגוסט יתקיים פסטיבל "אינדי דורט" בכפר אלדד-נוקדים בגוש-עציון. הזמרים עלמה זהר, תומר ישעיהו, ברי סחרוף, אברהם טל ונרקיס מועלם העזו לחשוב אחרת וכבר מואשמים בתמיכה באפרטהייד, ברצח עם, בדיכוי וכמובן בתמיכה בכיבוש. מובלים ונגררים בעל כורחם לכיכר העיר, המשוחררת, הכבושה, בגלל שהעזו להסכים להופיע בפני יהודים בגוש-עציון - סמל הגבורה היהודית העמידה האיתנה מול הערבים מבקשי נפשם, ובחבלי מולדת ערש התרבות היהודית, בה הילכו נביאים וכוהנים, שם קם והיה העם היהודי.
המוזיקה מחברת, מנחמת, מאחדת, מעניקה רגעים של חסד, של חוויה. המוזיקה אינה מבדילה בין הקווים השונים שרק קו אחד מחבר ביניהם - הקו היהודי. במדינה יהודית דמוקרטית, זכותו של כל אזרח להופיע היכן שליבו חפץ, זכותו של כל אזרח לרכוש כרטיס להופעה שהוא בוחר, זכותם של כל ארגונים, עמותות, אזרחים לתמוך או למחות כנגד או בעד - זכותם, וזכותנו.
אחרי טבח שבת שמחת תורה, שבו אנשים להתקשש בגבולות עזה ולהפריח יונים של שלום, להיאחז בתקווה ובשלום; אחרי טבח שבת שמחת תורה, שבו אנשים אל השורשים, אל הזהות היהודית, אל המסורת; אחרי טבח שבת שמחת תורה, שבו אנשים להתבצר ולהתחזק באמונותיהם, בערכיהם. אחרי טבח שבת שמחת תורה, ברי סחרוף ואברהם טל, נרקיס מועלם ועלמה זהר יכולים לבחור, ללא מורא, היכן ומול מי להופיע.
חזרנו מהר לימי ההשתקה וההרתעה, ימי הטלת האימה והפחד, ימי סתימת הפיות וניהול החשבונות, ימי החרמות והנידויים. חזרנו מהר לימים בהם מי שהעז לפסוע, פסע קטנטן, מהשורה, הועמד אל עמוד הקלון, גופו נמרח בזפת רותחת, ומסרקות של ברזל סרקו את גופו.
חזרנו מהר לימי הקווים, הקו הירוק, הקו הצהוב, הקו האדום, הקו הכחול, הקווים המגדירים את הם ואנחנו. חזרנו מהר לשיטת הסימונים, לשיטת הצביעה הציבורית, הקומיסרים התרבותיים שבו לקבוע מי ראוי להופיע, היכן ומול מי, אחרת - אחת דתו ללינץ' ציבורי.
בטבח שבת שמחת תורה הבהירו הטובחים, הרוצחים, האונסים, השורפים, החוטפים, הבוזזים, המבתרים כי דין אחד ליהודי מתל אביב ליהודי מנוקדים, דין אחד ליהודי ליברלי ליהודי שמרן, כי דין אחד לקיבוצניק מהעמק למושבניק מההר, כי דין אחד לעולה מאתיופיה לבן הארץ, כי דין אחד לחרד לדבר ה' לכופר בעיקר - דין אחד, כולם יהודים, כולם מתנחלים, כולם בני מוות בכל סוגי המיתות הקיימות בעולם. חזרנו מהר מאוד לחרמות של אומנים המעזים להגיע להופיע בהיכלי התרבות ביהודה ושומרון, חזרנו מהר מאוד למחלוקת השנאה, מחלוקת הפירוד, השיסוי.
תופעת הטנטרתום בשיאה. בחודש אוגוסט יתקיים פסטיבל "אינדי דורט" בכפר אלדד-נוקדים בגוש-עציון. הזמרים עלמה זהר, תומר ישעיהו, ברי סחרוף, אברהם טל ונרקיס מועלם העזו לחשוב אחרת וכבר מואשמים בתמיכה באפרטהייד, ברצח עם, בדיכוי וכמובן בתמיכה בכיבוש. מובלים ונגררים בעל כורחם לכיכר העיר, המשוחררת, הכבושה, בגלל שהעזו להסכים להופיע בפני יהודים בגוש-עציון - סמל הגבורה היהודית העמידה האיתנה מול הערבים מבקשי נפשם, ובחבלי מולדת ערש התרבות היהודית, בה הילכו נביאים וכוהנים, שם קם והיה העם היהודי.
המוזיקה מחברת, מנחמת, מאחדת, מעניקה רגעים של חסד, של חוויה. המוזיקה אינה מבדילה בין הקווים השונים שרק קו אחד מחבר ביניהם - הקו היהודי. במדינה יהודית דמוקרטית, זכותו של כל אזרח להופיע היכן שליבו חפץ, זכותו של כל אזרח לרכוש כרטיס להופעה שהוא בוחר, זכותם של כל ארגונים, עמותות, אזרחים לתמוך או למחות כנגד או בעד - זכותם, וזכותנו.
אחרי טבח שבת שמחת תורה, שבו אנשים להתקשש בגבולות עזה ולהפריח יונים של שלום, להיאחז בתקווה ובשלום; אחרי טבח שבת שמחת תורה, שבו אנשים אל השורשים, אל הזהות היהודית, אל המסורת; אחרי טבח שבת שמחת תורה, שבו אנשים להתבצר ולהתחזק באמונותיהם, בערכיהם. אחרי טבח שבת שמחת תורה, ברי סחרוף ואברהם טל, נרקיס מועלם ועלמה זהר יכולים לבחור, ללא מורא, היכן ומול מי להופיע.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| זכות הבחירה של האומן |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

