היהדות רואה באדם את נזר הבריאה. כל הסובב אותו נברא למענו, הוא עצמו נברא בצלם אלוהים, ותכליתו לעבוד את האל ולפארו. בעלי החיים נתפסים כחסרי נפש ותודעה (היוצא מן הכלל הוא הנחש בספר "בראשית", שיש לו רצון משלו). כך גם בדתות ובמסורות אחרות. גם אלו המייחסות קדושה וייחוד לבעלי חיים, או רואות בהם גלגול נשמה של בן אנוש, עדיין אינן מייחסות לחיה רגשות, תודעה או נפש.
אין ספק כי לאדם כישורים אינטלקטואליים ומוטוריים שאין לשום בעל חיים אחר, וכך הצליח להגיע להישגים כבירים. אך לומר כי לאדם לבדו יש תודעה ורגשות פשוט אינו נכון, והחיים מוכיחים את ההיפך. כל מי שקרוב אצל בעלי חיים יודע כי הם בעלי "אישיות" משלהם. כל מיגוון הרגשות של אהבה, שנאה, אדישות, קינאה, חרדת נטישה, חשדנות, שמחה, עצב ואבל - מצויים אצל בעלי חיים. הדבר בולט במיוחד אצל חיות המחמד. ניתן אולי לומר שהקשר המיוחד בינינו ובינם גורם לנו לייחס להם לעיתים תכונות אנושיות שאין להם, אך ברור שהגישה הפשטנית לפיה מה שמניע את החיות הם רק דחפים בסיסיים, נובעת מבורות וצרות מחשבה.
כחובבת חיות מושבעת שגדלה מילדותה איתן, יכולה אני להעיד על תכונות אנושיות מובהקות אצל כל אחת מהן. להקה של כ-20 חתולים המשוטטים במשק של משפחתי מורכבת בעצם מ-20 עולמות אינדיווידואלים. לכל אחד מהם הרגלי אכילה ומנוחה ויחסי אהבה, קינאה ואפילו "סנוביות" כלפי האחרים.
הכלבים לדורותיהם אשר חיו בביתנו, יכולים לככב כל אחד ברומן ביוגרפי עב כרס. נדמה לי לעיתים כי ייחוס תכונות אנושיות לכלבים עושה עימם עוול, כי רגשותיהם אמיתיים ונאצלים עשרות מונים מאלו של בני אדם. כיצד נוכל להשוות שימחה אמיתית של כלב, שאינה תלוייה בדבר, לזו של אדם הכרוכה במניע כלשהו. האם נוכל להעלות בדעתנו כלב שיבגוד בבעליו, ואפילו אם לא יספק את כל צרכיו?
אספר כאן על כלבה שהגיעה לביתנו, צעירה ופראית, והצטרפה למשפחה שכללה כבר חמש נפשות ושני כלבים. אחרי מות אחד הכלבים, אליו נקשרה במיוחד, יכולנו.
לעקוב אחרי השינוי שחל באופיה - תהליך של התבגרות ו"כובד ראש" בעיקבות הטראומה.
תופעה מעניינת נוספת היא הכרת בעלי חיים ב"מנהיגותו" של אחד מהם, והדבר אינו קשור כלל בגודלו, כוחו ועוצמת קולו, אלא בוותק שלו ובתכונות אופיו.
בעיני חיית המחמד, היא המרכז ואנו נולדנו לשעשע אותה. אנו יכולים לנבא את התנהגותה, כולל "מניפולציות" שתעשה בכדי לסחוט מאיתנו פינוק. היה מי שקבע כי אורח שיבוא אלינו מכוכב אחר יהיה בטוח כי חיות המחמד הם אדוני הארץ והאדם רץ ומנקה אחריהם.
אך לא רק לחיות המחמד איננטליגנציה ותודעה. חוקרי חיות בר ויצורים ימיים גילו דפוסי התנהגות "אנושיים" גם אצל יצורים הנחשבים נחותים. ייתכן גם כי יצורים מיקרוסקופיים ניחנו ביכולת מחשבה, אלא שאין אנו יכולים להבחין בה עקב קוצר בינתנו.
ואולי האדם אינו היצור הנעלה ביות אחרי הכל...
