עד לפני כשנתיים מקובל היה לשלוח סוקרים לחנויות המתחרות הקרובות על-מנת לבדוק מחירים של מוצרים רגישים ולהוריד מחירים. היום המצב הוא שונה לחלוטין. בעיקר בעקבות שקיפות המידע ברשת.

עדיין שולחים סוקרים, בדרך-כלל עובדים מובילים בחנות, אבל המשימה מוגדרת כעת אחרת "יש לבדוק באיזה מוצרים אפשר להעלות מחירים או באיזה מוצרים הרשת שלנו זולה יותר ללא כל הצדקה".

בתקופה האחרונה חלה התייקרות זוחלת וסגירת פערים משמעותית, כחלק מהתהליך שיפור אחוזי הרווח של הרשתות - והכל על חשבון הצרכן אשר מרחב התמרון שלו הולך וקטן.

קנייני הרשתות מעלים את מחירי הצרכן לאחרונה בעיקר במותג הפרטי של הרשת ולעיתים מחיר המותג הפרטי אף גבוה ממחיר המוצר הממותג. למה אתם שואלים? התשובה פשוטה - כי אפשר, מאחר שלצרכן הישראלי אין באמת מודעות צרכנית אמיתית. כלומר, הוא אינו בודק ואינו מחרים סחורה יקרה.

רוצים דוגמה אחת מני רבות? בבקשה. רמי לוי החל לייבא לפני כחצי שנה פירות קפואים ומכר אותם במחיר של כ-10 ליחידה. אולם שנוכח לדעת ששופרסל וסנפרוסט מוכרים במחיר של 13-12 שקלים, הוא החל לצמצם פערים ולא כי מחיר חומר הגלם או שער החליפין התייקר.