"עמונה-אלימות"

בהמון אלימות נהגה המשטרה בעמונה. אמור מעתה: "עמונה אלימות". 200 פצועים. גוגלות מנותצות, ח"כים [מהימין] פצועים, ידיים שבורות, רגליים מוכות, עיניים חבולות ["פנסים"] דם, סוסים, פרשים, אלות, כח ועוד כח - והרבה כח - והצלפות - והרבה רוע.
צפיתי בתמונות הצלם פישמן, בחדשות ערוץ 10, באיש משטרה מכה ומצליף באלה ראשים ישובים, חובל ומכה. מצליף ומרביץ. כולו ב"אטרף". כולו ב"שגעת".

זוהי המשטרה שלנו. זהו המפכ"ל שלה - מפכ"ל שעניינו טרם התברר בוועדת זיילר בעניין פרשת פריניאן.

שנים רבות אני צועק זאת, כותב, שולח, מצלם, והכל מחרישים. זה היה מאז ימי ניצב דוד קרואזה כמפקד מרחב דן - עת הפגנות הסטודנטים ברמת אביב ועוד הרבה קודם לכן.

את האלימות הזו חש גם "האזרח הקטן" הזוכה ליחס פוגעני, מעליב, משפיל, מזוויע, מתנשא בכל ביקור בתחנת משטרה.

את האלימות הזו ניתן למצוא במאות חקירות מח"ש - במאות מתיקי מח"ש - בכל הקשור להכאת אזרחים עד זוב דם [משטרת הרצליה] עד שנפחו נשמתם. עד הרג. כך ממש.

המשטרה שלנו - ימי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - ימי המהפיכה החוקתית - היא משטרה אלימה וכוחנית.

כשהמח לא עובד - הכוח פעיל - ועוד איך - ובמלוא העוצמה.

עושים עבודה קלה. רוצים הצלחות ב"כח" כשאין פיצוחים ב"מח".

כאשר לא מצליחים לפענח מאות תיקים פתוחים של מקרי רצח, עשרות שיצאו מביתם ו"נעלמו" מבלי שוב, מאות ואלפי תיקי פשיעה בלתי פתורים זה יוצר תסכול במשטרה. את התסכול מוציאים - איך לא - בכח. כשלא מצליחה המשטרה לפענח תיקי חקירה - היא יוצאת בהדלפות - גם זה כח - כח הפטפטת. כח הלשון. כח הקשרים עם העיתונאים. הכח לנצל שררה שלטונית. הכח בשימוש לרעה של... כח המשרה.

כח. כח. כח. זו המגמה שם.

זוהי משטרת אופל. משטרה בלתי מתוחכמת, משטרה מתוסכלת, משטרה בלתי מוכשרת, משטרה בלתי מקצועית, חובבנית ממש, כזו המפעילה את הזרוע מקום בו יש להפעיל מח. שכל. רגש. אופי.

זו משטרה שבה רודפים קציני משטרה בכירים אחר הח"מ הנוהג לצלמם, חדשות לבקרים, חונים באופן המנוגד לחוק, בבחינת "משטרה בתנועה מגונה". זו משטרה שבמקום לחנות כחוק, מפעילה "כח" גם נגדי, באמצעים פסולים, נפסדים, כולם מנוגדים לחוק.

גם השר לביטחון פנים, זה האמון על המשטרה, חייב בימים אלו, ליתן דין וחשבון לציבור, על מעללי המשטרה.

אנו מצויים ערב בחירות. יחשוב נא האזרח ה"קטן", בטרם ישלשל פתק לקלפי, מי המפלגה הראויה, ליטול השלטון לידיה ולעשות סדר של ממש גם במשטרה פנימה.

באמריקה, הכאה כזו של שוטרים, בכושים, לא עברה לסדר-היום. מליונים היו יוצאים לרחובות. אני מתגעגע למרתין לותר קינג. חבל שאין לנו היום, אחד כזה אצלנו.

בואו לא נהיה ה"כושים" של המדינה. בואו נבוא חשבון, ביום הבחירות, עם כוללללם ונשכיל לבחור במבטיחים לבצע מהפיכה של ממש, במשטרת ישראל, אשר פועלת עדיין לפי חקיקה מנדטורית [פקודת המשטרה...] ללמדכם היכן נעצרנו...