"הבית היהודי" הופך לרעוע

מים רבים כבר הספיקו לזרום בים התיכון מאז שנפתלי בנט הקים את "הבית היהודי" שלו על חורבותיה של המפד"ל. את מקומה של, מה שהייתה בעבר מפלגה דתית-לאומית מתונה, תפסה באחת מפלגה ימנית, קיצונית למדי, העוטה שעטנז דתי-חילוני.

הזמן, מסתבר, עשה את שלו, "והבית היהודי" בלבושו החדש שוב עובר עכשיו מהפך. דרכם הפוליטית של מנהיגיו, נפתלי בנט ושותפתו הנאמנה, איילת שקד, שוב אינה מתלהמת דייה, לפחות מבחינתם של שני שותפים אחרים במפלגה, אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ', הניצבים בה על מתרס שמנגד.

ליבם של השניים האלה אינו שלם עם בנט ושקד, שמצאו לנכון לגבות את השב"כ ולגנות בכל פה את פורעי כפר דומא. לאריאל ולסמוטריץ' יש מספר לא-מבוטל של תומכים, הרואים בעין עויינת את עמדתם של בנט ושקד. אל השניים האחרונים, הניצבים בראש "הבית היהודי", הם מתייחסים כאל מי שסוטים מהנורמה המפלגתית שלהם, אם לא ממש כבוגדים.

"סמולנים"

עד כדי כך הגיעו הדברים, שעל "הבית היהודי" מאיים לא פחות מפילוג וחורבן. רבים ממצביעיה הנאמנים של המפלגה בעבר אינם מסתירים עוד את אכזבתם המרה ואת היסוסיהם הגלויים אם לחזור ולהצביע בעתיד למפלגה שלהם, כאשר אלה הם פניה החדשים

בנט ושקד יכולים לטעון עד מחר שהדברים אמורים, בסך-הכל, בפלג קטן וזניח, שאין לו כל השפעה אפקטיבית על הרוב הגדול של "הבית היהודי". אחרי ככלות הכל, במציאות נראים פני הדברים כשונים בתכלית.

מסתבר שמספר לא-מבוטל של תומכי "הבית היהודי" בעבר מתייחסים עכשיו אל בנט ושקד כ"סמולנים", רחמנא לצלן, נוסח הנשיא רובי ריבלין, עליו הם קוצפים לא פחות, ובתור שכאלה לא יוכלו, לפיכך, להביע להם עוד אמון בעתיד.