|
זה הרוצח [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מיד לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינו של רומן זדורוב, כיניתי אותו "הרוצח עם יחסי הציבור הטובים ביותר בתולדות המדינה". עד עכשיו אני לא מצליח להבין את התופעה הזאת: שישה שופטים בשתי ערכאות ובשלושה הליכים קבעו שהוא הרוצח; דעת יחיד סברה שרק כפסע בינו לבין הרשעה - ורבים בציבור לא מוכנים להשלים עם כך.
מה שבטוח הוא, שהרבבות שתומכים בזדורוב לא קראו את פסקי הדין, אלא מסתפקים בקטעי דברים שאותם גורמים אינטרסנטיים מוציאים מהקשרם. איך אני יודע? כי אם היו קוראים, הם היו משתכנעים שהוא הרוצח. אבל במקום שהקרנבל הזה ייעלם, הוא רק תופס תאוצה - וכעת מתיימרים ערוץ 8 ו-ynet להיות ערכאת ערעור על בית המשפט העליון.
לסדרה "צל של אמת" יש גילוי דרמטי: עד המספר שבת-זוגו סיפרה לו שהיא רצחה את תאיר ראדה, והוא אפילו ראה את הבגדים המגואלים בדם. וואו. יש לנו הודאה, יש לנו ראיות פורנזיות. המסקנה המתבקשת: זדורוב חף מפשע! זה בהחלט מספיק לעדר, שלא מבין כלום במשפט פלילי ושלא מבין כמעט כלום בתיק זדורוב.
אבל מה קורה כאשר בוחנים את ה"ראיות" הללו? פשוט נורא: לא נותר מהן דבר. ראשית, אנחנו אפילו לא יודעים מה שמו של ה"עד" ומה שמה של ה"רוצחת"; רוצים שנאמין לעדות אנונימית על רוצחת אנונימית. שנית, אותה "רוצחת" אושפזה לפני ארבע שנים במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי. כלומר: רוצים שנאמין להודאה של חולת נפש. כל פליליסט מתחיל יספר לכם, שבתיקים מתוקשרים כאלו - תמיד יצוצו כל מיני "קוקואים" שיעידו על הרצח ואפילו יודו בו.
שלישית, הרי תומכיו של זדורוב טוענים בעקשנות שאי-אפשר להסתמך על ההודאות (המרובות!) שלו, כי יש הודאות שווא. זה נכון, ולכן חייבים לראות האם יש בהודאה היגיון והאם היא מסתדרת עם הממצאים. לא שמענו שום דבר כזה לגבי אותה "הודאה דרמטית". לא שמענו האם מישהו ראה את ה"רוצחת" בקרבת בית הספר בקצרין ביום הרצח. לא שמענו האם משהו מהראיות שהתגלו בזירה תואם אותה ואת סיפורה. לא שמענו על מניע (נכון, גם לזדורוב אין מניע מובהק, אבל היה לפחות ראשיתו של מניע).
רביעית, בן-זוגה של ה"רוצחת" לא ידע להסביר מדוע לא התקשר למשטרה בזמן אמת, כאשר לטענתו ראה את הסכין ששימשה לרצח ואת הבגדים המגואלים בדם. הוא לא ידע להסביר מדוע "נזכר" בזה רק לאחר שהסתכסך עם ה"רוצחת" ונפרד ממנה. הוא לא ידע לומר היכן ה"ראיות" שיפלילו את בת-זוגו לשעבר.
חמישית, תראו את החפיפניקיות של יוצרי הסדרה. ציטוט מ-ynet: "על-פי הסדרה, עדותו של א' נבחנה בבית המשפט העליון, שם החליטו כי אין מקום לקבל את הראיות הנוגעות לו - באמצם את טענת הפרקליטות כי גרסתו נחקרה במשטרה ונמצאה חסרת בסיס בכל הנוגע לרצח תאיר ראדה, וכי מדובר בגרסה שמסר א' בשעה שהיה לו מניע להעליל על בת זוגו לשעבר. קראתי את פסק דין זדורוב כאשר פורסם ועברתי עליו שוב פעמיים לפני כתיבת מאמר זה. ככל שראייתי מגעת - אין כל אזכור לאותה עדות. הטענה הזאת כל כך שטותית וחסרת בסיס, עד שההגנה כלל לא העלתה אותה וממילא בית המשפט לא נדרש לה.
שישית, "יוצרי הסדרה טוענים כי א' עבר שלוש בדיקות שבהן יצא דובר אמת". ביג דיל. פוליגרף אינו קביל בבית המשפט, וממילא איש לא הראה לנו את הבדיקות הללו, מי ביצע אותן ומי ניסח את השאלות. וחוץ מזה, נניח שהאיש דובר אמת; כל מה שיש זה מישהו שמספר שמישהי שאינה יציבה בנפשה, הודתה ברצח שאין שום הוכחה אחרת שקושרת אותה אליו.
השורה התחתונה: כל עוד לא יתייצב אדם מהימן ויודה שהוא אשר ביצע את הרצח ויספק הוכחות חד-משמעיות לכך - המסקנה האחת והיחידה היא שרומן זדורוב הוא שרצח את תאיר ראדה. לא משנה כמה ספינים יעשו, לא משנה כמה סיפורים יספרו, לא משנה כמה עלילות יעלילו, לא משנה כמה שטויות ייזרקו לחלל האוויר.