מנכ"ל הרכבת איבד עשתונות

מילותיו החריפות והקשות של מנכ"ל רכבת ישראל כנגד עיריית בני ברק הן לא פחות מהשתלחות פרועה. מייקסנר לא בורר מילים ומוציא מהלקסיקון כל מילת גינוי אפשרית. האם באמת נשקפה סכנה לשלום הנוסעים בשלב כלשהו? מסופקני - ודאי בתקופה שבה מספר הנוסעים דליל, ולנוכח העובדה שה"נוסעים" שכניסתם נמנעה היו ניצבים במשחק התיאטרלי.

האם הסרטון פגע בשמה הטוב של רכבת ישראל? גם כן לא. מחאות ועדי העובדים והתחזות של נהגי קטרים לחולים תוך השבתת רכבות פוגעים בשמה של הרכבת פי אלף יותר מאשר מופע מחאה של דקות ספורות, שבעקבותיו יצאה הבהרה מצד העירייה, שניקתה לחלוטין את עובדי הרכבת.

מחאות היו ויהיו ברכבת ישראל. רכבת ישראל אינה חברה פרטית, ועליה להכיר בחופש המחאה. להפגנות יש צדדים לא נעימים, שמתבטאים גם במופעים מתגרים שגורמים לאנשים להתגרד בחוסר נוחות. זה מחירו של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית, ואל לה למשטרה לפעול כנגד העירייה או השחקנים.

רכבת ישראל אומנם אינה צד במאבק שבין העירייה לחברת נת"ע, אבל גם נהגים בכבישים שחוסמים להם כבישים בהפגנות אינם צד, ובכל זאת משלמים את המחיר בעל כורחם. בעוד שאצל הנהגים הנזק הוא ממשי, ברכבת ישראל מדובר בנזק תדמיתי בלבד, וגם זה מוטל בספק.

המחאה מצד עיריית בני ברק היא לגיטימית ואפילו מידתית, לנוכח האפשרות שתושבי העיר ייפגעו באופן בלתי מידתי ולאורך שנים רבות אם יוחלט בנת"ע שלא לאפשר להקים בעיר תחנות של הדנית (מטרו), מה שיותיר את תושבי העיר חסרי גישה נוחה לערים סביב ויתקע אותם בפקקים.

לא ברור מה גרם למנכ"ל רכבת ישראל, שעד היום מיעט להתבטא בתקשורת, לשפוך קיתונות של זעם. האם פרק את העצבים מצד לשכת השרה הממונה? האם ניסה לקנות את לבם של העובדים כיו"ר הוועד החדש? או שאולי עמדו מאחורי העניין מניעים אחרים? איני יודע. האם הייתה נוהגת הרכבת בצורה דומה מול עירייה לא-חרדית בעלת כוח ואמצעים? ספק.

מנכ"ל הרכבת יכול להרשות לעצמו להכיל מחאה קטנטנה, ולקחת נשימה עמוקה במקום לאבד את העשתונות, ולהתנהל בצורה חסרת פרופורציה.