לא למדינת איסראעיל

רותם סלע, ילדה-טובה-קריית-חיים, אח"מית בעולם הבידור והתרבות הישראלי, הצליחה בהבל פוסט בחשבון האינסטגרם שלה, למצות במילים כל כך מעטות, את הכשל הכל כך קלוסאלי של מערכת החינוך הישראלית.

מערכת החינוך הממלכתי, לא כולל הממ"ד, הציבה לעצמה יעד ברור: לגדל כאן 'יהודי חדש', ישראלי נטול שורשים. ומה קיבלה? – אזרח נטול היסטוריה, יהודי פוסט ציוני, שמדינת היהודים שהקימו אבותיו, אינה בגדר ערך בעיניו. סוג של 'פוסט יהודי', שאין לו בעיה לראות כאן את מדינת איסראעיל: מדינת כל אזרחיה וערבייה, מסתנניה ולאומיה. הרי כולם שווים, לא כן?

למי שאיננו בעניינים, רקע קצר: אושיית האינסטוש התייחסה בחשבונה לאזהרת השרה מירי רגב: אם מפלגנץ תנצח, היא תקים קואליציה בתמיכת הערבים. מכאן קצרה הדרך לפוסט האווילי הזה:

"...ואני שואלת את עצמי... ומה הבעיה עם הערבים??? ריבונו של עולם, ישנם גם אזרחים ערבים במדינה הזו. מתי לעזאזל מישהו בממשלה הזו ישדר לציבור שישראל היא מדינת כל אזרחיה? וכל בני האדם נולדו שווים, וגם הערבים רחמנא ליצלן הם בני אדם"...

כולם שווים

השמאל הסהרורי, הפוסט ציוני, לא היה מנסח את זה יותר טוב. בטח ערביי ישראל, שהיו שמחים לראות כאן את מדינת איסראעיל.

אבל ככלות הכל רותם סלע לא אשמה. זה החינוך שקיבלה. הזהות היהודית, שפעם הייתה סלע קיומנו, נשחקה עד דק, ובמקומה פיטמו את מוחם של התלמידים בתיאוריות קוסמופוליטיות, הומניות, ליברליות. רק לא יהודיות. הרי כולם שווים, לא כן?

אז נכון שבני האדם נולדו שווים, אבל בפועל הפכו חלק מהם, במדינות הנצרות והאיסלאם, למפלצות, לחיות אדם, לזוללי יהודים לתיאבון. מה לא עשו על-מנת להשפילם, לנדותם, לכלותם מעל פני האדמה? פרעות ופוגרומים, אינקוויזיציות ועלילות דם, גירושים ושחיטות ושואות בנוסח 'כצאן לטבח'.

עד שקמה התנועה הציונית והעמידה חלופה בריאה לחיי הניוון הגלותיים. במאמץ אדיר התהפך מהלכן של אלפיים שנות. היא ריכזה את עם ישראל בארץ ישראל – חבל ארץ טורקי נידח, שמעולם לא התקיימה בו שום מדינה, מאז ימי מלכי ישראל, והקימה בו מדינה יהודית-דמוקרטית, ראשונה באלפיים שנות. ברוב טובה העניקה זכויות אזרח אישיות, לא לאומיות, לערבים שנלחמו במאה השנים האחרונות לריסוק הבית היהודי הלאומי.

סיעות עויינות

המדינה היהודית היחידה עלי אדמות, לא נועדה לפתור את בעיות הערבים. אבל ברוב אבירותה הושיטה יד לשכניה ולערבייה, ברוח מגילת העצמאות. תשובתם הייתה מלחמת השמד. סיסמתם הייתה 'אידבח אל יאהוד'. אבל המדינה היהודית לא נהגה בהם כפי שהם עלולים היו לנהוג, רח"ל, אילו ניצחו ולו רק פעם אחת. הרוב היהודי העניק למיעוט הערבי כל מה שלא קיבל אף ערבי במרחב: דמוקרטיה ורווחה וביטחון אישי. הוכרה זכותו לבחור נציגים לכנסת של היאהוד, אבל תמיד הצליחו לשלוח דווקא את הזיבורית: ח"כים עויינים, מהם שמדברים גלויות על כליונה ומהם שמסייעים בגלוי ובחשאי לנתעבים שבאויביה.

הצבעתם הקבועה לאותן סיעות עויינות, חושפת את עויינותם למדינה היהודית, שלגביה כתבו ב'מסמך החזון' הגזעני, כי "ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית שיזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב". המסמך דורש את ביטול חוק השבות; ביטול הגדרת ישראל fמדינה יהודית והפיכתה למדינה רב תרבותית; שיבת כל הפליטים; נסיגת ישראל לגבולות 1967, והקמת מדינה פלשתינית נקיה מיהודים בשטחים שיפונו; מתן אוטונומיה לערביי ישראל, ועוד הבלים שכאלה, שאפילו השמאל השפוי לא מוכן לאמץ.

uזו לידיעתך, רותם סלע, עמדת המתונים. המיליטנטים מהחמאס והג'יהאד ואש"ף מדברים גלויות על השמדה מוחלטת של המדינה היהודית ויהודיה, כולל רותם סלע, והקמת פלשתין 'יודן ריין' מן הים עד הירדן. גורלם של הכופרים היהודים יהיה כגורלם של כל הכופרים האחרים, בעיקר הנוצרים, תחת מגפי האחים המוסלמים ואל קעידא ודאעש ושאר החולירות.

את כל זה לא סיפרה מערכת החינוך לרותם סלע, שבתמימותה לא מבינה מדוע ישראל אינה מדינת כל אזרחיה. אז במקום החינוך הקלוקל, קבלי טיפ: עד לעידן אחרית הימים, ימי 'וגר זאב עם כבש', יזדקקו היהודים למדינה יהודית. רק באמצעותה יבטיחו את הקיום היהודי, מול שוחרי אובדנה. וגם אז, כדאי שתמיד נהיה הזאב במשל הזה, לא הכבש.