ירושלים של מעלה ושל מטה

בשנה זו אנו מציינים חמישים שנים לאיחודה של ירושלים. מלחמת ששת הימים בחודש אייר תשכ"ז הייתה גולת הכותרת של ניצחונות ישראל מאז הכרזת המדינה ומלחמת העצמאות. מחד-גיסא, מלחמה זו החזירה למדינת ישראל את יהודה ושומרון, רמת הגולן, גוש-עציון ובעיקר את ירושלים המזרחית ושריד בית מקדשנו - הכותל המערבי והר-הבית. מאידך-גיסא, למלחמה זו הייתה השפעה גדולה על מהלך חיינו בארץ שהבליטה את יד ה' בכל המאורעות והמלחמות הללו והניסים והנפלאות שעשה ה' עמנו בארצנו המתחדשת.

עיר רבת פנים היא ירושלים. עיר שנשזרו בה קודש וחול, דתות ואמונות, תרבויות ולשונות וישן וחדש. במקומות רבים מתייחסים אל העיר ירושלים כאל מרכז תודעתו של העם היהודי, הדבר בא לידי ביטוי בחגים כאשר אנו שרים "לשנה הבאה בירושלים" בסיומו של ליל הסדר, ובריקודים של "לשנה הבאה..." בסיומו של יום הכיפורים.

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכ"ג, ג'). מצינו מדרש על פסוק זה: "אמר ר' יהושע בן לוי; 'עיר שעושה כל ישראל חברים' (ירושלמי, חגיגה ד, ו'). ומצינו מדרש נוסף לפסוק זה בתלמוד הבבלי: "לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה " (תענית ה' ע"א). שתי דרשות אלו כאשר האחת דנה על חיבור בין אנשים והאחרת על החיבור לעיר עצמה במובן הפיזי, שתי דרשות אלו משלימות אחת את רעותה.

מהי ירושלים של מעלה ומהי ירושלים של מטה?

יש משהו בעיר הזו שמסוגל לחבר במובנים שונים ומגוונים. היא מחברת זמנים ותקופות, היא מחברת אנשים ואישים. לא בכדי מפרש ה"פני משה" כשעולים לתוכה נעשים הכל חברים וכולן שווים זה לזה. ה"יחדיו" של כלל ישראל הוא הגורם המוביל לניצחונותיו במהלך הדורות. פירוש מעניין על מהותו של ה"יחדיו" שמעתי מנשיא ישיבת נחלים הר' יוסף בא-גד ששמע ממורו ורבו הגאון הרב אברהם קרול מירושלים. מצינו בתנ"ך בין היתר, שלוש פעמים את המושג "יחדיו".

א. - בעקידה - "וילכו שניהם יחדיו" (בראשית כ"ב, ו').

ב. - במתן תורה - "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות י"ט, ח').

ג. - בירושלים - "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכ"ג, ג').

מהיכן קיבלנו את ירושלים? מה"יחדיו" של העקידה, מאותה מסירות נפש של אב ההולך לעקוד את בנו, ובן המסכים להיעקד. בניסיון העקידה ביטא אברהם אבינו את נכונותו לבצע את ההוראה האלוקית עד תום וללא שיור. אברהם כפף את עצמו לרצון ה' באופן הנעלה ביותר והיה נכון למסור לקב"ה את היקר מכל, את הבן יצחק שנולד לו בגיל מאה. אותה מסירות נפש ממשיכה עם קבלת התורה ב"נעשה ונשמע" יחדיו, עד לירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. הקב"ה מחכה לראות את השתדלותנו בתפילה ובמעשים טובים לבניין ירושלים. זאת ירושלים הבנויה משני רבדים של מעלה ושל מטה.

במשך אלפי שנים התפללו היהודים בארצות גלותם שיזכו לשוב לירושלים ולראותה בבניינה. השיבה לירושלים של מטה היא שתוביל להשראת שכינה ולבניינה של ירושלים של מעלה. במעלה זו עם ישראל ייטיב את הנהגתו בתורה ומצוות אשר יבטלו את הגלות. רק באהבת ישראל ואחדותו תבוא הגאולה האמתית.