חקירות על-תנאי

הסערה הציבורית שפרצה באחרונה בעקבות חשיפת פרשת ההלוואה בסך מליון וחצי דולר שקיבל גלעד שרון - בנו של ראש הממשלה, מסירל קרן, ידיד ותיק של אביו, עוררה מחדש את בעיית החקירות המשטרתיות שנערכות בתקופות של ערב בחירות.

בשלב זה לא ברור אם החקירה בפרשת זו תחקר ביסודיות לפני הבחירות, למרות שהינה הסתעפות של חקירת פרשת עמותה עלומה שהזרימה בעבר כספים למטה הבחירות האישי של שרון. הנחייתו הבסיסית של היועץ המשפטי לממשלה, קובעת שהחל ממועד מסוים לפני הבחירות לא נפתחות חקירות נגד אישים פוליטיים אך נמשכות חקירות שכבר החלו.

דומה שבמערכת הבחירות הנוכחית - אולי מכורח הנסיבות - נפערו כמה סדקים ונתגלו אי בהירויות במימוש הנחיה זו. כך, למשל, החקירה בפרשת חשד לעבירות שוחד של אישים פוליטיים, במהלך בחירת מועמדי הליכוד לכנסת, המצויה עתה בעיצומה, היא חריגה מההנחיה.

יתכן שהסיבה לכך היא החשש שגורמים פליליים ינסו לחדור למערכות השלטון ובאמצעותן למערכות אחרות. לעומת זאת, נעצרה חקירת המשטרה בחשד שגלעד שרון קיבל כספים מאיש העסקים דוד אפל בפרשת האי היווני שהחלה לפני המועד הנקוב.

כמה אישים פוליטיים שהתנהגותם בפרשה זו מחייבת מתן תשובות לא נחקרו. גם החקירה בתלונה שהוגשה באחרונה נגד מועמד העבודה לראשות הממשלה, עמרם מצנע, בעניין קשריו עם איל ההון גד זאבי, תקועה. נראה שהדרך הבדוקה היא לבטל את ההנחיה בעניין חקירות של מועמדים לתפקידים רמי מעלה בערב הבחירות.

בימים אלה יש סימנים ברורים לכך שאזרחי המדינה שבעי פרשות שחיתות, מעדיפים להכיר את סעיף היושר האישי בכרטיסי הביקור של המועמדים לפני הבחירות ולא אחריהן.