תפקיד חלופי [צילום: איוון ונלסיה/AP]
למה אנחנו צריכים חוצנים |
החיפוש אחר תרבויות זרות כמנוע לתקווה סקרנות ומראה קוסמית ● תפקידו של המפגש האפשרי בריפוי הבדידות הקיומית ● חוצנים כהשתקפות של הפחדים והשאלות הפילוסופיות הגדולות |
השאלה "למה אנחנו צריכים חוצנים?" אינה נוגעת רק בשאלה המדעית המסקרנת מאוד- האם חוצנים קיימים, והיכן הם. אלא מדוע בשנים האחרונות התופעה של סקרנות, חיפוש ותהיה אחר קיום, מציאה וגילוי של יצורים אקס טריטוריאלים מחוץ לכדור-הארץ, הולכת ותופסת תאוצה. למעשה, רוב העולם אינו באמת זקוק לחוצנים רק במובן הפיזי, היום יומי. הרי הם לא עתידים לכאורה לסייע לנו, ברווחה קיומית, כלכלית, חברתית, במערכות יחסים. אולי בידע טכנולוגי ובסוגי התנהלות מסוימים ואולי בכלל עלינו להתפלל ולקוות שכוונתיהם חלילה לא תהיינה הרסניות או שליליות מדיי ובכלל.
אבל בעולם שבו האמונה והדת נתקלות לעיתים קרובות יותר בהרבה ספקנות מאשר בתקופות קודמות, הרי שהקיום האפשרי של חוצנים אי-שם ואולי נסתרים מעיננו כאן, ממלא עבור חלקנו, במיו האנושי מעין תפקיד חלופי לדת, אמונה, אולי אפילו פוליטיקה. למרות ואולי בגלל "העדרם המביך משהו." אבל למעשה אנחנו צריכים למעשה חוצנים מכמה סיבות עיקריות ובולטות:
1. המראה הקוסמית (להבין מה זה "אדם"): כדי להגדיר משהו, אנחנו חייבים להציב מולו את ההפך שלו או את ה"אחר" המוחלט. ספרות המדע הבדיוני והפילוסופיה המתקדמת, משתמשות בחוצנים כדי לשאול שאלות יסוד על האנושות: מהי מוסריות? מהי תודעה? מה הופך אותנו לאנושיים? כשאנחנו מדמיינים מפגש עם תרבות זרה, אנחנו למעשה מציבים מראה מול התרבות שלנו, מול היחס שלנו ל"זר" ולשונה, אל מול הפגמים והיתרונות שלנו כמהות קולקטיבית של בני אנוש.
2. הריפוי של הניכור והבדידות הקיומית: ברמה הקוסמית, המחשבה שאנחנו הנקודה החיה היחידה ביקום אינסופי וקר היא מחשבה מעוררת אימה ומייאשת אפילו במידת מה. הרעיון ש"אנחנו לא לבד" מעניק נחמה מסוימת. הוא הופך את היקום למקום חי, מורכב ומלא אפשרויות, ולא רק לחלל ריק ודומם.
3. מנוע לתקווה (או אזהרה): החוצנים בתרבות האנושית מתפצלים לרוב לשני דימויים מרכזיים, שניהם משרתים צורך נפשי עמוק:
החוצן המפותח/המושיע: מייצג את התקווה שציביליזציה יכולה לשרוד את סכנות ההרס העצמי (כמו מלחמות, טכנולוגיה דורסנית או משבר אקלימי) ולהגיע למדרגה גבוהה יותר של חכמה, שלום ותבונה.
החוצן הפולש/המאיים: משקף את הפחדים העמוקים ביותר שלנו מפני אובדן שליטה, כהשתקפות של האכזריות והקולוניאליזם שהאנושות עצמה הפעילה לאורך ההיסטוריה כלפי חלשים ממנה.
4. הדחף המדעי והסקרנות: הרעיון של חיים מחוץ לכדור-הארץ הוא אחד המנועים החזקים ביותר של החקירה המדעית והטכנולוגית. החיפוש אחר תנאים לחיים במאדים, באוקיינוסים הנסתרים והקפואים של ירחי צדק ובתקשורת רדיו חדשנית ומתקדמת מאוד.
