מי שמפקפק באמיתות האימרה "מרוב עצים לא רואים את היער", סימן של ביקר מעודו בשווארצוואלד - "היער השחור". שם, ביער המשתרע בדרום-מערב גרמניה ליד משולש הגבולות שווייץ-גרמניה-צרפת, נמצאת ההוכחה הניצחת לכך. "היער השחור", שאורכו מצפון לדרום הוא 170 ק"מ ורוחבו ממזרח למערב 60 ק"מ, הוא ה גדול והיפה ביערות גרמניה, והוא מתגלה בשיא יופיו בחלקו הדרומי, סביב שתי הנקודות הגבוהות ביותר שבו, בלשן ופלדברג, הנמצאות בגובה של כ-1500 מטרים מעל פני הים.
בניגוד לשמו, "היער השחור" הוא שחור רק בחשכת האיזורים העבותים והבלתי נגישים שלו, ומלעשה הוא ירוק עד לכאב, ומבעד לגודש העצום של ירוק בכל הגוונים, נשקפים נופים משכרי-חושים ועוצרי-נשימה של נהרות ואגמים תכולים, גאיות ועמקים רומנטיים, משובצים בכפרים ציוריים, בחוות-איכרים, ובעיירות שכאילו נלקחו מציורי אגדות.
בחלקו הצפוני של "היער השחור" נמצאת עיירת הנופש והמרפא המפורסמת באדן-באדן, אבל עיקר התיירות באזור מנותב ומתרכז בקצה הדרומי של היער, שהוא היפה ביותר. זהו לא רק אתר התיירות האהוב והפופולרי ביותר בגרמניה, אלא גם אחד ממוקדי התיירות של מערב-אירופה, והוא שוקק-חיים כמעט בכל חודשי השנה. דרכים רבות מובילות אליו. הוא נמצא במרחק של שעת נסיעה מבזל בשווייץ, משטרסבורג שבצרפת ומשטוטגארט שבגרמניה. אנחנו הגענו אל היער הקסום והעבות במכונית שכורה מבזל, ושמנו פעמינו היישר לפרייבורג, בירת "היער השחור", שהיא גם העיר היחידה באזור המוקפת ממש ביער.
אל העיר רבת הקסם הזו נוהרים בכל עונות השנה רבבות תיירים, וגם מספר לא מבוטל של גרמנים, שעל-פי המשאלים רובם רואים בה, מזה שנים, את העיר האידיאלית בארצם, שבה היו מבקשים להתגורר אילו רק התאפשר הדבר בידם. זהו אחד האיזורים מוצפי השמש של גרמניה, ושפע עצי הדובדבן שלו מספק את חומר הגלם לאחד מהמוצרים היותר מפורסמים של "היער השחור" - עוגת ה"שווארצוואלד", העשוייה שוקולד ודובדבנים.
פרייבורג
פרייבורג מציעה למבקרים בה שפע של אתרים היסטוריים מעניינים, שנשתמרו מאז שנוסדה, לפני כ-900 שנה. מוקדי משיכה מיוחדים הם האוניברסיטה שלה - אוניברסיטת רלברט לודוויג, שהוקמה ב-1457, שהיא אחד ממרכזי המחקר המפורסמים באירופה (באוניברסיטה ובחמשת המכונים הטכנולוגיים בעיר לומדים כ-30 אלף סטודנטים מכל רחבי גרמניה, ואלה מעניקים לעיר אופי צעיר ותוסס); הקתדרלה בסיגנון הגותי, שלה צריח יפהפה; והמוזיאונים לאמנות, שבין כותליהם שכיות-חמדה רבות. בין אלה ראוי לציין את מוזיאון האוגוסטינים, הנקרא בשם זה משום שהוא שוכן בבניין המנזר האוגוסטיני, שנבנה בשנת 1300. במוזיאון זה מוצגים כמה ציורים ופסלים מימי הביניים ומתקופת הבארוק, מהיפים ביותר באירופה. מדרום למוזיאון אפשר לראות שרידים מהחומה שהקיפה את פרייבורג בימי הביניים, וברובע הדייגים הישן, הנקרא "אינזל" (אי) יש בניינים עתיקים ששוחזרו ברגישות מופלאה.
