|   15:07:40
דלג
  גדעון גרייף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

המאסטרו של ההצלה <br>

יעקב "ג'קיטו" מאסטרו הצליח להציל לפחות 100 יהודים בליבו של מחנה אושוויץ השבוע הלך לעולמו, צנוע כפי שהיה כל חייו
23/02/2016  |   גדעון גרייף   |   מאמרים   |   שואה וגבורה   |   תגובות
מאסטרו. שאחרים יספרו [צילום: מתן אשכנזי]

   רשימות קודמות
  בית החרושת המושלם
  האיש שבא מן התופת
  המחנך המושלם
  מאושוויץ - ל"פתאום עכשיו, פתאום היום"
  ענק הרוח - ומצניע לכת

יחד עם הסתלקותו של אחרון ניצולי מחנה ההשמדה טרבלינקה, שמואל וילנברג, הלך לעולמו שריד שואה נוסף. השבוע (21.2.16) נפטר יעקב "ג'קיטו" מאסטרו, יליד שכונת ברון הירש בסלוניקי, ניצול אושוויץ.

סיפורו של ג'קיטו באושוויץ הוא מן הסיפורים הנדירים והמופלאים בתולדות השואה. מי שמכיר את פרטי קורותיו של הנער ג'קיטו באושוויץ יסכים לכך, שסיפורו עולה על כל דמיון.

בעוד שבאושוויץ התאמצו הגרמנים לרצוח יהודים לרוב ככל הניתן, אלפים רבים ביממה אחת, השתדל "ג'קיטו" לעשות את ההפך הגמור: להציל חיים. בתיחכום, פקחות, זריזות ובעיקר אומץ לב ותושייה, הצליח הנער, שטרם מלאו לו 16 שנים, לעשות את הבלתי-אפשרי: להציל חיים בממלכת המוות. על-פי הערכות זהירות, העניק "ג'קיטו" חיים לכ-100 יהודים, ואולי ליותר. פעמים רבות היה קרוב להיתפס בידי אנשי הס"ס - אך תמיד ניצל בנס ברגע האחרון.


הכל אפשרי תמורת שוחד


"ג'קיטו" הוצב במחלקת העבודות, ה"ארבייטסאיינזאץ", בה חולקו האסירים לפלוגות העבודה השונות, ה"קומאנדוס". בחלק מהקומאנדוס הייתה תוחלת החיים קצרה מאוד, ובאחרים ניתן היה לשרוד למשך תקופה ממושכת יותר. חיש מהר קלט הנער מסלוניקי בחושיו המחודדים, כי ניתן לבצע בקלות יחסית ובלא להיתפס, שינויים בכרטיסו האישי של כל אסיר, ולשבצו בדרך זו בעבודות קלות יותר, קטלניות פחות. הוא החל "לזייף" את הכרטיסים האישיים ולמד לדעת, שהשיטה פועלת ויעילה.

בנצלו את היכרותו עם אסירים יהודים אחרים מיוצאי יוון ששירתו בקומנדו "קנדה" (איסוף חפצי הנרצחים), בו ניתן היה להשיג מכל טוב, הצליח "ג'קיטו" לטוות רשת של פעילות לשיחוד אנשי ס"ס הבכירים ביותר, כמו היינריך שוורץ, אוסוואלד קאדוּק ואפילו אוטו מוֹל, אימת המחנה.

יחסי תן-קח אלה שיצר ברוב פקחות, אפשרו לו לבקש מאנשי הס"ס להסכים להעברת אסירים מקומנדו אחד למשנהו, מבצע שסיכוייו ההתחלתיים היו קרובים לאפס. תמורת סיגריות איכותיות, כסף, אלכוהול ושיכר, הסכימו רובם לבקשותיו של הנער מסלוניקי, שלמד גרמנית בתקופת הכיבוש המוקדמת של יוון. שליטתו בשפה הגרמנית הייתה אוצר בלום בקשריו המורכבים עם אנשי הס"ס.


