היום בו הפסידה בזק

כמה מכסחי ברכיים בחברת בזק יושבים להם ודאי במשרדיהם ובמרכזיות הטלפון שלהם, מחככים ידיהם בהנאה - הם הצליחו לדפוק את התחרות.

במשך שעות מרובות, ואפילו עד שעת חצות, הם לא תיקנו במכוון תקלה בקישוריות הטלפונית בין הוט ובין בזק.

רבבות רבבות של צרכני טלפון, המוציאים מדי חודש מאות ואלפי שקלים על שימוש בטלפון, שחלק משמעותי מהם הולך לבזק, נותקו היום מרשת בזק, ייתכן עקב תקלה, ולא חוברו ע"י חבורת ביריונים חסרת מעצורים העובדים בחברת בזק.

בזק ועובדיה מנסרים את הענף שעליו הם יושבים

בפעם הבאה שהם ישקלו לעשות מעשים כאלה (אם לא יענשו בכל חומרת הדין, יחוייבו אישית על הנזקים שגרמו ויורחקו מכל תפקיד אחראי) הם ודאי ייאלצו אז לנתק כמות כפולה ומכופלת של מנויים שינטשו אותם ויעברו למתחרים.

ואם אלה דפוסי העבודה והתפעול בבזק, מדוע הגבילה המדינה את מגוון הרוכשים של החברה? במה טובים הביריונים הצברים, מאלה הנחשבים כביריונים, יוצאי ברית המועצות לשעבר? במה הם טובים מסתם "אוהבי" ישראל, אשר ודאי היו רוצים להשתלט על הבזק?

מלחמת הבזק במתחרה מהכבלים, לבשה ולובשת צורות רבות, החל מהמימון חסר הגבולות של המתחרה "יס", עובר דרך חשדות למעורבות בריגול אלקטרוני באמצעות סוסים טרויאנים שהושתלו במחשבים של בכירים בהוט, וכלה בהפרה בוטה של הוראות הרגולטור המנסה לאפשר מידה מסויימת של תחרותיות בשוק. אך ביום הניתוק המדובר, הפנו הבזק ועובדיה את תותחיהם הכבדים, מהתחרות ומהרגולטור – אל ציבור המשתמשים, וכאן הם עברו את כל הגבולות.

כאן בדיוק מראה הבזק לכולנו עד כמה הצליחה החדירה של הכבלים לשוק הטלפוניה, עד כמה מאיימת הוט על בזק, עד כדי כך שעל-מנת למנוע מהוט את דחיקת הבזק מהשוק, בזק רואה עצמה נאלצת להתחיל לפצח רגליים.

אתמול נכנעה בזק לבריוניה, היא הפסידה בקרב – והפסידה במערכה כולה, אתמול הניפה בזק דגל לבן.

עם כל הכאב וכל הצער על הקושי הנגרם ללקוחות הוט בשעות אלה, יכולים עובדי הוט לומר לעצמם במידה רבה של סיפוק: אם לכאן הגענו, אם על-מנת להתגבר עלינו, זקוקה הבזק לנשק יום הדין, כנראה שבאמת הצלחנו מעל ומעבר למשוער, כנראה שקצב הגידול שלנו, השיפור המשמעותי בטיב וברמת השירות – מהווים איום כה גדול, עד אשר מנצלים כמה בירינים את כוחם הפיזי, לצורך אי חיבור אלים של השרות לרבבות לקוחות שנותקו.

מהיום יודעים כל לקוח ולקוחה של בזק, עד כמה חשובה התחרות, עד כמה מהר חייבים להגיע לאיזון בין בעלי הזיכיונות להפעלת טלפוניה פנים ארצית, עד כמה מסוכן להשאיר את המשאב הלאומי השוב הזה, בלעדית, בידיים האוחזות בו כיום.