ישראל זקוקה למבוגר אחראי

בעשורים האחרונים היינו עדים למספר לא מבוטל של אישים מכובדים אשר נכנסו לפוליטיקה בקול תרועה גדולה ונפלטו ממנה לאחר שנים ספורות. פרופ' יגאל ידין, האלוף (מיל') אמנון ליפקין-שחק, אלוף (מיל') עמרם מצנע ופרופ' שלמה בן עמי הם רק כמה דוגמאות. האכזבה מירידתם המהירה מהבמה הפוליטית הייתה כגודל הציפייה. מדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר לא יכולה להרשות לעצמה עוד התנסות הנשענת על ציפיות ומשאלות לב. די לנו מפוליטיקאים המפציעים כמטאורים בלילה ונמוגים באור יום. אנו זקוקים להנהגה מנוסה.

למעט נתניהו, נראה שאביגדור ליברמן הוא הפוליטיקאי הבכיר הישראלי המנוסה ביותר כיום. הוא מילא שורה ארוכה של תפקידים מרכזיים, ובכללם תיקי הביטחון, החוץ והאוצר. בנוסף הוא היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני. הוא כיהן כשר התשתיות הלאומיות, שר התחבורה, השר לעניינים אסטרטגיים, שימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ויו"ר ועדת חוץ וביטחון. דומה שאין כיום פוליטיקאי ישראלי בעל רקורד כל כך עשיר של עשייה ממושכת בצמתים הכי קרדינליים של מדינת ישראל.

עמדותיו בכל הנושאים המרכזיים שבשיח הציבורי ברורות וחדות כתער, בין אם בנושא חובת הגיוס לצה"ל, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, לימודי ליבה, המאבק ביוקר המחיה, אובדן המשילות וכיוצא בזה. לא תמצא בראיונותיו התפתלויות ושטחים אפורים. להבדיל מפוליטיקאים אחרים, אתה יודע מה עמדתו בכל דבר ועניין, בין אם אתה מסכים לה או לא. פיו וליבו שווים. אופורטוניזם לא קיים בבית ספרו. בכנס שערך השבוע בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות כל גווני החברה הישראלית, הוא הפגין ממלכתיות שעה שקרא לחירות מבלי לוותר על הזהות היהודית והשמירה על מסורת ישראל. ליברמן, כידוע, דוגל במימוש ערכים ליברליים של "חייה ותן לחיות" ביחסי דת ומדינה, עיקרון אותו הוא מקיים בעצמו בד' אמותיו.

תפקידי מפתח

ליברמן הוא היחיד מבין ראשי המפלגות כיום שמילא את שלושת תפקידי המפתח של שר אוצר, שר ביטחון ושר חוץ. כשר אוצר צמצם ליברמן באופן דרמטי את הגירעון התקציבי שעמד על עשרות מיליארדי שקלים בעקבות משבר הקורונה, עודד את התעסוקה במגזר החרדי (רפורמת מעונות היום), נקט צעדים להפחתת יוקר המחיה והמיסים, בין השאר באמצעות רפורמת הייבוא, והעלה את גיל הפרישה לנשים.

מדינאי נבחן, כידוע, על-פי יכולתו לזהות תהליכים ארוכי טווח. כשר ביטחון ליברמן היה מהראשונים שהצביעו על האיום האסטרטגי בפניו ניצבה מדינת ישראל מצד חמאס. חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד בשלהי 2016, הגיש ליברמן לראש הממשלה נתניהו ולרמטכ"ל דאז איזנקוט מסמך ובו התריע כי חמאס בונה יכולות התקפיות במטרה להעביר את העימות הבא לשטח ישראל, ואף הצביע על תרחיש שבו מחבלי חמאס יפרצו את הגדר, יכבשו יישובים ישראלים בעוטף עזה, יבצעו הרג ויחטפו בני ערובה. הוא הפגין קו ניצי ובלתי מתפשר במלחמה מול החמאס וסירב להיות שבוי בקסם מדיניות ההכלה. על-רקע חילוקי דעות חריפים וממושכים עם רה"מ בנושא, הוא התפטר כעבור שנתיים מהממשלה. מדיניות ההכלה הפסיבית, לה התנגד ליברמן נחרצות, הביאה על מדינת ישראל את האסון הכבד והטראומטי ביותר בתולדותיה.

כששימש כשר חוץ, בשתי קדנציות, נוכחתי בעצמי לראות כיצד יישם מדיניות חוץ סדורה, מחושבת ועקבית. הוא הרחיב וגיוון את קשרי החוץ של ישראל תוך שהקים כעשר שגרירויות וקונסוליות חדשות ברחבי העולם וחיזק את הקשרים עם מדינות מפתח באפריקה, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית. הצלחתו להביא להצטרפותה של ישראל לארגון היוקרתי של שיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) היוותה צעד אסטרטגי חשוב בביסוס מעמדה הכלכלי העולמי של ישראל. בימים אלו הוא שב ומזהיר, בצדק, מפני השחיקה בתמיכה הדו-מפלגתית של ארצות הברית בישראל, דבר שעלול להוביל לאובדן הגיבוי האמריקני, המדיני והצבאי, החיוניים כל כך למדינת ישראל.

פוליטיקה, כמו דיפלומטיה, היא מיומנות הדורשת ניסיון עשיר ובעיקר בשלות. אין להם תחליף. לא די בקדנציה אחת כחבר כנסת או כשר בממשלה כדי למלא בהצלחה תפקיד בכיר. הפוליטיקה מצריכה פרספקטיבה רחבה, הבנה עמוקה של תהליכים ואתגרים ובניית יכולות ואסטרטגיה ארוכות טווח. היא זקוקה למבוגר אחראי, ביצועיסט, בעל יכולת מוכחת של קבלת החלטות אשר רואה את טובת המדינה, ורק את טובתה, לנגד עיניו. "דבר ברַכּוּת ושא מקל גדול", אמר בזמנו אחד מגדולי נשיאי ארצות הברית, תאודור רוזוולט. נראה שליברמן הוא המבוגר האחראי המגלם מדיניות זו המשלבת דיפלומטיה, הרתעה וראייה לטווח רחוק.