בהיותה צומת-תרבות איזורי, משופעת פרייבורג באירועים: קונצרטים והצגות-תיאטרון, עם מיטב האמנים והיוצרים, הם דבר של יום ביומו בעיר. יחד עם זאת פרייבורג היא גם גן-עדן לחובבי קניות זולות ומובחרות, ושווקיה הססגוניים, המציעים מכל טוב, ממוקמים בסימטאות עתיקות וציוריות. אתר-משיכה פופולרי במיוחד הוא המדרחוב הענק שבמרכז העיר, ובו עשרות בתי-קפה ומסעדות, השוקקים המון אדם בכל שעות היום, עד שעות הלילה המאוחרות.
חובבי ספורט יוכלו למצוא בפרייבורג מיתקנים רבים לפעילותם. בכל רבעי העיר נמצאים מרכזי ספורט ובהם מיגרשי כדורגל, כדורסל וטניס, בריכות-שחייה וג'קוזי, ותעריפי הכניסה אליהם שווים לכל נפש. עיריית פרייבורג, העושה הכל כדי להנעים את זמנו של התייר המזדמן לעיר, מסבסדת את אתרי הנופש והבילויים שלה.
כמטרופולין של "היער השחור", משמשת פרייבורג נקודת-זינוק נוחה מאין כמותה לעשרות עיירות הנופש והמרפא הסמוכות לה. אלה, טובלות בירק ובמים, מושכות אליהן המוני תיירים מכל קצוות תבל בכל עונות השנה.
נוישטאט
נוישטאט, למשל, מהגדולות בעיירות הנופש של דרום "היער השחור", היא עיירה ציורית הנושקת לאגם הטיטי - הגדול והיפה בשני אגמי "היער השחור". היא מציעה לנופשים בה מבחר בלתי נדלה של אירועי בידור, ספורט ושעשועים. כמעט מדי יום מתקיימים בה ערבי פולקלור מיוחדים בסגנון תושבי האיזור, עם תלבושות ססגוניות (מגבעות שחורות ועגולות לגברים וכובעים בעלי "כרבולות"-צמר אדומות גדולות לנשים) וריקודים בעלי אופי מקומי. מאות בתי מלון והפנסיונים בעיר מציעים שפע של פינוקים קולינאריים, בצד פינוקי-גוף, כמו מרחצאות-ספא ועיסויים למיניהם.
יש לאזור מעדנים מיוחדים ובעיקר עוגות כמו ה"צוויבל-קוכן" - עוגת-בצל נפלאה, המוגשת בלוויית יין לבן צעיר, המופק מהיקבים הרבים הנמצאים באזור זה; ה"צווטשקן-קוכן" - עוגת-שזיפים כחולים, או ה"יוהנסבאראן-קוכן" - עוגת דומדמניות אדומות, על בסיס בצק ספוגי.
לפחות אחת ליום נערך בעיר אירוע-בידור בינלאומי. כשאנחנו הגענו לעיר, הזדמן לנו לצפות שם במופע של צוות-קוקסינלים מ"שה-נו" - הקברט המיתולוגי מספר אחד של ברלין. הבדרנים, בתלבושות ססגוניות, שחלקם יוצאי מועדוני-לילה צרפתיים מפורס מים כמו ה"קרייזי הורס" או ה"לידו" בפריז, ריתקו קהל-צופים משולהב במשך שעתיים תמימות במופעי חשפנות, ריקודים וחיקויים ברמה בינלאומית.
