תקציב 2007 - הכרזת מלחמה

החלטת האוצר בדבר קיצוץ של כ- 6 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים למימון המלחמה בלבנון הינה שערורייה. נשאלת השאלה האם פקידי האוצר עדיין חיים על אותו כוכב ובאותה מדינה, או שפשוט איבדו מזמן את הקשר עם המציאות שבה שרוי רוב העם בישראל, או שאיבדו אולי את עצמם באופן סופי לדעת.

בנאומו בכנסת ובניסיונו הנלוז להגן על פקידי ההון והעשירון העליון במשרד האוצר, ציין הירשזון, כי המלחמה עלתה כסף רב ולפיכך חייב להתבצע לדעתו "שינוי סדרי עדיפויות". לדידו של הירשזון, התוכניות של האג'נדה החברתית צריכים לרדת מהפרק בעקבות המלחמה. למי שלא הבין זאת, הוסיף הירשזון, כי "עלויות המלחמה הן כבדות ביותר. ואם מישהו אינו מבין שיש סדר עדיפויות חדש, שירד לקרקע ויראה את המציאות". אך נראה כי זהו דווקא הירשזון עצמו שסובל מניתוק הקשר עם המציאות וספק אם יוכל לחזור אי פעם לקרקע המציאות, שיצרה מדיניותו הניאו ליברלית והמעוותת של המשרד שעליו הוא חולש.

יש לציין, כי רק הרזרבות שאותן ניסה להסתיר האוצר משנות כהונתו של ביבי ובהנהגתו בזמן כהונתה של ממשלת הליכוד האחרונה, עומדות על למעלה מ- 13 מיליארד ש"ח. משמעותו של נתון זה איפוא הוא שעל-ידי שימוש ברזרבות שהוסתרו על-ידי משרד האוצר של סדום, ניתן היה לממן למעשה לא רק את המלחמה הנוכחית בצפון, כי מלחמה נוספת באותו סדר גודל, וזאת למעשה ללא התערבות כלשהי בתקציב, כפי שתוכנן מלכתחילה.

מעבר לכך, עלינו לזכור כי חלק הארי, למעלה מ- 30% מתקציב המדינה, סכום הקרוב ל- 94 מיליארד שקל, משמש להחזר חובות של מדינת ישראל, הן חובות פנימיים ובעיקר חובות חיצוניים. על אף החשיבות בהחזר החובות, יש לציין כי מדיניות עיוורת של החזר חובות סיטוני, ללא התחשבות בנסיבות ובתקופות של משבר ובעיתות חירום, נוחה ומשרתת בעיקר את בעלי ההון, שכן היא מוזילה ומורידה את עלותו של ההון עבור עשירי המשק בעשירון ובאלפיון העליון.

לכן אין להתפלא על העובדה, כפי שאמר שר האוצר, כי "לא היה אפילו משקיע זר אחד שמשך את השקעתו. ולהיפך, בזמן המלחמה הם המשיכו וסגרו עסקות נוספות". אין להתפלא על כך, שבעלי ההון הזרים נוהרים לישראל, על חשבון אוכלוסייתה שלה, גם בשעת מלחמה, כאשר מאות אלפי אזרחים בצפון נמקים במקלטים מעופשים, החיילים נלחמים ללא ציוד ומזון מתאימים, מאות ואלפי עסקים קטנים ותיירנים מתמוטטים ומאות אלפי אזרחים ממעמד הביניים נזרקים לקרשים ולכלבים.

החזר חובות הדרגתי יותר של החוב לתקופה קצובה של כארבע שנים שיעמוד על סך של כ- 86 מיליארד שקל היה, מפנה תקציב של 32 מיליארד שקל לתקופה של ארבע שנים, והיה מאפשר כבר בשנה הראשונה את מימון הלחימה, תוספת תקציבית של כ- 3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון שקוצץ ונאנס על-ידי הכת הניאו ליברלית שהשתלט על משרד האוצר, ובשלוש השנים האחרות היה אף מאפשר להגביר ביתר שאת את המשכה של המדיניות החברתית שעליה התחייבה הממשלה, תוך עזרה אמיתית לתושבי הצפון ותוך ביעור והקטנת ממדי העוני במדינה.

התעלמות ובעצם הסתרת עובדות אלה היא ההוכחה הברורה לכך שהממשלה ופקידי האוצר זממו ממילא להכשיל את היוזמות הכלכליות חברתיות של הממשלה, והמלחמה בצפון שימשה רק עילה ונתנה להם את התירוץ וההזדמנות הנוחה לבצע את המדיניות הפושעת, שאותה תכננו זמן רב. התנהגות האוצר ופקידיו מעידה על רשעותם וחושפת את האופי האכזר של ההליכים הכלכליים שאותם הם מנווטים ומכוונים ליישם החל מתקציב 2007 ואילך.

זאת ועוד, בבדיקה שערכה ח"כ אורית נוקד (עבודה) ושבעקבותיה פנתה אמש לשר האוצר, דרשה חברת הכנסת מטעם סיעת העבודה לבחון מחדש את הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה. בדיקה שערכה ח"כ נוקד העלתה, כי למרות הבטחת משרד האוצר, 22% מסכום הקיצוץ יבוצע מתוך תקציבי רווחה ותקציבים שמיועדים לפיתוח הגליל. ח"כ נוקד אמרה בעקבות הממצא הזה כי "מדובר באבסורד". שעה שיד אחת נותנת, יד אחרת לוקחת. אותה ממשלה שהחליטה, ששיקום הצפון הוא משימה לאומית, ואף הקצתה משאבים עבור משימה זו, מקצצת בתקציבים לנזקקים ולפיתוח הגליל והנגב. מדובר על חלמאות לשמה של ממשלת אולמרט, כשקולו של יו"ר העבודה ו"הגנרל החברתי" שלה עדיין לא נשמע.

