מהי כלכלה ניאו-קואופרטיבית

כלכלה ניאו-קואופרטיבית (או "הקואופרטיביזם החדש" – The New Cooperativism / Neo-Cooperativism) היא תאוריה ומודל כלכלי-חברתי המתבסס על רעיונות הקואופרציה החברתיים-כלכליים אך משתמש בכלים, בתובנות, במבנים ובטכנולוגיות של המאה ה-21 כדי לפתור את הליקויים של הקפיטליזם הניאו-ליברלי. בלב התפיסה נמצאת הגישה שלפיה המשק אינו חייב להתנהל סביב מקסום רווחים עבור בעלי מניות חיצוניים ומשקיעים אחרים, ויצירת עודפי ייצור מאסיביים של מוצרים ושימוש אגרסיבי במהלכי שיווק למוצרים, אלא סביב בעלות דמוקרטית, רווחת העובדים והקהילה, וקיימות סביבתית.

עקרונות המפתח של הכלכלה הניאו-קואופרטיבית


ניהול דמוקרטי ואופקי

שליטה במפעל או בארגון לפי עיקרון "אדם אחד – קול אחד" (בניגוד ל"מניה אחת – קול אחד" בחברות בע"מ). התהליכים מעודדים השתתפות פעילה וקבלת החלטות שיתופית. תהליך זה ממפה כמעט מאליו את השינויים הטכנולוגיים-דיגיטליים של העת האחרונה.

קואופרטיביזם דיגיטלי (Platform Cooperativism)

שילוב של רעיונות שיתופיים בכלכלת הדיגיטל והמידע. במקום שפלטפורמות ענק (כדוגמת Uber או Airbnb) ינכסו את הרווחים מעבודת המשתתפים, הקואופרטיב הדיגיטלי נמצא בבעלות העובדים והמשתמשים עצמם, החולקים ברווחים ובניהול האלגוריתמי המתבסס על ידע ומידע דיגיטלי.

מודל מעשי של "כלכלה חברתית-סולידרית" (Social and Solidarity Economy)

למעשה זוהי תהליך של התרחבות מעבר למודל החקלאי או הצרכני הצר של המאה ה-20. ניאו-קואופרטיבים פועלים כיום בתחומי האנרגיה הירוקה (קואופרטיבים לאנרגיה מתחדשת), פיננסים (בנקים חברתיים), פיתוח תוכנה חופשית, דיור שיתופי, הסעות שיתופיות, מערכות מזון ואוכל שיתופיים, ייעוץ בקהילה ותרבות. בהקשר זה ניתן לציין את התופעה המעניינת מאוד של מפעלים שנרכשו על-ידי עובדיהם (Empresas Recuperadas) – תופעה שהתרחבה בעשורים האחרונים (במיוחד בדרום אמריקה ובאירופה בעקבות משברים כלכליים), במסגרתה עובדים הופכים להיות בעלים על מפעלים שפשטו רגל ומנהלים אותם בעצמם באופן קואופרטיבי.

ישנם הבדלים משמעותיים בין הכלכלה הקואופרטיבית הישנה לבין הכלכלה הניאו-קואופרטיבית בת ימינו:

תחום עיקרי

הקואופרטיב המסורתי: התבסס מעיקרו על ייצור חקלאי, אשראי מקומי, צרכנות מקומית.
הניאו-קואופרטיב מתבסס יותר על טכנולוגיה, אנרגיה ירוקה, שירותים שונים (פיננסיים וחברתיים), מדיה ותקשורת, תרבות.

מבנה ארגוני

הקואופרטיב המסורתי פעל ביתר תלות לתהליכים ביורוקרטיים והיררכיה פנימית.
הניאו-קואופרטיב העכשווי פועל מעיקרו לפי כללים של מבנה רשתי, גמיש ואופקי.

מבחינה אקולוגית והגנת הסביבה: תפיסה סביבתית

הקואופרטיב המסורתי: לא שם את הדגש המרכזי על קיימות וסביבה טבעית. הניאו-קואופרטיב: קיימות ואקולוגיה הן עקרונות ליבה של התפיסה הזאת.

זיקה גלובלית

הקואופרטיב המסורתי שם דגש על התייחסות מקומית או לאומית. הניאו-קואופרטיב: פועל כרשת בינלאומית ודיגיטלית ביחס לכלל הציבורים והמגזרים בעולם כולו.