רשות המיסים רוצה לדעת עוד

פרק המיסים בחוק ההסדרים המונח של שולחן הכנסת כולל שתי הצעות שהעלתה רשות המיסים כבר בעשור הקודם, ירדו מעל סדר היום בשל הבעייתיות שבהן - וכעת שבו ועלו. אבל נפתח ביוזמה חיובית של הרשות: ניסיון להקל על דיווחיהם של בעלי עסקים קטנים.

המייצגים בתחום המס נתקלים מדי פעם בשאלות של עוסקים זעירים, כגון סטודנט שנותן שיעורים פרטיים בכמה אלפי שקלים בחודש ושואל כיצד לפעול מול רשות המיסים. התשובה הנכונה היא, שעליהם לפתוח במע"מ תיק של עוסק פטור, ולהגיש פעם בשנה דוח למס הכנסה, שלא ייחיבו בתשלום כי הוא מתחת לסף המס. אלא שאנשים נבהלים ורובם מעדיפים לא לדווח כלל. יש 400,000 תיקים של עוסקים פטורים במע"מ, אליהם מתווספים 60,000 בשנה, וכנראה יש עוד רבבות, שלא מדווחים כלל לשום רשות. האמת היא שחלק מהאנשים הללו לא ישנים בלילה משום שהם לא רשומים. הרשות מציעה כאן פתרון.

על-פי ההצעה הנוכחית, הרשות מייצרת מעמד לבעלי עסקים קטנים, שצמוד להגדרה של חוק מע"מ - "עוסק פטור" שמוגבל להכנסה שנתית של עד 107,000 שקל בשנה - וקוראת לו "בעל עסק זעיר". מאחר שהרגולציה עלולה להכביד על עסקים קטנים כאלה, במיוחד בתחום קיזוז ההוצאות, מוצע שבעל עסק זעיר יהיה זכאי לנכות מההכנסות שיעור קבוע של 20% מהמחזור חלף הוצאות. מס הכנסה מבטיח שהממשקים שלהם עם הרשות יהיו קלים מאוד לתפעול, בדומה לשכירים שעובדים בעבודה נוספת.

כאשר רשות המיסים מחוקקת, ובעיקר בחקיקה מקלה, יש לה תמיד הרגשה שכולם יעבדו עליה, ולכן יש שורה של תנאים להכרה כ"בעל עסק זעיר". בין היתר: יחיד, זו הכנסתו היחידה, כאמור עד 107,000 שקל בשנה והוכר בידי פקיד השומה. כנראה מי שמוכר כ"עוסק פטור" במע"מ יוכר כ"עוסק זעיר". הרישום הוא וולונטרי ועד מועד הגשת הדוח.

ניתן לבטל את הרישום, בין היתר אם העוסק לא עומד בתנאים לניכוי אוטומטי של הוצאות, כאשר כל הסעיפים המורכבים של הניכוי לא יחולו עליו. הגדרה זו לא תחול אם העוסק מעסיק עובדים - שכן אז ההנחה היא ששוב אין המדובר בעוסק זעיר. סייגים נוספים הם על מי שמנהל פנקסים או מפצל את הכנסותיו. עוד מובהר, כי לא ניתן לדחות הוצאות ולנכות אותן בין שנות המס. זה החלק היותר אופטימי בחוק ההסדרים.

הרשות תקצה מספרים לחשבוניות

נעבור לחלק בעייתי יותר: הקצאת מספרי חשבוניות. כאמור, תוכנית זו של רשות המיסים הועלתה ונדחתה בעשור הקודם. על-פי ההצעה הנוכחית, בעל עסק יצטרך לקבל מראש אישור של רשות המיסים בדרך של מספר לחשבונית, לפני שינפיק חשבונית (מעל 5,000 שקל) ללקוח שגם הוא עוסק. אם לא יתקבל מספר מרשות המיסים, מקבל החשבונית לא יוכל לקזז את מס התשומות בספריו. המטרה היא, לפי רשות המיסים, להילחם בחשבוניות הפיקטיביות, שגורמות להפסדים של מיליארדי שקלים.