מנוישטאט אפשר להגיע בקלות לטריברג הסמוכה, שמסביב לה נמצאים מפעלי תעשיית שעוני הקוקיה, ולידה נמצאים מפלי גוטאך, שהם מפלי המים הגבוהים ביותר בגרמניה, הנופלים בשבעה שלבים מגובה של 162 מטרים; לפורטואנגן, שבה נמצא מוזיאון השעונים הגדול בגרמניה, והביקור בו הוא חובה גם למי שאינו נלהב לנושא; ולוולפאך, שם נמצא מוזיאון הזכוכית הגדול ביותר באיזור, ובו יצירות-אמנות לרוב. בין השאר יש שם אוסף מרהיב של כלי-זכוכית יקרי-ערך, שהוזמנו בשעתו על-ידי השאח הפרסי ולא הספיקו להגיע ליעדם עקב הדחתו מהשלטון. בצד התצוגה המרשימה אפשר לצפות שם מדי שעה בתהליכים השונים של תעשיית הזכוכית.
מוולפאך קצרה הדרך לגוטאך, שבה נמצא מוזיאון פרייליכט, המציג את חיי האיכרים שהתגוררו באזור לפני יותר מ-400 שנה, עם כלי הבית והעבודה שלהם ותלבושותיהם הססגוניות. שעה קלה משם וכבר מגיעים לפארק אירופה - פארק-שעשועים לטף בסגנון היורו-דיסני בפריז, שמשתרע על יותר מ-359 אלף מ"ר, והוא השני בגודלו באירופה, אחרי היורו-דיסני.
הינטרצרטן
עיירה רבת-קסם ותוססת, המושכת אליה מדי שנה גם ישראלים רבים, היא הינטרצרטן, המשקיפה אל אגם טיטי. בעיירת הקייט הזאת, המשופעת בבתי-מלון, פנסיונים, דירות-נופש וצימרים, גילינו להפתעתנו כמה שלטי-הדרכה בעברית, לנוחות התיירים מישראל שאינם קוראים גרמנית. שמה של הינטרצרטן הולך לפניה בעיקר בשל מסלולי הטיולים הרגליים המקסימים שלה, הפרוסים בתוך היער. רבבות תיירים נוהגים "לחרוש" את אזור "היער השחור" בטיולים רגליים במסלולים המסומנים, ששלטים מציינים את דרגת הקושי של ההליכה בהם. אי אפשר ללכת שם לאיבוד בגלל השילוט המצויין ותחנות המידע המצויות כמעט בכל צומת.
אורך המסלול הארוך ביותר מפורצהיים לבזל הוא כ-350 ק"מ, אבל לאורכו יש שפע של כפרים, אכסניות וחוות המציעים חדרים למנוחה ולינה, כך שאפשר לטייל במסלול הזה ללא בעיות. כדי להקל על מי שמתקשים בהליכה, מופעלת שם תוכנית של "וונדרן אונה גאפאק" (הליכה ללא משא), שמאפשרת ללכת מכפר לכפר, להזמין חדר מראש בכפר היעד ולשלוח אליו מראש את המטען האישי. הצטרפנו שם לחבורת משוטטים ישראלים, שהגיעו מצוידים בכל האביזרים הדרושים למסע רגלי של 20 ק"מ ביער. חלפנו בדרכנו על פני נופים מסעירים וצפינו בלהקות-ציפורים מזנים שונים, שהתעופפו בצורה חופשית מעל כתפינו.
לא מוכרחים לשוטט בטיולים רגליים דווקא כדי ליהנות מיופיו עוצר הנשימה של האיזור. נסיעות קצרות ברכבות, שמסילותיהן סלולות בתוך גאיות עמוקים וצרים, מגלות נופים נסתרים, שאי אפשר להגיע אליהם בדרך אחרת. מסלול מסילת רכבת "העמק השחור" עובר בלא פחות מ-45 מנהרות שנחפרו מתחת להרים. כך, למשל, נסיעה ברכבת מפרייבורג לפלדברג-בירנטאל עוברת ב"עמק הגיהנום" התלול והמרהיב. תחנת הרכבת בפלדברג-בירנטאל, הנמצאת בגובה של 976 מטרים, היא הגבוהה ביותר בגרמניה.
