בזכות חומש

רצה הגורל, ואת הביקורים השבוע של שרת החוץ האמריקנית, הקנצלרית הגרמנית ומזכיר האו"ם מלווים צלילים צורמים.

דיסוננס ראשון הוא הבית היהודי שנוסף בחברון. לכאורה, שר ביטחון המודאג ממאחזים "בלתי חוקיים" היה צריך להעריך את המאמץ שנעשה לפעול בגדר החוק: לא "נישול", כ"א קנייה כדת וכדין תמורת כמעט מיליון דולר. למה בכ"ז הוא מחפש דרך לגרש את הרוכשים? ומדוע הארץ והערוץ הראשון טענו כבר בידיעה הראשונית שיהודים "השתלטו" על בית בחברון? התופעה מוכרת מארצות אנטישמיות, שם ראו גם ברכישות חוקיות של יהודים "השתלטות" - מפני שעצם הנוכחות היהודית היתה כקוץ בעיניהם. הרי הופעה חוזרת של השנאה היהודית העצמית, והפעם בשירות הגזענות הערבית שהכתיבה: פלשתין חייבת להיות נקייה מיהודים!

את "הטוהר" הפלשתיני בצפון השומרון מסכן הניסיון היהודי לשוב לחומש. שלא כעזה אין שם גדר-הפרדה, המקום ריק ושומם, השטח הוא "C", צה"ל מפטרל בו ואפילו ביקש לשוב לשא-נור הסמוכה, ללחום משם בטרור שחזר בעקבות "ההינתקות", אך הדרג הפוליטי אוסר. אסור להודות בכשל ההינתקות, והעיקר - אסור להחזיר את הגלגל.

על כן, טוב הדבר שנציגים רמי מעלה של "הקוורטט" ייווכחו כאן במו עיניהם שעוד נותרו לא מעט יהודים שאינם מוכנים "לנקות" את הארץ מעצמם, ולהפך - אם ממשלת ישראל נלכדה בפח היוזמה הסעודית ואינה מסוגלת להביא את ה"קייס" היהודי ההיסטורי בפני העולם, הם ישדרו אותו מן השטח במקומה.

קונדוליזה רייס יודעת, שלו ניסה ממשל אמריקני לגרש טקסנים מיישוביהם ולמסור את השטח למקסיקו, היתה פורצת מלחמת אזרחים. רק כאן התבצע גירוש היהודים בהרמוניה מלאה: הצבא היהודי בעצמו פינה את היהודים והרס את יישוביהם, והמפונים, בהנחיית מנהיגיהם ורבניהם, נתנו הצגה פאתטית של זעקה, תפילה ודמע, ושלום על ישמעאל. וכך נרשם בתודעה העולמית, שההתיישבות היהודית בא"י היא הפיכה, ודי בקלות. זאת, למרות העובדה שלולא שיתפה ישראל פעולה, מרצון, עם חורבנה - גם מעצמת-על לא היתה כופה זאת עליה. מפני שאפילו על מדינה גרורה שומרים, ואין מטילים עליה דבר שאינה יכולה לעמוד בו. את המסר המטעה, שהמשטר בישראל מסוגל כביכול לעמוד בגירושם של 300,000 כפי שהצליח בהגלייתם של 8,000, מבקשים המשתכנים בחברון והצועדים לחומש להפריך.

איך מגלגלים בחזרה את הגלישה האסונית של מדינת ישראל במורד האנטי-ציוני אל תחתית הבור של הפיכת ארץ ישראל לפלשתין? מטפלים בה כמו בתלמיד שנכשל - מחזירים אותה לכיתה א' של הציונות החלוצית, שבזכותה נבנה הכל. חוזרים אל הפזמון הישן "מי יבנה, יבנה בית בחברון?" ואל חזונו של ירמיהו שעוד ניטע כרמים בשומרון. קונדוליזה תלמד, שעוד נותר לעם הזה נוער שהמוטיבים האלה ממלאים את חייו, ומעצם העלייה בחזרה לחומש יעלה המסר, שמחזות קיץ 2005 לא ישובו ומאות אלפי יהודים לא ילכו לעקירה ולפליטות "כצאן לטבח".

והואיל והקמת המדינה הפלשתינית הגזענית מותנית בגירוש הזה, כלומר בהריסת הציוויליזציה הציונית המתנחלת, התוצאה תהיה, בפשטות, שפלשתין לא תקום - וכך גם תינצל מדינת-הגליל-והנגב המקוצצת מן הסוף הוודאי האורב לה במורד הדרך הפלשתינית.