שבוע לאחר מערכת הבחירות המוניציפלית הרי שהתמונה העולה מתוצאות הבחירות הללו - ביהדות החרדית, מסתבר שישנה הפרדה גמורה בין המושגים "יהדות תורתית" ל"חברה החרדית". כל סכרי האמונה, הערכים וה"שולחן ערוך" הקדוש לא רק שנסדקו ונפרצו אלא פשוט נאטמו וחוסלו. והתמונה הקשה ביותר שעלתה מול עינינו הדומעות באה מעיר הכרמל, מחיפה. מעגלים, מעגלים של בני תורה ובחורי ישיבה רוקדים, כבימי "עגל הזהב" הקשים, מסביבה של אשת שמאל אנטי דתית שממוקמת, כיאה לשכמותה, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ובאמתחתה הבטחה להעניק את ה"מועצה הדתית" בעיר חיפה לרפורמים ולקונסרבטיבים, שמזמן בעטו בתורת ישראל. הגב' הזו הגיעה "במקרה" ל"מסיבת הניצחון" של מפלגת "דגל התורה" בחיפה, והנה פשטו עליה אותם בחורים הטוענים ללימוד תורה, ורקדו מסביבה תוך המטרת עבירות בזו אחר זו.
אם על שכמותם מבססים החרדים הציונים את סירובם לשרת בצבא משום "לימוד התורה" אז באמת שיאיר לפיד ו
עפר שלח צודקים, ואת השבבניקים הללו צריך היה לגייס מזמן, ובראשם את מסיתיהם כמו אלפר וזיסמן מחיפה. כל קשר בינם לתורה הקדושה מקרי בהחלט - מהלכות צניעות ועד לדקדוק בתרי"ג המצוות. הגב' הזו לא הגיעה "במקרה" אלא שהמקרה תואם מראש בינה לבין פרחחי העסקנים של "דגל התורה" - מפלגה דתילונית שבכירי עסקניה מאסו ומרדו בתורה הקדושה ובהלכות ה"שולחן ערוך". אם
הרב שך היה בחיים הוא מזמן היה קורא להחרים את המפלגה הזו, שכוחה עלה לא משום אברכי המשי אלא משום הצטרפותם של המוני "חרדים לייט" לשורותיה, שמזמן אימצו אורח חיים שדומה יותר לעולם החילוני מאשר אפילו לעולם ה"לאומי דתי". ריקוד התועבה הזה הוכיח שהללו יונקים מטומאת הסרטים הנאלחים שהפכו ללחם חוקם היומי, ולא עוד מעיקרי תורתנו הקדושה ומציוויי הצניעות שלה.
וזה לא רק "דגל התורה"...
אבל מופקרי "דגל התורה" מחיפה היו רק ה"דובדבן" החמוץ שבקצפת ההוללות החרדית בבחירות המוניציפליות האחרונות. הקרבות בין החרדים לבין עצמם - בחיפה, בירושלים, בבית שמש, בבאר שבע ובכול יישובי המדינה, הוכיחו כי לא עוד ענייני התורה, הדת וזכויות היהדות החרדית הם אלה שמנחים את חובשי המגבעות והשטריימלים ואת לובשי החליפות השחורות והקפוטות. הפרוד ביניהם והעדפת האנטי דתיים על פני אחיהם שומרי המצוות הפך לעיקרון העיקרי והיחיד של החרדים הציונים של "דגל התורה", אגו"י ו
ש"ס. הרבנים ו"גדולי התורה" הדמיוניים הם רק כחומר ביד היוצר. זהו תיאטרון בובות המנצל בציניות את הצורך למשמעת דתית של היהדות החרדית, אבל רק כשזה אמור לגבי תורה ומצוות.
"רבני ערים" כהרב
יהודה דוד וולפא בראשל"צ נותנים, מזה עשרות שנים, הוראות לחרדים לבחור במועמד אנטי דתי כנגד המועמדים החילוניים. בירושלים עושים פלגים חרדים "רדיקלים" ככול יכולתם כדי לפגוע בהצלחת המועמד החרדי להיבחר לראשות העיר, וכך גם בבית שמש הסמוכה. הסכרים כולם נפרצו ובחירת נשים חילוניות - אנטי דתיות מוצהרות, הפך לעניין של מה בכך ומחר גם נשים חרדיות תרצנה להיכנס לפוליטיקה העכורה הזו. רבנים חשובים, כהרבנים
שלום כהן וחיים קניאבסבקי, חתמו תמיכה בהיבחרות אישה המרימה את דגל התועבה, לראשות העיר כפר סבא. החילונים האנטי דתיים אינם מפסיקים לצחוק בדרכם אל הבנק, כשהם מביאים משם את כספי הדמי לא יחרץ לחרדים, כדי להטותם ממסילת היהדות. זה כבר הפך ללא מצחיק אלא למעיין בכי. את התשובה למה הפך המושג חרדי אפשר למצוא בפתיחת מגילה איכה...
ואני בשלי תורה ולא "חרדיות"
אני אומנם שומר תורה ומצוות ומשתדל להלך על-פי ציווי ה"שולחן ערוך", ובדקדקנות, אבל דווקא משום כך הגעתי למסקנה שאינני יכול עוד להיקרא "חרדי". ה"גפילטע פיש" וה"צולנט" אינם מאווי הקולינרים, מחקייני "קול חי", "קול ברמה" ושאר כלי התקשורת הצפון קוריאנים של החרדים מאסתי כבר לפני עשרות שנים, אני חושב שצריך להיצמד לציווי התורה ולצניעות הגבר והאישה היהודיים ולא להתפרחח כטומאת הגויים וכל החקיינות החרדית לעולמות התועבה של הנכרים והחילוניות הציונית אינם עוד חלק ממני. ולכן, משהבינותי כי כל עניין "גדולי ישראל" הפך לבדיחה של צאצאי רבנים תמימים כמו יענקי - מנקי קנייאבסקי ובני משפחות קרליץ ויוסף, הרי שהבינותי גם שהמושג "חרדי" לא רק שאיננו עוד מושג תורתי אלא שגם ערכי החילוניות הישראלית הם הרבה יותר מלאים ומוסריים ונעלים מהתוכן החדש שהוצק לתוכן הנקרא "חרדי", ולכן אשמח לא להגדיר את עצמי בשם "חרדי", שם המבזה את תורת ישראל ולועג לחוקת ה"שולחן ערוך".
הנקמה של אריה דרעי באבוטבול
לא במקרה נפל
משה אבוטבול בבית שמש. הספרדים בעצמם נקמו בו - ויש להניח שגם
אריה דרעי איננו מזיל על כך דמעות, אלא אם הן "דמעות תנין" בלבד. אבוטבול טיפח את אנשי "
יהדות התורה" ואילו בספרדים של ש"ס הוא זלזל. בבחירות הקודמות הוא דאג שש"ס לא תכניס עוד שלושה מנדטים וכי
ירון לוי - נציגו של דרעי, ימצא את עצמו בחוץ. לא במקרה הגיעה הנקמה בבחירות הללו כשש"ס עלתה לשלושה מנדטים בבית שמש אבל לא כל מצביעיה הצביעו לאבוטבול, לראשות העיר, וכך נבחרה לתפקיד עליזה בלוך. ולידידי ה"חרדים" בבית שמש - ובמיוחד אלה מ"דגל התורה", רק אומר שאם לדידם זו שמחה גדולה להיבחרות אשת שמאל אנטי דתית הרי שבהחלט אפשר גם לשמוח על בחירתה של אישה דתית וצנעוה לראשות העיר בית שמש...