סייע גם למרד


"ג'קיטו" הצליח כמעט תמיד, בזכות ביטחונו האישי המופגן, בקיאותו בגרמנית וגילו הצעיר. "אילו הייתי מבוגר יותר", אמר לי לא פעם, "ייתכן שלא הייתי מסתכן כפי שהסתכנתי". הוא הצליח אפילו לחלץ אסירים יהודים מאימת ה"ניסויים הרפואיים", וכך למשל עלה בידו לחלץ מה"רוויר" (בית-החולים של המחנה) אסיר יהודי מיוון, שהרופאים הגרמנים עמדו לבצע בו ניתוח סירוס. במקום זאת בוצע בו ניתוח להסרת התוספתן, שהרי פטור בלא כלום אי-אפשר.

בשני מקרים עלה בידו להוציא משורות ה"זונדרקומנדו" - עובדי תאי הגזים - שני אסירים יהודים. ל"ג'קיטו" היו גם קשרים עם תנועת המחתרת במחנה והוא תרם לה חומרי נפץ לצורך ביצוע מרד ה"זונדרקומנדו" ב-7 באוקטובר 1944.

הצלת היהודים הנועזת בידי "ג'קיטו", הנשמעת פנטסטית מלהיות ריאלית, מגובה בעדויות חיות של ניצולים רבים. רבים מהם חיו עימנו עד לאחרונה בארץ, אך הלכו לעולמם, ורק אחד מהם עדיין מהלך בקרבנו: נסים שמשי. ממאה ניצולים, צמחו אלפים - אלה הם בניהם, נכדיהם וניניהם של הניצולים, כך ש"ג'קיטו" יצר שרשרת אנושית שתימשך לעד, ולעולם לא תיפסק.

למרות מפעל ההצלה בלא-תקדים שיצר, "ג'קיטו" העדיף כל חייו לנהוג בצניעות, ולא להתפאר בסיפור ההצלה שלו מאושוויץ. רבים לא ידעו על אודותיהם, ואולי גם היום אינם יודעים.

צניעותו של ג'קיטו הייתה כה בולטת, ששנים רבות העדיף שלא לפרסם את סיפורו ושלא ליידע אחרים. גם כותב שורות אלה לא היה מודע לקיומו של מציל יהודים החי בקרבנו, עד ששמע את הסיפור לראשונה מפיו של אחד מניצוליו של "ג'קיטו", עובדיה ברוך.


זכר כל מבנה וכל אדם


ג'קיטו הקפיד הקפדה יתרה על הדיוק ההיסטורי ועל האמינות ההיסטורית, ורצה לבסס כל פעילות הצלה על עדויותיהם ותיאוריהם של הניצולים על ידו, כדי שהם ידברו בשבחו - ולא פיו. וכך כותב עליו ברוך עובדיה, בספר "הו מאדרה":

"התחבקנו והתנשקנו לפרידה. הוא שתק, חייך ונעלם כלא היה. כשהסתלק, שוב עלו במוחי רגשי קנאה בז'קו, בביטחון העצמי המופגן שלו ובחופש התנועה שלו ברחבי המחנה. ז'קו, שבשכונת הברון הירש בסלוניקי היה בין מעריצי, ובצמא בלתי מרוסן הקשיב לסיפורי, הפך באושוויץ להיות קרש ההצלה שלי.

"ככל שהוכיח את עצמת מעמדו בפני, כך חשתי את אפסותי בפניו. מי אני ומה אני לעומת ז'קו, שברגע זה חיי תלויים בטוב לבו ובעיקר בפקחותו ובאומץ ליבו... לא אוכל להכחיש, כי תחילה קינאתי בז'קו על מעמדו הרם במחנה ובתנאי קיומו. אולם במהרה הבנתי שאני חסר את כישוריו לא רק בתחום הלשוני, אלא גם את רגישותו ואומץ לבו להסתכן בעזרה למען חבריו האסירים. במקום רגש קנאה, חשתי מעתה הערכה והערצה לז'קו מאסטרו".

