השאירו את הילדים מחוץ לויכוח

"אוף, מה אמא שלך רוצה עכשיו?" זה מה שאמרתי בקול רם ליד בני בן ה-4 כאשר צלצל הטלפון, במנגינה השמורה לטלפונים מגרושתי, בשבע וחצי בבוקר.

זוג גרוש, כמעט בהכרח, לפעמים בהיסח דעת ולפעמים מתוך כוונה תחילה, גורר את ילדיו לכעסים, לפחדים, לתסכול.

כאב פעיל בנושאי הורות משותפת, אני קורא ונחשף, גם אישית לצערי, למקרים רבים בהם נעשה שימוש בילדים הרכים שלנו, בויכוח בין ההורים. ודוגמאות יש כמגוון הקשת בענן, מכל הצבעים ומכל הסוגים, כמו מגוון של פשעים, קלים וקשים.

"אולי אני באמת אעבור לגור באזור אחר, וארחיק את א' ממך", כך אמרה לי גרושתי באחת השיחות שבהן שכחה שהיא מלאך.

אם אחרת, כשהבינה שלגרוש שלה יש חברה חדשה, בזמן שהם עדיין בדיונים בגישור, החליטה להעניש אותו! איך? הוא לא ראה את ילדיו שבוע ימים!

והרי מי שנענשו כאן יותר ממנו הם הילדים עצמם, ויוצא שרבים הילדים שאינם פוגשים את אביהם ובכך מאבדים את זכותם לזהות הגברית ולשני הורים.

ואחרי תקופה של ניתוק ממנו, חלקם מסרבים לפגוש אותו כי הם מזדהים עם אמם, חלקם לא מוכנים לפגוש אותו כי הם מותשים מתסכוליה שלה, ורבים מהם, מושפעים מהאווירה שסביבם, מציירים אט אט את האב כדמות פוגעת, דמות מפחידה, דמות שיש להיזהר ממנה.

נשים רבות, במקרה של בגידה או במקרים אחרים, או במקרה שהגרוש התחיל פרק ב' בחייו, מנתבות תסכול, כעס וחולשה, לנקמנות וניצול הכוח שיש בידיהן. הילדים במשמורתן, והדרך הפשוטה, המיידית, היעילה והמכאיבה ביותר להעניש את הגרוש הסורר היא למנוע ממנו לראות את הילדים.

גם אבות אינם טלית שכולה תכלת. וישנם אבות המערבים את ילדיהם בשיקולי המזונות על-מנת להראות להם שאמם רודפת בצע, למשל. או מקרים שבהם בוחר האב שלא להעביר לגרושתו את תשלומי המזונות שנפסקו לו עבור ילדיו על-מנת להענישה.

הכספים מיועדים לילדיו ולכן עליו לשלמם, גם אם אינו פוגשם וגם אם הוא אחוז בכעסו על אמם. ואם הסכום שגוי בעיניו ואם היא בעיניו רודפת בצע, עליו להביע את מחאתו בדרכים אחרות ולא על חשבון ילדיו.

יש מקרים שבהם האב, מתוך רצון להעניש, או מתוך התנערות, בוחר שלא לראות את ילדיו, ולא לקיים את זמני ההורות שלו כפי שנקבעו. אתה האב, ושום דבר אינו מצדיק ניתוק הקשר או זלזול בו.

ישנם מצבים רבים שבהם מתנגחים ההורים זה בזה בעזרת הילדים. האם מנתקת את האב מילדיו על-מנת להענישו והאב מעניש את האם דרך הכספים. אין ספק שהם עושים זאת רק כי אינם מודעים לנזק הנגרם לילדים ואם היו מצליחים להזיז הצדה את המריבה ואת הכעסים, היו מגלים מיד עד כמה הילדים זקוקים לקשר עם שניהם, במיוחד אחרי הגירושין.

כל פעם שאני קורא או חש על בשרי, עוד מקרה שבו הורים בכעסם זה על זה משתמשים בילדם הרך למטרותיהם, אני נעצב מחדש. ולהורים הגרושים ברצוני לומר: למה לא להזיז את הקנאה והכעסים הצידה? למה לא לתת לילדים שלנו את התחושה הכי טובה שבעולם? למה שהילדים יבוזו לנו בגלל תחושות קטנוניות שלנו כלפי האקסים?

לא חייבים להישאר חברים. אפשר להיות קורקטיים, אבל יש לנתב את הכעסים ולשלוט בתסכול ובפחדים. מי שחשובים באמת, אלו הילדים ויציבותם שלהם מחייבת קשר יציב עם שני הורים.

מלכתחילה, הורים תמיד ישאפו לעשות את המירב על-מנת שלילדם המשותף תהיה המון אהבה. אם אהבה זו מנחה את ההורים, והרצון המשותף להעדיף את טובת הילדים, הם יכולים ליצור סביבה מוגנת לילדיהם שתעביר אותם מעל מהמורות הגירושים בקלות. כל הכאבים, והנזקים והתופעות הנוראיות שקורות לעיתים לילדי גירושים, קורות כשההורים נלחמים ביניהם בלי לשים לב מה קורה לילדיהם.

על ההורים להבין ששיתוף פעולה קבוע בין ההורים הוא בראש ובראשונה לטובת הילדים.

למרות כל הכעסים והתסכולים, לבני יש אמא אחת בלבד, ובסופו של דבר חשוב שהוא ילמד לכבד אותה ולאהוב אותה על מי שהיא, ומה שהיא עבורו, לא על-פי מערכת היחסים שלה איתי - מערכת יחסים שנסתיימה מזמן וקיימת היום רק בזכותו של בני ועבורו.

וכשאמו של בני מתקשרת לביתי, גם אם השעה היא שבע ושלושים, עלי לנצור לשוני ולומר לידו: הנה, זו אמא מתקשרת, בוודאי רוצה משהו בשבילך, ולהשאיר את בני אל מחוץ לויכוח האישי.