ראש ממשלת ביביסטן ונשיאת בג"ציסטן

"חשוב להדגיש כי כשאנו מבקשים להתהדר, ובצדק, כלפי עם ועולם בהיותנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, עלינו לזכור כי אחת הערובות ההכרחיות לכך היא שמירה על מערכת בתי משפט עצמאית, מקצועית ובלתי תלויה, המקיימת ביקורת שיפוטית המגנה על עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה".

מול דבריה אלה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ניצבים דבריה של כלת פרס ישראל למשפטים, פרופסור רות גביזון: "אין תקדים בעולם למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד-על לחוקי יסוד, ונוטל לעצמו סמכות של ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, ללא קיומו של מסמך חוקתי שלם וללא הוראה מפורשת".

בין השתיים האלה מתקיים ויכוח אמתי ותרבותי על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. מי שקורא את דבריה של גביזון מבין שהנשיאה חיות מתעלמת מהעובדה שאיש לא הסמיך את בית המשפט העליון לקיים "ביקורת שיפוטית", כלומר לפסול חוקים שחוקקה הכנסת, ומתעלמת גם מכך שלישראל בכלל אין חוקה, ולכן איש לא יודע על מה בדיוק היא מדברת כשהיא מזכירה את "עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה".

המילים האלה: "עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה" מציבות בפנינו את השאלה העיקרית שעל סדר היום: האם עקרונות אלה מחייבים אותנו להשאיר בארץ את הפולשים הכושים, שהגיעו אלינו ממצרים שבה לא נשקפה להם כל סכנת חיים?

חסרת תקדים

כל מי שתחושת צדק מפעמת בלבו מתקומם נגד הפשע שביצעה המדינה כלפי תושבי דרום תל אביב, וכל מי שבקיא בהיסטוריה של השנים האחרונות יודע שמי שכפה על המדינה לבצע את הפשע הזה היו חבריה של חיות בבית המשפט העליון, לא רק בחוקים שהם פסלו, אלא אף קודם לכן בהחלטותיהם לגבי עתירות שהוגשו להם.

האמת היא ששנאת האחים חסרת התקדים מאז קום המדינה, שהיא בעיקר תוצר של הרשתות החברתיות, שבהן מתלהמים משני הצדדים מלהיבים זה את זה, מונעת כל דיון רציני בשאלה הזאת. בין אלה המנבאים את קץ הדמוקרטיה והפיכתנו לביביסתן, ובין אלה הטוענים שכבר עכשיו אנחנו בג"ציסטן, לא ניתן לגשר באמצעות נימוקים הגיוניים.

בספרו "הארנק והחרב" מתאר דניאל פרידמן את החוק שהוא רצה להעביר כדי להסדיר את היחסים שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. פרידמן הציע להקנות "לעליון סמכות לבטל חקיקה של הכנסת... בית המשפט חייב לדון בנושא כזה בהרכב של תשעה שופטים לפחות, והחלטה על ביטול חוק תוכל להתקבל רק על-ידי רוב של שני שלישים מהם. לכנסת ניתנה אפשרות "להתגבר" על ביטול החוק באמצעות חקיקה שתתקבל ברוב של 61 חברי כנסת".

פרידמן, חתן פרס ישראל למשפטים, שהיה ממקימי תנועת השמאל שינוי עם חתן אחר של פרס ישראל למשפטים, אמנון רובינשטיין, התווה את הדרך ההגיונית והנכונה להתמודד עם הנושא. כל מי שמציג את פרידמן וחבריו לדעה כעוכרי ישראל, שמטרתם היא להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, פשוט יצא מדעתו.