- מדוע לא יצאה לאור חוברת כזו שתדריך את הבוחר הנבון גם במערכת הבחירות הנוכחית?
"מאז העמקנו כל כך לתוך תרבות השקר", טוען ד"ר מלי נפחא בכאב, "שאין בכך עוד כל תועלת. אנשי ציבור בשנים האחרונות. לועגים לבוחר ללא בושה. הם מדלגים מספין לספין ושמים פס מיד לאחר הכותרת הרצויה בעיתון. זה ביזבוז זמן לעיין במצעים. המנהיגים ושאר הנבחרים לא מתכוונים שם לאף מילה. הם אומרים את מה שהם מאמינים שהציבור רוצה לשמוע ולא מבטאים את האני מאמין של המפלגה".

"לפני עשור אנשים זכרו היטב את ראשי ממשלה, גולדה, בגין ושמיר, אלה התכוונו למה שאמרו ואמרו את מה שהתכוונו. אינני טוען שלא היו שקרים, אבל אז זה היה בדברים זוטרים, ולא הונאה זדונית כדי לזכות בבחירות ולהשתמש במנדט כדי לבצע את ההיפך המוחלט, כפי שנהגו כל הממשלות מאז רבין, מאז חתימת הסכמי אוסלו. היום אין לתת שום אמון בהצהרות המנהיגים.

בתקופה ההיא מצאנו לנכון לאוורר את המצעים ולהסביר לציבור מה מסתתר מאחורי המצע של כל מפלגה. כבר אז חשפנו את נכונות הליכוד לנסיגות, על אף שבמצעו קרא לישוב כל ארץ ישראל, ואת כוונת פרס להגיע למדינה שרוחבה 14 ק"מ למרות הצהרות על ביטחון ושמירה על איזורי ביטחון והתיישבות.

הציבור הוותיק כבר יודע שהמצע חסר משמעות. לא כך העולים החדשים וצעירים הקוראים בעיון את מצעי המפלגות כאילו האישים שרצים ברשימה אכן מתכוונים לכל מילה. אני יודע בוודאות שרובם אפילו לא יודעים מה כתוב שם.

למשל קחו את "קדימה" שאימצה את עמדות השמאל הקיצוני ועומדת לסגת לקווי 67', ולמסור כ-95% מהשטח לידי החמאס ולהחריב 80 ישובים ובהם 100,000 תושבים. שאר 150,000 המתיישבים ייסגרו במכלאות, או כמו שהם קוראים לזה "גושים". שרק כביש אחד ונצפה באש פלשתינית יוביל אליהם, אבל במצע "קדימה" לא יכתבו את זה. הם כותבים על "התכנסות", כאילו מדינת ישראל היא האימפריה הבריטית שתתכנס לתוך בריטניה או הליגה הערבית שיכולה להתכנס לתוך סעודיה ועירק. הרי ישראל היא מדינת ננס, ובהצטמקות לרוחב 14 ק"מ לפי שיטת "קדימה" היא הופכת ברת השמדה, אם תתחולל התקפת פתע. זה לא מופיע במצע. האנשים לא מאמינים, ושואלים: מה פתאום? מי בכלל יתן להם?

פעם אמר לי סילבן שלום ש"ארץ-ישראל היא הדבר העיקרי בליכוד, ומי שלא רואה זאת כך אין לו מה לעשות בליכוד. מה נשאר מזה אצלו. פעם פרס אמר ש"בשומרון יש הרים גבוהים ואפילו אם מישהו לא אוהב את חדרה או את פתח תקוה אין זו סיבה להפקיר אותם" גם מזה לא נשאר דבר, ואולמרט הודיע ש"עם רוצחים לא נדבר" וגם מזה כמובן לא נותר שריד.

במפלגת העבודה מדברים על ענינים חברתיים, אבל יש להניח שכמו בעבר למען החרבת ישובי השומרון ולמען הנסיגה, העניינים החברתיים ידחו למועד בלתי ידוע.

איני יודע מה תהיה ההשפעה של יחימוביץ', או פרץ, אבל סביר שהם ינהגו כפי שפעלו בהינתקות. כלומר ישכחו מענינים חברתיים, יתעלמו מזכויות אדם ושמירה על חוק ובלבד שרכבת הנסיגות לא תתעכב.

- איך לדעת למי להצביע?
הבוחר שמגיע היום לקלפי מצוי בבעיה אמיתית ושואל את עצמו מה יהיה ביום שאחרי הבחירות. כיצד מה שאני עושה עכשיו ישפיע אחר כך? יש שלושה אנשים שישפיעו על מדיניות המדינה ואיננו יודעים לחזות במדויק מה יעשה כל אחד מהם.

