כשמספר הסלולרי אפוף מסתורין

במדינת ישראל, שורצת הטלפונים הסלולריים, אין אפילו ספר-טלפונים אחד שירוכזו בו מספרי מנוייהם, וזאת כאשר בארץ הזאת מסתובבים כ-12 מיליון טלפונים ניידים. חרף כך לא מצאה עד היום אף אחת מהחברות הסלולריות לנחוץ להעניק את השרות הזה, והיא מותירה בכך את המנויים הרבים עם הלשון בחוץ.

אחרי ככלות הכל יש כמעט לכל אחד מאיתנו לפחות טלפון סלולרי אחד, אם לא שניים-שלושה. האמת ניתנת להיאמר שחיים שלנו כבר לא ייתכנו בלעדי מכשיר הקשר הזה, ובדרך כלל הוא גם ממלא את מקומו של הטלפון הנייח, השוכב לא אחת בבית ככלי-אין-חפץ בו.

התעלמות מפרסום

מסתבר שגם האינטרנט רחוק מלהושיע. בעוד אתרי החברות הסלולריות גדושים במידע מקיף ומפתה על אודות הניידים שלהן - הם מתעלמים, משום מה, מפרסום הטלפון של בעליהם. גם מי שפונה טלפונית, כמוני, כדי לברר מספר מסוים - חזקה עליו שיעלה חרס בידו.

אז לא זו בלבד שאינו בנמצא ספר-טלפונים - גם החברות הסלולריות עצמן דוממות ואינן מוכנות לספק את המידע הנדרש. דברים אלה אינם אמורים, כמוטבן, באותם מספרי-טלפון מסווגים, שבעליהם אינם מוכנים בפרסום מספריהם ברבים. כבודם של אלה אכן מונח במקומו, ממש כמו של אלה שהם בעלי טלפונים נייחים, המקשים להישאר בעילום המספר. אלא שמספרם של כל אותם טלפונים מסווגים בטל בשישים, לעומת מספרם של הטלפונים הגלויים. אז למה לא לפרסם אותם?

שרות לקוי

אז נכון שהטלפון הסלולרי נחשב לאחת מהמצאות הדור הפופולריות, אבל השרות הניתן עבורו לוקה בחסר ומצוי במרחק של שנות-אור מהמאה ה-21. מאז שיווקו של הנייד, לראשונה בארץ, חלפו כבר שנות-דור. חברת פלאפון" הייתה הראשונה לשווקו, ובעגה הרווחת גם הפך שמה לשם נרדף למכשיר הנייד, ממש כמו ש"פריג'ידר" הפך לשם נרדף למקרר, ו"ג'יפ" לשם נרדף לרכב-שטח.

לא נותר אלא להפציר בכל אותן חברות סלולריות, הצצות במדינה חדשים לבקרים, לקחת את עצמן בידיים ולמלא את החלל הריק מהר ככל שניתן.