הינטרצרטן, השוכנת במעלה ההר, היא גן-עדן לחובבי עבודות-עץ. נמצאות בה הנגריה המפורסמת "דרהר ובניו" - נגריה בת 150 שנה, שבעליה הנוכחי, ישיש גרמני חביב, בן 92, עדיין מנצח עליה במלוא אונו. בנגריה זו מעבדים מדי יום כמויות אדירות של עץ והופכים אותו לרהיטים יפים. צמוד לנגריה, הממוקמת בתוך אחוזה הטובלת בירוק בלב היער, נמצא אולם-תצוגה ענקי של רהיטי |היער השחור", שמוצעים למכירה במחירים זולים. מעל לנגריהף במעלה ההר, נמצא בית-קפה ציורי, שממרפסתו נשקף מראה פנורמי מהמם של "היער השחור". אפשד לנשום שם אוויר-פסגות ולהתענג על מאכלי המטבח המקומי. אנחנו, למשל, נהנינו שם במיוחד מגלידת הספגטי שהוצעה לנו: גלידה שמעוצבת בצורת ספגטי, בשלל צבעים ובטוב טעם, תאווה לחיך ולעיניים.
גולת הכותרת של "היער השחור" ולב-ליבו הוא, כמובן, אגם טיטי, שלמרגלות ההר. על גדותיו שתולים עשרות בתי-מלון, מסעדות, בתי-קפה וחנויות, שנועדו לספק לתייר המזדמן את כל מה שרק יחשוק בו, ובכל שעות היממה. הפיתוח המודרני של איזור-נופש זה השחית לא במעט את נופיו. הנופש בבתי המלון שמסביב לאגם אינו זול כלל ועיקר, אך הפיתוי להיות ב"מרכז העניינים" גובר לא אחת על חשבון הכיס. לכל אחד מבתי-מלון אלה יש חוף פרטי משלו, עם סירות-מפרש ומנוע ושפע של שעשועי-מים. לעת ערב טובל האגם בים של אורות ססגוניים, ומחצרות בתי המלון המפוארים בוקעים צלילים עליזים של תזמורות, המרקידות את הנופשים עד לשעות הקטנות של הלילה באווירה רומנטית ופסטורלית, המשכיחה את כל הצרות שבעולם. שווה כל אירו.
כמה זה עולה לנו
תעריפי הלינה ב"יער השחור" נעים מ-30 אירו ללילה לאדם בצימר בדירה פרטית, ללא ארוחת-בוקר, דרך 50 אירו בפניסיון של שלושה כוכבים., עם ארוחת בוקר קונטיננטלית, ועד ל-90 אירו לאדם בחדר זוגי עם ארוחת בוקר כיד המלך או במלון של חמישה כוכבים. ארוחת-בוקר מלאה במסעדה עולה בין 10 ל-15 אירו, וארוחת-צהריים לפי "מניו" - 17 עד 25 אירו. מזכרות אטרקטיביות מ"היער השחור" הן שעוני-קוקיה וכלי-זכוכית מתוצרת מקומית, במבחר עצום ובמחירים הזולים בכ-30 אחוז ממחיריהם באיזורים אחרים בגרמניה.
במרכזה של כל עיירה ב"יער השחור" נמצא "קורהאוס" - בית לשכת התיירות המקומית - שמעניקה לכל נופש הפונה אליה "דרכון-נופש" לתקופת שהותו במקום. הדרכון מקנה הנחות שונות למופעי-בידור ותרבות, לקניות בחנויות ולאכילה במסעדות, בשיעור שבין 10 ל-30 אחוז.
