מלחמת מטבעות

לחובבי הסרטים יש את מלחמת הכוכבים. למשקיעים ולאנשי הפיננסים יש את מלחמת המטבעות. כנראה שבשנים הבאות זה יהיה הטרנד החם. הריבית הנמוכה בארץ ובעולם מערערת את מעמדו של המטבע. כל מטבע.

לאלו שמבינים רק במלחמת הכוכבים אתן הסבר קצר באיזה מלחמת מטבעות מדובר - כאשר הריבית במשק כלשהו גבוהה, כסף רב יזרום על-מנת לקבל את אותה ריבית גבוהה.

דוגמה חביבה - אם בארה"ב הריבית היא אפס והריבית על השקל היא 1% – כסף רב יזרום לישראל לטובת קבלת ריבית זו. ליד אפס ריבית, אחד אחוז זה הרבה מאוד. כאשר הריבית על השקל גבוהה מהריבית על הדולר, יעדיפו המשקיעים להחזיק שקלים ולא דולרים. ובתרגום: השקל יתחזק מול הדולר. במילה מקצועית: תיסוף.

משלמים פחות

כאשר האיזון מופר, זה מביא לידי ביטוי יתרונות רבים אך יוצר בעיות רבות. יצואני ישראל מקבלים דולרים תמורת המכירות שלהם ובתרגום לשקלים הם מקבלים פחות ופחות. יצואני ישראל הם אלו שמעסיקים עובדים במפעלים – ההוצאות שלהם קבועות, ובשקלים, ואילו ההכנסות שלהם משתנות בדולר.

לעומתם, היבואנים, משלמים וקונים את הסחורה שלהם בדולר ומוכרים אותה בישראל בשקלים. כלומר, נהנים מחוזקו של השקל. על כל מוצר שהם קונים בדולרים הם משלמים פחות ופחות שקלים.

כאשר כוחות השוק פותחים במלחמה כנגד המטבע והספקולנטים "חוגגים" מאוד קשה לעצור את הסחף. לרגולטורים, לבנקים מרכזיים ולממשלות יש תפקיד מרכזי בניווט סביבת הריבית והמטבע.
על-מנת לסבך את העניינים כדאי לדעת – מול השקל יש מטבעות רבים ולא רק דולר ואירו.
בנק ישראל מפרסם את שערי החליפין מדי יום (פרט לראשון) של יותר מ–10 מטבעות שונים.