גילוי נאות: אני רואה בפסקת ההתגברות כפי שהיא נדונה בימים אלה בתוכנו פסקה שהזיקה גם לתומכים בה היום בהיותם רוב פרלמנטרי שהוא תמיד זמני בחברה דמוקרטית- גדול מברכתה. האיום של עליונות הכנסת מכל מקום על בית המשפט העליון - לא נעלם מעיני איש בארץ ובעולם גם בבריטניה בה הולכים משפטנים בכירים ומערערים על הקונבנציה כי אין מעל לפרלמנט שום סמכות לגלית היכולה להתערב בחקיקה ותובעים כי העם ינוהל על-ידי החוק ולא על-ידי המחוקקים.
אחרי הגילוי הנאות הזה אורשה לומר כאחד מאזרחי המדינה בשנת השבעים שלה: החיפזון הפוליטי בהעברה ברוב קואליציוני חקיקה המאשרת התגברות על פסקי בית המשפט העליון, מעורר דאגה, לא רק מבחינת התוכן אלא בעיקר מפני צעד הנראה בעליל כבלתי בשל, כבלתי מבורר על-ידי הציבור, כבלתי נחקר על-ידי האקדמיה, כבלתי אחראי במציאות שהיא לעולם מורכבת, ובישראל היא מורכבת יותר מאשר בכל מדינה שאני יודע להעלות על הדעת. האמירות המצדיקות את החיפזון שכולו "בהילו" כאילו יש דברים מכבר, חוק התגברות בקנדה (מוגבל לחמש שנים) שלידתו בפרשת המתחים בין קוובק לממשלה הפדרלית, מציאות זרה לחלוטין לישראל, או עליונות מוחלטת של הפרלמנט באנגליה בלי לקחת בחשבון מה מתרחש שם אל מול התביעה של מערכת המשפט של
האיחוד האירופי התובע ציות של כל מדינות האיחוד, כולל בריטניה, אינן נהירות לציבור, אינן מדויקות למצאי הישראלי, והן בודדות ובלתי מקובלות במאתיים, למעלה ממאתיים ריבונויות בעולם.
גם לדידם של אלה הרואים כורח דמוקרטי כביכול להעביר בישראל פסקת התגברות, חובה אזרחית עליונה היא לבחון מהלך גורלי כזה בנחת מקסימלית. השאלות המכריעות של מה, של באיזה רוב, של מניעת התאזרחות נורמטיבית של עריצות הרוב הפרלמנטארי, מחייבת על-פי כל קנה מידה אתי, בחינת כל המורכבות. מציאות מתהווה במהירויות האור בישראל, ומה שנראה כאילו סכנה קיומית המצדיק חיפזון במשקל של פיקוח נפש כמעט, עשוי להתברר מהר מאוד כמה שיפגע פגיעה אנושה במה שלא הועלה עדיין על הדעת כי הוא לא קרה עדיין במדינה בה הכל קורה.
אני רוצה להאמין כי עמידתו של ראש הממשלה על כך שחוק שהוא כנראה בין החפצים בו בימים אלה, לא יוטל כבר היום, לאלתר, בלא בחינה נוספת לתוך כור ההצבעות של הכנסת, נובעת מהבנתו המאירה כי הזהירות וההגינות מחייבים בחינה מדוקדקת שטרם הבשילה.
אני חוזר ואומר, לדידי, נוח לה לפסקת ההתגברות שלא נבראה כלל משנבראה, אבל כשרוצים לברוא אותה, נפשפש היטב היטב במעשינו, וניזהר בעצמנו שמא נגזור על עצמנו בחפזנו בוסר שלא יוכל לתקון.
שבעים שנה אנו חיים את המדינה בצוותאשלא חסרה מחלוקות והמחוקק חקק והשופט שפט והיינו מדינת חוק, מלאתי משפט וצדק לן בה. יום לפני תום הפרק הנהדר הזה בחיינו, לא נאה לנו למהר ולשנות סדרי בראשית של המדינה הזאת. אם נגזר לשנות - בשובה ונחת. בשום שכל.
בתום לב, במידה, בראיית הנולד, באימוץ עליונות העתיד.
