המלחמה - יעדים ומטרות

סילוק סוריה מלבנון יצר מצב חדש לפיו התגרות צבאית מצד חיזבאללה בישראל אינה כרוכה, בהכרח, בעימות בין סוריה לישראל. יתר-על-כן, ישראל לא הגיבה ביד קשה על ניסיונות החטיפה שביצע חיזבאללה בשנה החולפת, שנועדו להגיע לעסקת שבויים חדשה, לאחר שהעסקה האחרונה לא הושלמה והמחבל סמיר קונטאר לא הוחזר ללבנון.

דפוס התנהגות זה של הצדדים העיד, במידה רבה, על קיומו של מאזן הרתעה ביניהם: חסן נסראללה נטה לחשוב כי ישראל לא תצא לפעולה רחבה ולא תביא להסלמה בשל מערך הטילים שברשותו, אלא תיאלץ לדון אתו, בעקיפין, על עסקה חדשה; ישראל ביקשה להאמין שיש בכוחה הצבאי בכדי להרתיע את נסראללה מפעולה צבאית מתגרה נגדה.

כאשר נסראללה לא נרתע מהכוח הישראלי, ישראל החליטה לא להירתע מהטילים של החיזבאללה והחלה במבצע רחב-היקף אך הגדירה מטרות (החזרת החיילים החטופים, הפסקת ירי הטילים, ופריסת הצבא הלבנוני בדרום) שהשגתן לא עמדה בהלימה לאופי הפעולה הצבאית שנקטה. התגובה האווירית הקשה שישראל בחרה להנחית, שנועדה לייצר לחץ לבנוני פנימי על חיזבאללה, הניעה אותו להפעיל את מערך הטילים שבנה נגד ישראל ולהיגרר למלחמה שלא רצה בה בעיתוי הנוכחי. גם מבחינת אירן, הפעלת מערך הטילים כעת אפשר שהוא בבחינת בזבוז נכס אסטרטגי, אם הוא היה אמור, לפי סברה אחת, לשרת אותה להרתעת ישראל (או אחרים) בעימות עתידי סביב סוגיית הגרעין.

יתכן וישראל לא תוכל להגיע להשמדה או פירוק מוחלט של חיזבאללה מנשקו ותצטרך להסתפק בצמצום ניכר ביכולותיו הצבאיות ומזעור הישגו הנובע מהתמשכות המלחמה וממלאי הטילים שנותר ברשותו. צה"ל, עם הרחבת פעילותו הקרקעית, יוכל להשיג מטרה זו לאחר שיוסיף ויפגע במערך הטילים ארוכי הטווח ולאחר שישלים את השמדת המוצבים ברצועת הביטחון ויהפוך אותם לאנדרטה לתבוסתו הצבאית של החיזבאללה. אם יקובע דימויו של נסראללה כמנהיג מובס מבחינה צבאית, מבודד מבחינה מדינית בעולם הערבי, ומגונה מבית על כך שהקריב את לבנון על מזבח קנאותו האיסלאמית, ניתן יהיה לדחות את דרישתו שהכוח הרב-לאומי יוצב משני צדי הגבול, או שיחידות החיזבאללה ישולבו בצבא לבנון שיתפרס בדרום.

אירוע כפר כנא אומנם הפיח תקווה אצל נסראללה שיהיה בכוחו להשפיע על מאפייני היישום של החלטת 1559, אך מועצת הביטחון היא שתקבע, בסופו של דבר, את אופן יישומה המעשי. על-כן, יהיה חיוני מבחינת ישראל לבחון את משך נוכחותה הצבאית בתוך לבנון ולתאם את מהלכיה עם האו"ם, כדי לא לסכן את האפשרות להביא ליישום החלטה 1559. שהייה מתמשכת בשטח לבנון עלולה ליצור תנאים שיאפשרו לנסראללה לטשטש את תבוסתו הצבאית ותחת זאת לצבור תמיכה מבית ומחוץ כדי לכפות הפסקת אש ללא תנאי והוצאת כוחות ישראל מלבנון.

אי לכך, היעדים שאליהם עשויה ישראל לחתור הם פירוק נשקו של חיזבאללה באזור דרום לבנון ומניעת האפשרות לשיקום כוחו בעתיד. באופן זה אומנם ישמר חלק מכוחו הצבאי של הארגון, אך ללא יכולת מעשית לפגוע בישראל או לשוב ולהיות גורם כוח המכתיב את מדיניות החוץ והביטחון של לבנון. השגת שני יעדים אלה מחייבת התייחסות לממשלת לבנון כפרטנר להסדר מדיני וביטחוני. מו"מ עימה יחזק את מעמדה כגורם הריבוני היחיד המסוגל להביא לפתרון הבעיות הקיימות עם ישראל, וישלול מחיזבאללה כל טיעון המנוגד לכך.

אבל אין סיכוי שמו"מ זה יוביל להסכמה לבנונית לפירוק נשקו של חיזבאללה בדרום לבנון, אלא אם יכלול גם עסקת חילופי שבויים חדשה ו-במידה שקיימת נכונות סורית לפתרון בעיית חוות שבעא - העברתן לידי לבנון בתמורה. פתרון בעיות אלו יאפשר לממשלת לבנון להשליט את ריבונותה על דרום לבנון, גם אם בסיוע כוח רב-לאומי. בכך תושג גם שחיקת העילות המיידיות שבידי חיזבאללה לפעול כנגד ישראל.

השגת היעד של מניעת האפשרות לשיקום כוחו של חיזבאללה בעתיד תלויה בנטרול מעורבותן של אירן וסוריה בלבנון. ובאשר לסוריה, מן הראוי לברר את האפשרות לנצל את העובדה כי לסוריה אינטרס למנוע את הרחבת זירת העימות אליה ולשלבה במהלכים להשגת הסדר לסיום המלחמה. הדבר עשוי להביא להפסקת בידודה המדיני של סוריה ולאפשר לה ולארה"ב לפתוח פרק חדש של הידברות מעשית בנושאים ביטחוניים ומדיניים, שישרתו בהמשך גם את האינטרסים הישראלים.

צעידה בכיוון זה תהווה ניצול המלחמה כנקודת מפנה אזורית, מעבר להרחקת החיזבאללה מדרום לבנון. היא עשויה לאפשר את ההתפתחויות הבאות:

1. ניתוק סוריה מרשימת המדינות התומכות בטרור בתמורה להסרת תמיכתה בחיזבאללה ובתמורה להתחייבותה למנוע העברת אמל"ח וציוד צבאי לארגון ממנה או דרכה; אם תעמוד סוריה במבחן מעשי זה, הדבר יכשיר את הקרקע לשילובה בתהליך מדיני.

2. סילוק אירן מן הזירה הקרובה באמצעות מניעת שיקום כוחו של חיזבאללה והוצאת סוריה מ-"ציר הרשע." בידוד אירן בדרך זו יועיל לעולם המערבי לקראת ההתמודדות הצפויה עימה בנושא הגרעין.

3. חיזוק מעמדם של המשטרים הערביים המתונים כנגד אירן החותרת להגמוניה אזורית, וכנגד תנועות איסלאמיות רדיקאליות מבית אשר מבקשות להפקיע מהמשטרים את המונופול על השימוש בכוח ועל החלטות של שלום ומלחמה.
_________________________________
מבט-על רואה אור
על-ידי אוניברסיטת תל אביב
מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים www.tau.ac.il/jcss/

ומרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה [קישור]/
באמצעות תרומתם הנדיבה
של שרי וישראל רויזמן, פילדלפיה