מזה כמעט כשני עשורים מופיעות שוב ושוב מודעות "קורצות" בעיתונות הכתובה והאלקטרונית כאחד על יבוא נשים - כביכול, לנישואין. נו, זה ממש נראה כמו קיר מהפיכת השידוכין של ישראל. אבל במבט בוחן באמת אנחנו מגלים שעיקרה של המודעה איננה עוסקת בחיי נישואין מתוך עניין ערכי או שידוכין על-פי קריטריונים של השכלה משותפת, תרבות רצויה וסתם בניית קן משפחתי על שותפות ותכנים משפחתיים. המודעות החדשות-ישנות מספרות לנו על שידוכין בכיוון חד-צדדי: יופייה הפיזי בלבד של האישה, ובעיקר היותה אוביקט של תאווה בליווי של ציורים ו/או תמונות נלוות שאינן מותירות ספק מהי מטרת אותם "נישואים" עתידיים. וכמובן שמתווסף לכול גם עוד פרט לאומי/אתני: אוביקט ה"שידוך" יגיע מאוקראינה דווקא, ארץ החלומות והתאוות. ב"פנקס השידוכין" הזה הגבר הוא הקונה והאישה היא הנקנית. ממש כמו במסכת קידושין: אישה שנקנת בכסף, אח"כ בביאה (יכול להיות שבאוקראינה זה הפוך...) ולסוף בשטר. מובטח לקונה - שלא כמו בכל שידוך נורמאלי, כשהשידוך יוצא לפועל בסיכויים של חמישים אחוזים בעד נגד חמישים אחוזים נגד, הרי שכאן השידוך יצא לפועל מיידית על-פי מאה אחוז של הצלחה, ואולי גם יתווסף לו "היתר עסקה". אם זה לא סחר בנשים, אזי, מהו באמת סחר בנשים?!
שני העשורים האחרונים לא הביאו לנו תוצאות מלבבות במיוחד. לרבים מהמתפתים ל"שידוך אקספרס" הזה נכונו כמה הפתעות לא כל כך נעימות. לרבים מהם הסתבר שהאוקראיניות אינן פרייריות בדיוק וכל ביום סחר האימהות הזה הביא לכך שלאחר שהגב' המגונדרת קיבלה את האזרחות הישראלית, לאחר נישואי הבזק הללו, הרי שהיא מיררה את חיי בעלה החדש עד שקיבלה ממנה גט ונדוניה נדל"נית ובנקאית כאחד. והנה מיד אח"כ הביאה הגרושה מאוקראינה את בעלה האמיתי או את בן זוגה והלה כמובן הפך לאזרח ישראלי לאחר נישואיו לאותה אזרחית אקספרס ישראלית. היו לא מעט זקנים ישראלים שחיש קל גילו כי האוקראינית החלומית איננה אותה פילגש שהסוכן הבטיח להם אלא "עוקצנית" נדל"ן ובנק, וכך הזקנים הללו חזרו להיות עריריים ובנות הזוג הביאו את בני זוגן האמיתיים על
חשבון הפנסיונרים המשועממים. והיו גם לא מעט מקרים שהנשים עצמן גילו כי לא לשם קידושין הן הובאו אלא לסחר נשים גרידא.
חוק השבות
כל הסיפור הזה עובר בקלי קלות את אישורי משרד הפנים - שרוב זמנו הוא מוחזק ע"י שרי
ש"ס הכול כך חרדים ל"מדינה היהודית" ולהחזרת העטרה ליושנה. כאשר מדובר בחוקי אפליה נגד הערבים הרי שכל הימין החילוני נזעק למושג של "מדינה יהודית". כאשר מדובר בעניין השבת מיד עולה עניין ה"מדינה היהודית". כאשר מדובר בבעיית האפריקנים הרי שכל הימין נזעק נגד ה"מסתננים" למדינה היהודית" אבל את האוקראיניות הללו לא מכנים "מסתננות" כי מישהו סידר להן את הדרך לנצל את "חוק השבות" הציוני במרמה צינית. ואולי גם בגלל צבע עורן הבהיר, ואף בזכות קבלת לגיטימציה ממפלגה אתנית בפרלמנט הישראלי. מסתבר שרגע אחרי השמעת המושג "מדינה יהודית" - כאשר מדובר ביבוא מסיבי של נכריות ש"נישואיהן" יניבו עוללים נכרים, הרי שמושג ה"מדינה היהודית" חוזר למגירה בדום - שתיקה רועם מצד כל הלאומנים, הדתיים הלאומיים (ובראשם ארגון להב"ה...) ואף החרדים!
בימים אלה - כאשר מדי שבוע בשבוע אנו לומדים פרשיות ספר "דברים", כנגד ההתבוללות והעבודה הזרה שבאה אח"כ, הרי שנציגי "
יהדות התורה" וש"ס (עם שר הפנים ה"מפואר" שלה, שממריץ את ההתבוללות הזו...) עסוקים בקטנות ומשמשים כבובות משחק של נתניהו נגד שר התחבורה, ישראל כ"ץ. ה"מדינה היהודית" של הליכוד, של ה"בית היהודי", של "יהדות התורה" ושל ש"ס היא רק קלישאה חיוורת, מהפה אל החוץ, לצרכים לאומנים של הימין והדתיים הלאומיים ולקבלת דמי לא יחרץ של המפלגות החרדיות.
מפלגת "ישראל בתינו" חרתה על דגלה את הסיוע לעולי חבר העמים והבטיחה לפעול למענם. בין השאר נלחם שר הביטחון דהיום וראש המפלגה הזו, איווט ליברמן, להסרת הויזות לישראל מתיירים ואזרחים מאוקראינה. האם כל מלחמת הויזות הזו וההבטחה לסייע ליוצאי חבר העמים כוללת גם את ההקלה בסחר הנשים הזה - המסתתר מאחורי מודעות ה"שידוכין"?
לפני כשתי קדנציות הייתה חברת פרלמנט ממפלגת קדימה בשם
אורית זוארץ שהריצה הצעת חוק הזויה כנגד סחר בנשים - אבל באופן חד-צדדי נגד הגברים, עם עונשים פסיכולוגיים. למרות חוסר ההיגיון בעונשים וב"קורסי הגמילה" לגברים, שזוארץ הציעה הרי
שכל נשות הפרלמנט של אז הצטרפו אליה כעדר ממש. והנה כיום, עם ארבע שרות בממשלה ועם סגנית שר בכירה ועם עשרות ח"כיות תוססות מהימין קיצוני ועד השמאל תבוסתני הרי שכולן שותקות ונותנות לשיירת הנשים לעבור את מכס אשרת הכניסה, כשמודעות צבעוניות מכריזות על כך בתקשורת הססגונית. תמהני לאן נעלמו
שלי יחימוביץ,
מרב מיכאלי,
סתיו שפיר,
ציפי לבני,
גילה גמליאל,
סופה לנדבר, תמר זננדברג וכל האחרות. כל הפרלמנט סער כשנודעו ההאשמות נגד ח"כ
אורן חזן, ואילו נשות המליאה צווחו לפטרו אבל למנוע את הניצול הציני של חוק השבות ולביים צורך בשידוך להמשך הסחר בנשים, הרי שאין אפילו ח"כית אחת שתנסה למנוע.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
