לאמץ לקח היסטורי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
להקשיב לקולו של ירמיהו
|
קריאה נוקבת לאימוץ לקחי ההיסטוריה המקראית אל מול היוהרה המשיחית, האנרכיה השלטונית והשבר החברתי המאיימים על עתיד המדינה
|
כיום ישנה מציאות של אנרכיה שלטונית בלב הארץ - בשטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן. לזרועות השלטון נוח להתעלם מגילויי אלימות יומיומית, המתבטאים בהצתת בתים, בהצתת מסגדים, הרס דירי צאן ועקירת עצים, במיוחד עצי זית. כשאין אכיפה משטרתית, נסללת הדרך לאנרכיה ולהקמת פלנגות חמושות עם כלי נשק צה"לי, הנוטלות את החוק לידיהן תוך ביצוע מעשים פליליים בגלוי, ללא כל חשש ומורא מתגובה של אוכפי החוק.
למציאות זו של התארגנויות חמושות ניתן להוסיף את מיטוט מעמדו של בית המשפט העליון והפיכתו לאויב העם בעיני חלקים גדולים מאוד בציבור הישראלי. לצערי, אותם חלקים רבים בציבור הישראלי התומכים בהרחבת הסיפוח בפועל, מקבלים את התפיסה שניתן להרחיב בפועל סיפוח בלי לקבל אחריות אזרחית מלאה על התושבים שחיים בה.
אני, הנמנה עם מחנה קטן המבקש פשרה טריטוריאלית, נראה בעיני רבים ככופר במהלך היסטורי דתי. ואני ממשיך לכאוב את המציאות שבין הירדן לים חיים שבעה וחצי מיליון יהודים ושבעה וחצי מיליון פלשתינים. אני ממשיך לדבוק בגישה שלכל חמישה עשר מיליון התושבים מגיע מעמד שווה, וזה חייב להסתיים בשתי מדינות החיות זו בצד זו תוך כיבוד האחד את מאווייו הלאומיים של זולתו.
עלינו ליישם במציאות חיינו את מה שהטיל על עצמו ירמיהו הנביא בפרק א' פסוק י' - "לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ, וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס" את הישן. לתפיסתי, הרס הישן מחייב הרס של התפיסה שאנחנו בעלי זכות בלעדית לשלוט על כל המרחב בין הירדן לים. עלינו להמשיך בדרכו של ירמיהו - "לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ". אני מעדיף בנייה ונטיעה של ההכרה שכל עם מכבד את ההיסטוריה ואת הכמיהות לחיים לאומיים של העם החי לצדו.
השבת נקרא את ההפטרה הראשונה של "בין המצרים". משבעה עשר בתמוז, יום הבקעת חומות ירושלים, עד תשעה באב, יום חורבן בית המקדש ויציאת עם ישראל לגולה, נקרא שלוש הפטרות פורענות, אותן קוראים בימים אלו. למרבה הצער, ירמיהו היה קול בודד נגד יוהרה מדינית, משיחית וצבאית שהתפתחה בתקופתו - תקופת המלכים יאשיהו, יהויקים, יהויכין וצדקיהו. ההתרסה של ירמיהו הייתה התרסת קול בודד, עליה הוא שילם בעינויים ובייסורים קשים "בַּמַּהְפֶּכֶת" וגם חווה השלכה לבור ללא מים.
ההיסטוריה של העם היהודי הייתה שונה אם היו מקשיבים לקולו של ירמיהו, לו הקשיבו לקול הבודד. אך הקשב לא הופנה לעברו של ירמיהו, אלא היה לעברה של יוהרה משיחית וכוחנית, שסיבכה את ההיסטוריה היהודית בכאב של חורבן וסבל של גלות. עלינו לאמץ את הלקח ההיסטורי מחורבן חיים לאומיים בארץ ישראל בשנת 586 לפני הספירה עקב סגידה ליוהרה משיחית לאומנית, אליה אנחנו חוזרים בשנת 2026 לספירה.
למציאות זו של התארגנויות חמושות ניתן להוסיף את מיטוט מעמדו של בית המשפט העליון והפיכתו לאויב העם בעיני חלקים גדולים מאוד בציבור הישראלי. לצערי, אותם חלקים רבים בציבור הישראלי התומכים בהרחבת הסיפוח בפועל, מקבלים את התפיסה שניתן להרחיב בפועל סיפוח בלי לקבל אחריות אזרחית מלאה על התושבים שחיים בה.
אני, הנמנה עם מחנה קטן המבקש פשרה טריטוריאלית, נראה בעיני רבים ככופר במהלך היסטורי דתי. ואני ממשיך לכאוב את המציאות שבין הירדן לים חיים שבעה וחצי מיליון יהודים ושבעה וחצי מיליון פלשתינים. אני ממשיך לדבוק בגישה שלכל חמישה עשר מיליון התושבים מגיע מעמד שווה, וזה חייב להסתיים בשתי מדינות החיות זו בצד זו תוך כיבוד האחד את מאווייו הלאומיים של זולתו.
עלינו ליישם במציאות חיינו את מה שהטיל על עצמו ירמיהו הנביא בפרק א' פסוק י' - "לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ, וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס" את הישן. לתפיסתי, הרס הישן מחייב הרס של התפיסה שאנחנו בעלי זכות בלעדית לשלוט על כל המרחב בין הירדן לים. עלינו להמשיך בדרכו של ירמיהו - "לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ". אני מעדיף בנייה ונטיעה של ההכרה שכל עם מכבד את ההיסטוריה ואת הכמיהות לחיים לאומיים של העם החי לצדו.
השבת נקרא את ההפטרה הראשונה של "בין המצרים". משבעה עשר בתמוז, יום הבקעת חומות ירושלים, עד תשעה באב, יום חורבן בית המקדש ויציאת עם ישראל לגולה, נקרא שלוש הפטרות פורענות, אותן קוראים בימים אלו. למרבה הצער, ירמיהו היה קול בודד נגד יוהרה מדינית, משיחית וצבאית שהתפתחה בתקופתו - תקופת המלכים יאשיהו, יהויקים, יהויכין וצדקיהו. ההתרסה של ירמיהו הייתה התרסת קול בודד, עליה הוא שילם בעינויים ובייסורים קשים "בַּמַּהְפֶּכֶת" וגם חווה השלכה לבור ללא מים.
ההיסטוריה של העם היהודי הייתה שונה אם היו מקשיבים לקולו של ירמיהו, לו הקשיבו לקול הבודד. אך הקשב לא הופנה לעברו של ירמיהו, אלא היה לעברה של יוהרה משיחית וכוחנית, שסיבכה את ההיסטוריה היהודית בכאב של חורבן וסבל של גלות. עלינו לאמץ את הלקח ההיסטורי מחורבן חיים לאומיים בארץ ישראל בשנת 586 לפני הספירה עקב סגידה ליוהרה משיחית לאומנית, אליה אנחנו חוזרים בשנת 2026 לספירה.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| להקשיב לקולו של ירמיהו |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