החוצנים, אם כן, הם המסך הריק שעליו האנושות מקרינה את התקווות, הפחדים והשאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר שלה. השאלה כמובן האם נוכל אכן להמחיש זאת באופן יותר רב קולי, עמוק, אותנטי בנסיון אמת אולי להגיע ביום מהימים מוכנים יותר בשלים יותר. אמיתיים יותר. חזקים ואמיצים יותר למפגש המיוחל. ימים יגידו - ההיסטוריה תדע.
אבל בעולם שבו האמונה והדת נתקלות לעיתים קרובות יותר בהרבה ספקנות מאשר בתקופות קודמות, הרי שהקיום האפשרי של חוצנים אי-שם ואולי נסתרים מעיננו כאן, ממלא עבור חלקנו, במיו האנושי מעין תפקיד חלופי לדת, אמונה, אולי אפילו פוליטיקה. למרות ואולי בגלל "העדרם המביך משהו." אבל למעשה אנחנו צריכים למעשה חוצנים מכמה סיבות עיקריות ובולטות:
1. המראה הקוסמית (להבין מה זה "אדם"): כדי להגדיר משהו, אנחנו חייבים להציב מולו את ההפך שלו או את ה"אחר" המוחלט. ספרות המדע הבדיוני והפילוסופיה המתקדמת, משתמשות בחוצנים כדי לשאול שאלות יסוד על האנושות: מהי מוסריות? מהי תודעה? מה הופך אותנו לאנושיים? כשאנחנו מדמיינים מפגש עם תרבות זרה, אנחנו למעשה מציבים מראה מול התרבות שלנו, מול היחס שלנו ל"זר" ולשונה, אל מול הפגמים והיתרונות שלנו כמהות קולקטיבית של בני אנוש.
2. הריפוי של הניכור והבדידות הקיומית: ברמה הקוסמית, המחשבה שאנחנו הנקודה החיה היחידה ביקום אינסופי וקר היא מחשבה מעוררת אימה ומייאשת אפילו במידת מה. הרעיון ש"אנחנו לא לבד" מעניק נחמה מסוימת. הוא הופך את היקום למקום חי, מורכב ומלא אפשרויות, ולא רק לחלל ריק ודומם.
3. מנוע לתקווה (או אזהרה): החוצנים בתרבות האנושית מתפצלים לרוב לשני דימויים מרכזיים, שניהם משרתים צורך נפשי עמוק:
החוצן המפותח/המושיע: מייצג את התקווה שציביליזציה יכולה לשרוד את סכנות ההרס העצמי (כמו מלחמות, טכנולוגיה דורסנית או משבר אקלימי) ולהגיע למדרגה גבוהה יותר של חכמה, שלום ותבונה.
החוצן הפולש/המאיים: משקף את הפחדים העמוקים ביותר שלנו מפני אובדן שליטה, כהשתקפות של האכזריות והקולוניאליזם שהאנושות עצמה הפעילה לאורך ההיסטוריה כלפי חלשים ממנה.
4. הדחף המדעי והסקרנות: הרעיון של חיים מחוץ לכדור-הארץ הוא אחד המנועים החזקים ביותר של החקירה המדעית והטכנולוגית. החיפוש אחר תנאים לחיים במאדים, באוקיינוסים הנסתרים והקפואים של ירחי צדק ובתקשורת רדיו חדשנית ומתקדמת מאוד.
החוצנים, אם כן, הם המסך הריק שעליו האנושות מקרינה את התקווות, הפחדים והשאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר שלה. השאלה כמובן האם נוכל אכן להמחיש זאת באופן יותר רב קולי, עמוק, אותנטי בנסיון אמת אולי להגיע ביום מהימים מוכנים יותר בשלים יותר. אמיתיים יותר. חזקים ואמיצים יותר למפגש המיוחל. ימים יגידו - ההיסטוריה תדע.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| למה אנחנו צריכים חוצנים |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