הקיצוץ הרוחבי המוצע אמור לעמוד על 9%. אולם סעיפים שונים בקיצוץ המוצע, עומדים על שיעורים גדולים יותר, ובראשם נמצא קיצוץ של 33% בסיוע לעולים נזקקים בשכר דירה, בהיקף של 100 מיליון שקל. תקציבים נוספים שמיועדים לקיצוץ: 6% בתקציב חוק החיילים המשוחררים וקרן הפיקדון, קיצוץ של 7.5% בפיתוח אזורי תעשיה חדשים באזורי פיתוח, וקיצוצים של מעל 10% בחקלאות ובתיירות.

עוד טען שר האוצר במליאת הכנסת, כי הציבור כולו חייב להתגייס לשיקום הצפון, וקרא לכל תושבי מדינת ישראל לבוא לצפון: "שיקום הצפון הוא בידינו ובידיכם. בואו לצפון, בואו להינפש בו, בואו להסתובב ולטייל בו, בואו לקנות בחנויות שלו, בואו לשבת במסעדות. בואו בהמוניכם, מלאו את הצפון בהמוני ישראל ובכך תראו את הסולידריות הקיימת במדינת ישראל. אין לי ספק שהדבר הזה יחזיר במהירות את הצפון לחיי השגרה ויצמיח אותו מחדש. הנוכחות שלכם כעם ישראל בצפון חשובה מאוד. בואו בהמוניכם".

הירשזון ופקידיו האטומים והמנותקים, שכחו רק דבר אחד, שבמדיניות הקיצוצים שלהם ושל ממשלות הליכוד בקדנציות האחרונות, שבהן היה שותף גם שר האוצר, התרושש רובו של העם ומשכורות הרעב, שלפעמים הוא מקבל ולפעמים לא ושמהן הוא נאלץ לחיות, לא יכולות לאפשר לו לנפוש בצפון, לטייל בו, לקנות בחנויותיו ולבלות במסעדותיו, כפי שיכול להרשות לעצמו השר המכובד עם משכורת של עשרות אלפי שקלים בחודש שמגיעה תמיד בזמן.

מעבר לכך, על שיקום הצפון צריכה להיות אמונה הממשלה, שמתפקידה ולא מתפקיד האזרחים לדאוג לשיקום התשתיות והצרכים הבסיסיים של האזרחים שנפגעו. במלכת השיקום של הציבור צריכים להשתתף גם אלה שביום יום דרדרו אותו למצבו העגום שבו אין ביכולתו לשקם יותר את עצמו מבחינה כלכלית, קרי בעלי ההון. הדרך לכך טמונה בהטלת מס או מלווה מלחמה על עשירי המשק, בין בצפון, בין בדרום או במרכז ולא כפי שהציע עמיר פרץ או יו"ר ראש ההסתדרות עופר עיני על-ידי השתתפות של כלל הציבור במס מסוג זה.

ובינתיים, כששר האוצר ממשיך לנאום את נאומי הסרק שלו מעל דוכן הכנסת ובאוצר מתכננים את המתקפה הבאה על אזרחי ישראל, בצפון, עובדי הניקיון בנהריה, נאלצים להמשיך לנקות את הרחובות שמתמלאים אט אט באדם – תוך אי ודאות מה יעלה בגורל משכורות המינימום המעליבות שלהם. את היערות המפוחמים מפאת השריפות שפרצו בעקבות מטחי הקטיושות יחזירו לחיים כמה אלפי מובטלים שלא קיבלו שכר כבר חודשים או שנים ויאלצו לעשות זאת בשכר מינימום עלוב ומבזה.

ממשלת אולמרט-פרץ-הירשזון לא באמת דואגת לרווחת תושבי הצפון ולשיקומם, לא למי שעזבו ולא למי שנשארו. מצידה של ממשלת הזדון הזו, שהעמותות ידאגו לשטויות האלה, או שמר גאידמק יינצל את ההזדמנות לכיבוס הכסף מעסקיו המלוכלכים. מאות אלפים מתושבי הצפון, שנשארו בבתיהם, כאלה שלא היו להם קרובים שיכולים לקלוט אותם במרכז או כסף שאיתו יוכלו לפתוח דף חדש, כלומר עובדים עניים וקשישים, יצטרכו להבין שהממשלה שלא היתה מסוגלת להגן עליהם לא תהיה גם מסוגלת לדאוג לרווחתם הכלכלית ולשיקומם.

שלטון ההון, שבימים רגילים לא מסוגל לספק לנו פרנסה בכבוד, בריאות וחינוך ראויים או דיור במחיר סביר, לא מסוגל לתת לנו לא ביטחון, לא שלום ולא רווחה כלכלית. בעלי ההון הנהנים מהפרטות מופקרות ומצמיחה של ההון והעשירון העליון, ידאגו כמו תמיד בעיקר לעצמם ויקבלו כמובן גם פיצוי הולם על נזקי המלחמה, שאותה אפילו לא חוו, כאשר ברחו עם תחילת הלחימה למרכז ולדרום.

הממשלה הנוכחית והעילית הכלכלית של מדינת ישראל הינם חבורה של אנשים מושחתים, משוללי ניצוץ של אנושיות. זוהי חבורת אנשים אכזריים שמעלו בחובתם כלפי העם והמדינה. ואת המחיר, בדם ובעוני, נמשיך רק אנחנו דלת העם לשלם. ורק אנחנו, בסופו של דבר, מיליוני העובדות, העובדים והנוער, יכולים לעצור את כל זה – בקמפיין המוני, בהתגייסות טוטאלית בהפגנות, בשביתות, בהקרבה, במסירות נפש ובמלחמה ללא פשרות.