לכן אנשים צריכים לשאול את עצמם איזה סוג של מהפכה הם לא היו רוצים שתיקרה. אולמרט ידוע כאדם שדחף להינתקות, עוד הרבה לפני ששרון דיבר על עקירת יישובים וחזרה לגבולות 67'. מי שחושב שזה טוב, שיצביע לאולמרט. מי שלמשל רוצה פחות נסיגות יצביע לליכוד ולאיחוד לאומי-מפד"ל.

בישראל ביתנו משובצים אנשים מהימין, וגם אנשים התומכים בנסיגות - כמו חסון וסופה לנדבר שבאה ממפלגת העבודה. ליברמן מציע בעצם מסירה של אום אל-פאחם לערבים, אך אי אפשר לתת את אום אל-פאחם בלי לתת את רוב השומרון לערבים. קיימת אפשרות שאם ליברמן ירצה לפרוש ולא להצטרף לממשלת שמאל אם תקום בראשות אולמרט, יפרשו שליש מחברי מפלגתו ויצטרפו לקדימה.

- מה באשר למי שרוצה מפלגה חברתית?
קשה למצוא. חברתי זה לא רק תשלומי העברה למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. חברתי לטעמי, זו תוכנית להגדלת התוצר של ישראל מחד-גיסא וצימצום הפערים בהכנסות על-ידי העלאת שכר לשכירים מאידך-גיסא. וזה אפשרי רק בסדר הזה. אין שום מפלגה שזה סדר היום שלה. באשר למפלגה כמו שס, היא לא הצליחה ולמען האמת גם לא ניסתה, אפילו לא כשהיתה בשיא כוחה להביא לתמיכה במשפחות ברוכות ילדים יהודיות, בלי לממן באופן שווה את הילודה במגזר הערבי. אני סבור שישראל כמדינת העם היהודי, זכאית להתשמש באמצעים כלכלים לעודד יותר ילודה בקרב היהודים.

במציאות הצפויה לאחר הבחירות, שס לא תהיה רלוונטית. במספר המנדטים הצפוי לה בממשלת שמאל של קדימה לא יהיה לה כח. איני מקבל את הטענה ששס מנציחה את העוני כדי שיהיו לה מצביעים. שס אומנם תטיב בעיקר עם אנשיה, אבל לא מתוך רצון להשאיר את בוחריה נבערים. היא באמת מנסה להיטיב עמם.

אין למפלגות מצע כלכלי אמיתי. או מצע חברתי של ממש. בודאי לא משהו שקשור לחינוך. הכל מילים וזמירות מתוקות ללא תוכנית של ממש.

הפוליטיקאים היום מושחתים יותר מהעם. ציניים יותר ממנו וחסרי ערכים וכח עמידה יותר ממנו. העם הרבה יותר הגון וסולידי ומוכן לדחות סיפוקים מיידיים.

התקשורת היום היא פוליטית ובעלת אמביציות פוליטיות, זה חבל. פוליטיקה באופן שזה נעשה כאן זה בא ממקום נמוך. מאד נמוך. אילו התקשורת היתה פחות מגויסת, התוכניות שלה היו מענינות יותר. רף הכניסה לפוליטיקה היה מתרומם. מרבים לדבר על הקשר בין הון לשלטון, אבל הקשר בין תקשורת לשלטון הוא לא פחות ואולי אף יותר מרקיב.

קשה להבין את התהליך שישראל עוברת עד הסוף, יש הכחשה. אנשים לא באמת מאמינים שקדימה תעשה מה שהיא אומרת, ומה שהיא אומרת היא לשון המעטה למה שהיא מתכוונת, ומה שהיא מתכוונת יסתבך וילבש צורה מבהילה כל כך שאפילו מחולליה יצטערו, אבל אז זה כמובן יהיה מאוחר מאד.

צריכים לבוא ולהצביע, כי מי שלא מצביע בעצם מצביע למי שאינו רוצה. קולו מתחלק לכל המפלגות על-פי מספר האחוזים שהמפלגה מקבלת. נניח שמפלגה א' מקבלת 40%, מפלגה ב' - 30% ומפלגה ג' - 10%, כך גם יתחלק קולו של הבוחר שבחר לא להצביע בין כולם. ולמושחתים באמת לא יפריע אם שיעור ההשתתפות יצנח ל- 50%.