גול עצמי

ה"דיל" שנרקם בין שלי יחימוביץ' לבין איתן כבל הסתיים, מן הסתם, בשער עצמי. אחרי ככלות הכל לא צרך להיות אסטרולוג או נביא כדי לדעת מראש שהפסדם של השניים הוא ממש משותף, ובסופו של דבר לא יזכה איתן כבל לעמוד בראשות המפלגה האבודה, כשם ששלי יחימוביץ' יכולה רק לחלום על ראשות הסתדרות האובדים.

גם אם עדיין מתעקשים שני המתמודדים הפוטנציאליים על כך שידם לא הייתה כלל במעל וכי לא נרקם שום "דיל" שכזה ביניהם - המציאות מוכיחה בדיוק את ההפך. כי יש, מסתבר, גם מסמך, גם קלטת, והדברים כמובן מדברים כנגדם.. אין זאת כי אם השניים כרתו בכך את הענף שעליו הם יושבים וחרצו את גורלם במו-ידיהם.

למראית עין

כך או אחרת, אין עוד ספק שהשניים איבדו את שארית האמון שרחשו להם בוחריהם הפוטנציאליים. ואם לא די בכך, הרי שמפלגת העבודה, שאותה הם אמורים לייצג, ספגה בעטיים עוד מכה אנושה, בנוסף למכות שמהן היא סובלת ממילא.

הדברים אמורים באירוע מביש, מעורר סלידה, דוחה ומביך, שנגרם בעטייה של ברית אומללה שכרתו ביניהם שלי יחימוביץ' ואיתן כבל רק לצורך הבטחת בחירתם, בעוד שהמחלוקות הגדולות הנטושות ביניהם בחיי היומיום נותרו, כמובן, בעינן.

תחזית הבחירות הכפולות די ברורה: אבי ניסנקורן ימשיך, כמובן, לעמוד בראש הסתדרות העובדים, ללא מאבק, בדיוק כמקודם. שלי יחימוביץ', לעומת זאת, תאכל את הכובע פעמיים, באשר היא איבדה, במו-ידיה, הן את הסיכוי הגדול שהיה לה להיבחר למזכירת ההסתדרות, והן את שארית הפופולריות שהייתה מנת-חלקה במפלגת העבודה השסועה.