אם ישראל הייתה מדינה מתוקנת, שי ניצן לא רק היה מפוטר אתמול, אלא גם מוצא את עצמו היום בחקירת משטרה ואולי גם עומד לדין. הקביעות של נציבת הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל, בנוגע אליו הן חמורות ביותר, ודומה שמעולם לא נאמרו דברים כאלו על פרקליט כה בכיר.

נזכיר תחילה, שנציבות הביקורת דומה במעמדה המקצועי למבקר המדינה, למרות שנכון לעכשיו אינה פועלת על-פי חוק. בשני המקרים מדובר בגוף מקצועי חיצוני, בראשותו של שופט בדימוס, שתפקידו לבחון בצורה אוביקטיבית את פעילותם של המבוקרים, לקבל את תגובותיהם ולהגיע למסקנות. גרסטל עצמה הייתה שופטת במשך 24 שנים ונשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, כך שלא מדובר בממצאים ובמסקנות של איזשהו ארחי פרחי. לכן, ניתן להתייחס לדבריה כאל קביעה כמעט-שיפוטית.

מתוך 20 עמודיה של גרסטל ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בנוגע להתנהלותו של ניצן בפרשת מאיה פורמן-רזניק וחן קוגל, ניתן לזקק את הקביעות הבאות:

• ניצן לא מסר תשובות אמת לנציבות כאשר נשאל בנוגע לנסיונו לטרפד את מינויה של פורמן-רזניק למנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית.

• ניצן מסר דיווח כוזב על תוכן פגישתו עם גרסטל.

• ניצן ניסה לשבש את בדיקתה של גרסטל, כאשר אמר לה שהוא פונה לקבל את חוות דעתו של וינשטיין בשאלה האם פעילותו הייתה בגדר הפעלת שיקול דעת משפטי, בעוד בפועל הוא כבר סיכם עם וינשטיין ומשניו שזה בדיוק מה שיגיד.

• פרקליטות בכירות מאוד - אורית קורן, דינה זילבר ורחל שילנסקי - הטרידו עד וניסו להדיח אותו לשנות את תצהירו. ניצן נתן ונותן גיבוי מלא לעבירות פליליות אלו.

• ניצן שיקר כאשר טען שהשינויים המבוקשים בתצהירו של קוגל היו בנושאים משפטיים ובהשמטת "הגיגים אישיים". למעשה, קוגל נדרש להשמיט מתצהירו קטעים מקצועיים מהותיים.

• ניצן נתן ונותן גיבוי לטענות שקריות של קורן, זילבר ושילנסקי בנוגע לתצהירו של קוגל. הוא סייע להן להסתיר את העובדה שקוגל העיד מטעמה של רזניק-פורמן ולא מטעם המדינה (ולכן היה אסור להן אפילו לפנות אליו), ואת העובדה שתצהירו לא נחתם בפני עורך דין פרטי אלא בפני פרקליט בשירות המדינה.

• ניצן פועל בצורה שיטתית להכשיל את הביקורת על הפרקליטות. ברמה האישית הוא מסתתר בחוסר תום לב מאחורי "שיקול דעת משפטי" או מאחורי "אלו מעשים של היועץ המשפטי", וכמנהל הוא נותן רוח גבית לארגון הפרקליטים. כל זאת - בניגוד להחלטותיהן של השרות ציפי לבני ואיילת שקד, להן הוא כפוף.

• ניצן שלח לווינשטיין מכתבים נגד גרסטל, בלי לטרוח להעביר לה העתקים.

• ניצן מציג בצורה מסולפת ומטעה את מסמך העקרונות מכוחו הוקמה נציבות הביקורת.

די בכמה מנקודות אלו כדי לקבוע חד-משמעית: ניצן אינו יכול להמשיך אפילו יום אחד לעמוד בראש הפרקליטות. די בכמה מנקודות אלו כדי לחייב את המשטרה לזמן לחקירה אותו ואת חברותיו לצמרת, בחשד להדחת עד, הטרדת עד ושיבוש מהלכי משפט. ובצירופן של כל הנקודות הללו יחדיו - על אחת כמה וכמה. אבל זה לא יקרה, כי ישראל כבר מזמן לא מדינה מתוקנת.