יאללה נאסראללה

לאחרונה נעלם יקיר התקשורת ממסכנו ורוח נכאים השתררה אצל כתבינו הטרודים לבשר כי הידיעות על מותו היו מוקדמות מידי. למען הנשמות הטובות, הנה סיפור קטן:

נשמת אלעזר, גיבור המאבק ברומאים, עולה מעלה.
שערי גן העדן נפתחים לרווחה ואברהם אבינו, בכבודו ובעצמו, פוסע לקראתו.
"אלעזר בני, גיבור המאבק, בשר מבשרי, הקב"ה בכבודו ובעצמו רוצה לראותך."
אלעזר נפעם מהכבוד הרב שנפל בחלקו, צועד אחרי אברהם, שלפתע נעצר.
"אלעזר, לפתע נזכרתי כי כל הרוצה לבוא בזיו השכינה, מן הראוי שעשה בחייו מעשה גבורה אמיתי, האם באמתחתך יש מעשה כזה?".
"כמובן", משיב אלעזר, "נכנסתי לחצרו של פונטיוס פילטוס שהיה מוקף שומרים מזוינים מכף רגל ועד ראש, ואמרתי לו: צורר ועוכר יהודים שכמוך, הקיסר שלך דומה לישבן גמל , ולסיום ירקתי בפרצופו."
"אכן, מעשה רב גבורה ראוי בני, בייחוד בהתחשב בשומרים הרבים, פסע נא בעקבותיי" - כך אברהם.
לפתע נעצר אברהם ומסתובב אל אלעזר ואומר לו:
"בני אלעזר, מתי אירעו כל המעשים המופלאים שתיארת?
ואלעזר משיב - "עכשיו שאתה שואל, כמדומני לפני שתיים או שלוש דקות...".