האינפלציה החדשה

המילה אינפלציה מפחידה בעיקר 2 סוגי אוכלוסיות. הראשונה, אוכלוסייה שחוותה את האינפלציה המטורפת של אמצע שנות ה–80 והשנייה זו אוכלוסייה שמפחדת מהמילה ואינה מבינה אותה.

אז קודם כל הסבר קצר על אינפלציה - אינפלציה היא תהליך שבו חלה מצד אחד עליית מחירים ומאידך שחיקה של המטבע. ככל שהאינפלציה גבוה יותר כך הולכת ופוחתת האפשרות לקנות באותו הכסף את אותם מוצרים. בשנות ה-80 האינפלציה בישראל הגיע לרמה של 400% בשנה. ובכלל, מדינת ישראל חיה והתקיימה בתוך כלכלה אינפלציונית מאז הקמתה. תושבי ישראל התרגלו כי האינפלציה היא תושבת קבע וכספם נשחק בכל שנה ושנה.

אני חייב לציין כי עליית מחירים ואינפלציה מסוימת היא בהחלט תהליך טבעי וכשהתהליך בשליטה הוא אף תהליך חיובי. התהליך מסמן שהשוק מתקדם וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים (בניגוד לשוק קפוא). אך ראו זה פלא... לא כך הדבר בשלוש השנים האחרונות.

שני הקבוצות שמניתי בפתיחה מבינים גם מה זה תקליטים ולכן יבינו גם את המונח הגיע העת להפוך תקליט.

בשנים האחרונות אין אינפלציה ואף מעבר לכך - מתרחש התהליך הכלכלי ההפוך - דיפלציה.
הדיפלציה - אינפלציה שלילית - מסמלת יותר מכל על האטה בשוק. אם אינפלציה מסמנת על איבוד ערכו של הכסף שהרי דיפלציה מסמנת את התחזקותו ולכן – למה שנקנה היום מוצר שמחר, עקרונית, יעלה לנו פחות?!

לשם הדוגמאות השונות.. אינפלציה של 400% בשנה מאמצע שנות ה-80 אומרת שאם שקית סוכר עלתה בתחילת השנה 10 שקלים – בסופה של אותה שנה המחיר עלה ל 40 שקלים.

כיום האינפלציה בישראל עומדת על מינוס חצי אחוז ובמבט קדימה יש מחלוקת קשה בין בעלי המקצוע השונים נותני התחזיות - האם האינפלציה תחל לטפס (סוף-סוף) לצד החיובי או שמה אנחנו עדיין רחוקים ממנה לשנים הקרובות.

לסיום ובקצרה, האינפלציה נמדדת על-ידי חישוב תנועת מחירים של מספר פרמטרים כגון מחירי התחבורה, מזון, דיור, ביגוד, דלקים וכן מתתי סעיפים שונים. החלוקה מאפשרת למדוד רמות אינפלציה שונות בנטרול השפעות נקודתיות או עונתיות.

אל תפחדו מהמילה ואל תפחדו מהתהליך.