זכרונו של "ג'קיטו" היה כמעיין המתגבר, צלול וחד כתער. הוא זכר בבהירות את שכונת הולדתו, על נופיה ואנשיה. הוא זכר את המסע לאושוויץ ב-15 במארס 1943 עם בני משפחתו, שרק מעטים מהם זכו להינצל. "ג'קיטו" זכר כל מבנה במחנה בו שהה עד לפינוי בינואר 1945, כל בית מלאכה, כל איש ס"ס, כל אסיר בו פגש, כל "קומנדו".

"ג'קיטו" הצליח להציל גם את אחת מאחיותיו, אסתר, בהעבירו אותה מבירקנאו לאושוויץ. היא עצמה המשיכה במסורת המשפחתית והצילה עשרות נשים יהודיות במחנה. ככל הנראה, טמונה הייתה הנטייה להצלה בגנים של משפחת מאסטרו.

השבוע נפרדנו מאיש אציל נפש, צנוע ונחבא אל הכלים, שהעם היהודי חייב לו תודה גדולה על מעשיו הנאצלים בלב הגיהנום. מה ש"ג'קיטו" עשם שם, צריך להקנות לו מקום של כבוד בפנתיאון הגבורה היהודית.


הכותב הוא חוקר אושוויץ וההיסטוריון הראשי של מכון "שם עולם".
תאריך:  23/02/2016   |   עודכן:  23/02/2016
פרופ' גדעון גרייף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המאסטרו של ההצלה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
שכן מהדדי,בת-ים
24/02/16 03:35
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
הפרלמנט הסרבי אישר (12.2.16) חוק להשבת רכוש יהודי שנשדד בשואה ולסיוע לניצולי שואה בסרביה ומחוצה לה.
14/02/2016  |  איתמר לוין  |   חדשות
בתום דיון בהשתתפות שגריר הולנד בישראל, הודיע (ד', 10.2.16), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני כי צוותי מו"מ מטעם ממשלות ישראל והולנד ייפגשו בהקדם על-מנת להגיע להסכמות שיאפשרו את המשך תשלומי הרנטה שמשלמת ממשלת הולנד לניצולי שואה יוצאי הולנד, חרף בעיות משפטיות בעקבות האיסור על כפל קצבאות בחוק ההולנדי. בכך סיכם גפני שבוע של מאמצים לקדם פתרון לסוגיה שנמשכת כשנה וחצי, אליה נחשף רק לפני שבוע ימים.
10/02/2016  |  מירב ארד  |   חדשות
את הפולמוס האחרון על הנסיעות לפולין, בעיקר על הסכום הרב שנדרשים התלמידים לשלם בעדן, עורר התלמיד אוהד פרידמן, שהעז להתקומם על אי-השוויון בין יכולתם של חלק מהתלמידים לבין אי-יכולתם של אחרים לממן העלות הגבוהה של הנסיעה.
10/02/2016  |  רביבה בן-זאב  |   מאמרים
62 מילדי טהרן לא יקבלו פיצוי כלשהו מהמדינה. כך קובע (יום ב', 8.2.16) בית המשפט העליון.
08/02/2016  |  איתמר לוין  |   חדשות
לאחר שבדיוני ועדת הכספים (יום ג', 2.2.16) נחשף יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לראשונה, לעובדה שממשלת הולנד החליטה להפסיק את העברת תשלומי הרנטה לניצולי שואה יוצאי הולנד אם במקביל הם מקבלים קצבה בישראל, החליט גפני כי יפנה בנושא בדחיפות לראש הממשלה, שמשמש כעת גם כשר החוץ, לסגניתו, ציפי חוטובלי (הליכוד) ולמנכ"ל המשרד, דורי גולד. "לא אעבור על זה לסדר היום. לא ייתכן שמדינת ישראל תפסיק לשלם לניצולים על-מנת שלא לפגוע להם ברנטה מהולנד".
03/02/2016  |  יפעת גדות  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
רון בריימן
רון בריימן
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל    לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ...
יוסף קנדלקר
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il