|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כחולים, כתומים ופוסט-ציונים
|
במסווה של האדרת הליברליזם והאינדוידואליזם למעלת "אידאולוגיה" מנסים פוסט-ציונים להכניס לנו בדלת האחורית את "מדינת כל אזרחיה". המלחמה המתחוללת כאן 120 שנה ממש לא מעניינת אותם, והמשוואה "מדינת כל אזרחיה = מדינה ללא יהודיה" לא קיימת בתודעתם
|
"וכשעמוד האש הוא הערכים האוניברסליים של מוסר, ליברליזם וחרות... לגדל בשקט את הילדים, לעשות איש איש לביתו, ליהנות, לבלות, להילחם את מלחמות הקיום הפרטיות", מאפיינת יעל פז-מלמד (מעריב, 23.6.05) את מה שהיא מכנה כאידאולוגיה של ה"כחולים".
ומה החזון לעתיד? "רק אם נגיע למצב שנהיה ככל האומות נוכל לקיים פה חברה ומדינה שתהיה ראויה לאזרחיה", שזוהי בעצם תמציתו של הליברליזם האירופאי הקלאסי. וה"כתומים"? פנאטיים ומשיחיים, איך לא, המוכנים לרמוס זכויות של עם אחר כדי ש"יבינו שארץ ישראל היא עניין קדוש".
אינני יודע אילו "כתומים" מכירה הכותבת: זולל הטריפות הח"מ גאה להכיר רבים מהם, וכולם שותפים מלאים לכל מה שהיא מכנה "מערכת הערכים" של השמאל והמרכז ה"שפויים". ההבדל היחידי בינם לבינה הוא שהיא מדחיקה עובדות יסוד שהם אינם מדחיקים: שעצם קיומה הפיזי של שום מדינה ליברלית איננו מאויים יום יום ושעה שעה כמו כאן, ושבזמן מלחמה מושעות חלק מזכויותיהם של אזרחי האויב. במיזעורו של החלק הזה עוסק הבג"צ, ועינינו הרואות שהוא עושה זאת בנוקדנות ליברלית למהדרין.
מדוע היא ושכמותה מדחיקים משהו כה זועק לשמים הוא עניין לפסיכולוגים: מן הסתם כדי שיוכלו להפיק במצפון שקט את התועלות האישיות ממה שהם מתנאים בו לשקר כ"אידאולוגיה". כך או כך, הפנאט הוא זה שעיניו טחו מלראות את המלחמה המתחוללת כאן ללא הפסקה כבר 120 שנה, והעיוורון הזה הוא נקודת האל-חזור בה הופכת הפוסט-ציונות לאנטי-ציונות. אנחנו, "כחולים" יקרים, מסרבים לא רק להתאבד ביחד אתכם אלא אפילו להתבייש בכוח היהודי ביחד אתכם. ואם כתוצאה ממאבקנו על חיינו שלנו יינצלו גם אלה שלכם ושל ילדיכם - והיה זה שכרנו, ותהי זאת שליחותנו.
|
| תאריך:
|
29/06/2005
|
|
|
עודכן:
|
29/06/2005
|
|
ספי סגל
|
|
באיזו מידה מסכנת ההינתקות מרצועת עזה את קיומה של ישראל? שאלה זו - בשינויי נוסח קלים - מלווה את המציאות הישראלית מאז שנות ה-50: האם פינוי סיני מסכן את קיומנו (56')? האם פינוי סיני ותעלת סואץ מסכן את קיומנו (67'-73')? האם הסכם השלום והשבת סיני למצרים מביאים את האויב לשערנו? האם יציאת צה"ל מלבנון, לאחר שישב שם במשך 18 שנים, מסכנת את קיומנו? השאלה החוזרת ונשנית הזאת מעידה על הפרדוקס - או שמא הפרנויה - שבו חיה החברה הישראלית.
|
|
|
|
|
חמש השנים האחרונות - שנות "אינתיפאדת אל-אקצה" - לימדו אותנו שיעור חשוב ביותר בכל הנוגע למצבה של ישראל בזירה הבינלאומית: ישראל הפכה, למעשה, חסינה בפני לחץ בינלאומי. בתחילת המאה העשרים ואחת, הסכסוך הישראלי-ערבי הוא יותר בעיה לאומית, של ישראל ושל חלק משכנותיה, ופחות בעיה בינלאומית. הקביעה הזאת דורשת, כמובן, הוכחה - במיוחד כאשר היא מושמעת על-ידי אדם שבילה שנים רבות ברחבי העולם, בשלושת העשורים האחרונים, ומודע היטב לעניין הבינלאומי הרב בסכסוך הישראלי-ערבי, ובעיקר בסכסוך הישראלי-פלשתיני.
|
|
|
|
|
מניין נובעת הלהיטות למכור את אדמות המדינה? לאחרונה עלתה התופעה, מדרגה. עכשיו מודיעים לנו שהמדינה רוצה גם למכור את אדמות הקק"ל שהן אסורות למכירה; הן בסך הכל ניתנו למינהל לשמירה. ראה כתבתו של אלעזר לוין ב-Nfc מיום 17.6: עיסקת ענק: קק"ל תעביר למדינה מגרשיה העירוניים - תקבל קרקע בנגב ובגליל (אני מקווה שלא מדובר על חופי הכנרת, הם כבר הגיעו לידיים פרטיות).
|
|
|
|
|
בעקבות בקשה לבניית בית מגורים בהרצליה, שכללה הקלות שונות, הוגשו התנגדויות ובסופו של יום החליטה הוועדה המקומית לקבל את ההקלות בחלקן.
|
|
|
|
|
פעמיים השבוע היו עיני נשואות לדנמרק, פעם בהערצה ופעם באימה. אני מעריץ את דנמרק על שהעניקה לתרנגולות, בהוראה חוקית, שמונה שעות שינה. מה טובו אוהליך דנמרק, על כיבוי האורות האכזרים שבעבור בצע כסף הופכים חיי תרנגולות לגיהנום! ומדוע אנחנו, "רחמנים בני רחמנים", אדישים לצערם של בעלי חיים? מדוע מתעללים בחתולים (ובמיוחד, אוי לו לחתול שנולד שחור!), מובילים בעלי חיים בצפיפות, במחנק ובצמא, נוטשים כלבים, מפזרים רעלים גורמי מות-ייסורים? הישראלי היפה שחוקק חוק נגד פיתום אווזים, הדואג לנשרי הגולן ולצפורי הנוד, נקרא לחקות את המופת הדני ולתבוע מעט חמלה ואנושות גם בלולים המסובסדים שלנו.
|
|
|
|
|
