הבלחתו של זוהיר בהלול

שדר הספורט לשעבר וחבר הכנסת מטעם המחנה הציוני, מר זוהיר בהלול הבליח שוב בנאומו הראשון בכנסת ישראל: "אבותיכם פסקו יחלוקו!". אם חשקה נפשך בשיעור משנה של בבא מציעא אין טוב מבהלול לבלבל לך את המח ובאותה שפה בהלולית שייחדה את שידורי הספורט שלו. במשפט אחד קצר נתן את פתרון הקסם למה שאנו קוראים בטעות "הסכסוך ישראלי - ערבי": הבה נחלוק את הארץ ונהנה כולנו מהשלום. איך לא חשבנו על זה קודם? כמה דם מיותר נשפך רק משום שלא הובלחנו בהבלחתו של בהלול!, האם התבלבל לו בהלול או שמא הוא סבור שאנו המבולבלים? ובכן אחי הציוני הדגול בהלול - עת ללחוש באזנך הבלחה קצרה נוספת: החיים אינם משחק כדוררגל!.

קראתי את נאומו של מר בהלול הנוטף כולו דבש של אחווה שלום ורעות . הוא מרבה להשתמש ב"לא" כדי לומר הרבה כן... קבלו דוגמית קטנה: "לא אתאר את מנת סבלנו ולא אפרט את קורות הנכבה של עמי, שתמורותיה טרם נמחו".

ואני דווקא רציתי לשמוע את התיאור. האם זוכר הוא כי עמו לא היה עובר שום "נכבה" אם היה מקבל את ה"יחלוקו" עליו הוא ממליץ היום כפתרון קסם? האם הוא זוכר כי ה"נכבה" של עמו אינה אלא קינת אבל של מי שכשל בניסיונו לחסל סופית את מי שכבר הסכים ל"יחלוקו"? האם הוא זוכר שמה שהוא קורא "עמו" עט עלינו מכל עבר להשמידנו כליל על-אף הסכמתנו ל"יחולקו" בעוד עמו דבק ב"כולה שלי"? האם הוא מאמין שכולנו טיפשים? האם הוא מאמין שמישהוא מאיתנו מאמין לו כי "עמו" אכן שואף לשלום?

מר בהלול מעיד על עצמו: "הצטרפתי למפלגה לא ערבית - על-אף הכבוד וההערכה שיש לי לרשימה המשותפת ולכלל חבריה - כדי להמחיש את כמיהתי להשתלבות ללא בדלנות וללא הסתגרות." עם כל ה"כבוד וההערכה" לאויביי ישראל בכנסת ישראל הגאים בהיותם אויבי ישראל והרואים בחיילנו רוצחים שפלים - בהלול מצפה שנאמין לתאוריו את "עמו" כמי ששואף לשלום ולשלווה? האם הוא באמת חושב כי שכחנו את הצטרפות ערביי ישראל לאחיהם בפרעות אלימות כנגד יהודים? האם עברית בהלולית יכולה לחפות על מציאות ערבית המעריצה אלימות ומטפחת שינאה תהומית למדינה היהודית?

לחבר הכנסת הטרי בהלול יש עוז וחוצפה הנובעים מבורות מדהימה בתוספת גדולה של שקר שעבר מוטציה ערבית והפך לאמת. לבהלול אין כל בעיה לטעון כי אנו ו"עמו" אחים לסבל! מבלי שנרגיש ומבלי שיאמר מפורשות הוא משווה את שואת העם היהודי ל"שואת" עמו. כמה בילבול צריך בהלול כדי להשוות רצח שיטתי של העם היהודי לסבלם של רוצחים צמאי דם שכשלו בניסיון הרצח שלהם?

"העם שלי והעם שלכם סבלו - בואו נותיר את הסבל מאחור מבלי לשכוח, חלילה, כדי לבנות עתיד משותף. אנו עמים עם מכנים משותפים, דומים, מדממים, כואבים ומיוסרים. כלום טרם הגיעה העת לנחלה ולשלווה, להפרחה ולתקומה?". בחייאת בהלול!! לאחיך מהרשימה המשותפת אליהם אתה רוחש כבוד אין הכישרון שלך יש לחפות בשפה גבוהה על שקרים פשוטים. קרא את נאומיהם של חסידי אומות עולם אלה והסבר לי מהו מקור ה"כבוד וההערכה" שלך לטיפוח שינאה ודברי בגידה (כן לא פחות!) מפורשים היוצאים מפיהם. איזה כבוד בדיוק יש לך למי שרואה בחיילנו רוצחים? אם אתה מכבד אותם לפחות אל תספר לי על השקט והשלווה שאתה מציע לי איתם ואל תצפה שאאמין להבלים שאתה מפריח באין מפריע.

אין לי כוונה לחשוף את כל שקריו וצביעותו איש המחנה הציוני (???) מר בהלול. הם מצויים בכל משפט בנאומו ומי שירצה יוכל פשוט לקרוא אותם באתר זה. בהלול חלק הלשון סבור שמילים יפות בשפה העברית יש בכוחן לסרס את האמת הפשוטה הנתמכת בעובדות מוצקות: ערביי ישראל רואים עצמם אחים לערביי יהודה ושומרון וערביי עזה. הם מצהירים על כך בגלוי ושאיפתם האמיתית אינה לחיות בשלום איתנו אלא עם "עמם" ששאיפתו לשלום איתנו ידועה גם מוכרת. שום "אימא אדמה, חלצי את שדך ואינק, כי צמא אהבה אנוכי, כי אני, גם אני צאצאך" לא ישנו עובדה זו. מאה שנות טרור ערבי שספגנו מ"צמאי אהבה" לא יימחו במתק שפתיים אווילי.

אותי מר בהלול לא הצלחת לבלבל ב"חלצי שדך ואינק" והעברית הבהלולית שהשד יודע מה מקורה. את מילותיך היפות מפריכה מציאות קודרת בה "עמך" בישראל מזדהה בגלוי עם אחיו, אויבנו המרים בעזה וביו"ש וכל אמרי השפר שלך לשלום לא ישכיחו מאיתנו את העובדה הפשוטה ש"עמך" אינו מעוניין בשלום ואינו מעוניין בשום "יחלוקו".

את קריאתך הנרגשת "בואו יחדיו נעקור מתוכנו את המרעילים והמזיקים, המשמידים והגודעים, ההורסים והממיתים. בואו נכונן ברית המושתתת על אהבה ויצירה, על ערגה ואריגה, על צמיחה וחדווה, על כבוד ושוויון "הפנה תחילה לעזמי בשארה, חנין זועבי ושאר שמות עוכרי ישראל אליהם אתה רוחש "כבוד וההערכה" ולא אלינו. אנו כבר הוכחנו מי כאן המרעיל ומי ההורס ומי המשמיד. אנו יודעים היטב מיהו כאן הטוב ומיהו הרע ואפילו אתה חבר הכנסת בהלול לא תבלבל אותנו.