מבחינה מעשית, הרשות תתקן את כל התוכנות של הנהלת החשבונות. כל פעם שהעוסק ירצה להוציא חשבונית, יעבור שדר לרשות המיסים, היא תבדוק מה שתבדוק ותחזיר לעוסק מספר חשבונית. הכוונה היא שזה יימשך כמו אישור של כרטיס אשראי, תוך מספר שניות. אבל בעוד שכרטיס אשראי בודק את הזהות ואת המסגרת, הקצאת המספרים תהיה מהותית: האם אפשר להוציא חשבונית ולנכות אותה בספרים.

מה קורה אם התשובה תהיה שאי-אפשר להוציא חשבונית? על-פי הצעת חוק ההסדרים, יהיה זימון לשימוע (גם בהיוועדות חזותית) תוך שלושה ימי עסקים ויינתן הסבר לסירוב. אפשר יהיה להעביר את המס לקונה, שיוציא חשבונית עצמית וישלם את המס, או לחכות לשימוע. גם אחרי השימוע אפשר להחליט שלא להוציא מספר, ואזי אפשר לערער למנהל רשות המיסים תוך 30 יום והחלטתו תהיה תוך 60 יום. אם תשובתו תהיה שלילית, אפשר לפנות לבית המשפט. אם קיימת עילה לא להוציא חשבונית, לכאורה אין אפשרות שחשבונית אחרת תהיה תקינה.

בהצעה זו יש מספר בעיות. ראשית, מפחידה המחשבה שרשות המיסים תשתיל תוכנה לכל המערכות; לא נראה הגיוני שהיא תוכל לתכנת כל הנהלת חשבונות בארץ. אין בחקיקה צעדים שיגבילו את השימוש בכוח הזה. שנית, מה קורה אם יש תקלות? לאן פונים? מדובר במיליוני חשבוניות; אם רק 0.25% מהתשובות יהיו שגויות, מי יטפל בזה? רשות המיסים לא עומדת בזמנים כבר כיום וכוח האדם בה רק קטֵן. לכן, על פניו - בלתי אפשרי ליישם את זה.

יש עוד נושא שיצא מהבוידעם: הצעת חוק מ-2015 שלא עברה בשל התנגדות רבה. חוק ההסדרים הנוכחי מציע להרחיב את קבלת המידע ממוסדות פיננסיים, כך שהם יחויבו להעביר לרשות פעמיים בשנה מידע על הפעילות המבוצעת בחשבונות עסקיים. הצעד מוסבר כמלחמה בהון השחור, שהיא מטרה שכולם שותפים בה - ותחת הסבר זה לרשות המיסים קל יותר להעביר אותה. היום העברת המידע היא לגבי אדם מסוים וצריך להוכיח עילה לקבלת המידע. לפי ההצעה, העברת המידע תהיה מוחלטת מכל הגופים הפיננסיים לגבי חשבונות עסקיים. מדובר בבעל החשבון, הנהנה, כל הסכומים הנכנסים וכל הסכומים היוצאים.

רשות המיסים תצטרך למחוק את המידע אחרי שש שנים והוא לא ישמש כראיה בהליך פלילי, אם כי אפשר להכשיר אותו בדרכים מסוימות. גם לגבי החשבונות הפרטיים מוצע לתת למנהל הרשות סמכות לפנות למוסדות הפיננסיים לפי פילוחים מסוימים. על-פי ההצעה, תוקם ועדה בת שלושה חברים - שני עובדים של רשות המיסים ונציג ציבור שימנה היועץ המשפטי לממשלה, וההחלטה תהיה ברוב שלה. הם גם ידווחו לכנסת וליועץ המשפטי - כל מיני שלייקס שמיועדים להגן על המידע. אבל האם זה באמת יפעל?